מערכת הראייה של האדם בנויה כך שגירוי ראייתי הנקלט ברשתית מומר לאות חשמלי, העובר באמצעות עצבי הראייה למוח, שם מתבצע תהליך עיבוד התמונה. הבדיקות הנערכות במסגרת המרפאה מבוססות על מדידות חשמליות בעין עצמה ובמוח, על מנת להעריך קיומו של ליקוי כלשהו בתפקוד מערכת הראייה ומיקום הליקוי. יתרון נוסף של המדידה האלקטרופיזיולוגית הוא באובייקטיביות שלה, מאחר שהיא אינה תלויה בדיווח המטופל (להבדיל מבדיקות של חדות ראייה ושדה ראייה).
במסגרת המרפאה נבדקים מטופלים עם חשד למחלות ניווניות של הרשתית, מחלות תורשתיות של מערכת הראייה, ליקויים שונים בעצב הראייה וכן מטופלים המתלוננים על ירידה בראייה, אשר לא נמצא לה הסבר בבדיקת העיניים. כמו כן נבדקים מטופלים הסובלים מחבלה עינית, חשד לרעילות תרופתית וכאלו המועמדים לניתוח עיני לצורך הערכת פוטנציאל ניתוחי.
שירותי המרפאה
רישום חשמלי של התגובה החשמלית ברשתית. מתבצע באמצעות אלקטרודת קרנית המונחת על העין (מעין עדשת מגע).
Full field ERG- משמש להערכה כללית של תפקוד הרשתית כולה, בתגובה לגירוי של הבזקי אור בתנאי אור ובחושך. הבדיקה משמשת בעיקר לאבחון מחלות תורשתיות הגורמות לניוון רשתית (למשל רטיניטיס פיגמנטוזה), ראיית לילה לקויה, הערכת תפקוד הרשתית לפני ניתוחי רשתית מורכבים ועוד. משך הבדיקה כשעה, כרוכה הרחבת אישונים.
Multifocal ERG - גירויי אור מהבהבים בקצב גבוה, המפוזרים על פני שדה הראייה, משמשים למדידה חשמלית של תפקוד הרשתית המרכזית. כך ניתן למפות חשמלית את הרשתית ולמקם פגמים מקומיים ברשתית הגורמים לירידה בראייה, כגון פגיעה ממוקדת מקולרית (האופיינית לניוון מקולרי מולד או לניוון מקולרי תלוי גיל), פגיעה בשדה הראייה במקרים של גלאוקומה וכן פגיעות הנגרמות מנזקי שימוש ממושך בתרופות מסוימות.
- פוטנציאל מעורר מוחי - VEP
הבדיקה משמשת להערכת איכות המידע הזורם מהעיניים למוח ומתבצעת באמצעות אלקטרודות המוצמדות לקרקפת באזור הקורטקס הראייתי.
Flash VEP - שימוש בהבזקי אור, לצורך הערכה כללית של הולכת המידע מהעין למח.
Pattern VEP - נעשה שימוש בגירוי צורני הדומה ללוח שחמט, המורכב ממשבצות שחור/לבן המתחלפות ביניהן ומשתנות בגודלן, לצורך הערכת חדות ראייה ותפקוד מקולרי.
בדיקה המיועדת לבדוק לכמת את התפקוד של תאי הפיגמנט אפיתליום של הרשתית. במהלך הבדיקה הנבדק עוקב אחר נקודת אור המשנה את מיקומה.
לצורך אבחון ליקויים שונים בראיית צבעים (מולדים או נרכשים).
- בדיקות סקר למטופלים ב-Hydroxychloroquine (בפלקווניל®)
הידרוקסיכלורוקוין (HQC, פלקווניל)® היא תרופה המשמשת לטיפול במספר מצבים, ביניהם דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, ועוד. מדובר בתרופה מאוד בטוחה ויעילה אך כמו כל התרופות, יכולות להופיע תופעות לוואי. ידוע שאנשים הנוטלים טיפול ב- HQC במשך יותר מחמש שנים ו / או במינונים גבוהים, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח נזק לרשתית (הרשתית היא שכבה דקה של תאים בדופן האחורי של העין, הרגישים לאור). מצב זה ידוע בשם רעילות ברשתית או רטינופתיה.
בסה"כ, כ-7 מטופלים מתוך 100 הנוטלים HQC במשך יותר מ-5 שנים עלולים לפתח רטינופתיה. הסיכון גבוה בהרבה בקרב חולים שנטלו את התרופה למשך 20 שנה או יותר והשכיחות עולה ל- 20-50 מתוך 100 מטופלים. רטינופתיה קשה עלולה לגרום לאובדן ראייה משמעותי ובלתי הפיך.
מסיבה זו חשוב ומומלץ לעבור בדיקות סקר קבועות לזיהוי מוקדם של סימני רטינופתיה.
מטרת הבדיקות אינה למנוע רטינופתיה אלא לגלות את הסימנים בשלב המוקדם ביותר עוד לפני שהמטופל מבחין בהפרעות כלשהן. זיהוי מוקדם חשוב מאחר שרעילות מתמשכת עלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה המרכזית.
לרוב מומלץ להתחיל בדיקות סקר החל מ-5 שנות טיפול ב- HQC, אך במקרים מסוימים כגון מינונים גבוהים מאד, טיפול מקביל בטמוקסיפן לסרטן שד, תפקוד כלייתי ירוד מומלץ להתחיל קודם לכן.
איך מאבחנים רעילות של HQC?
ישנן מספר בדיקות עיניים המשלימות את המידע הנחוץ לגילוי מוקדם של סימני רעילות:
- בדיקת שדה ראייה
- צילום OCT של הרשתית
- צילום אוטופלורסנס של הרשתית
- לעתים יש צורך לשלב בדיקת אלקטרורטינוגרם מולטיפוקלית (Multifocal ERG), המאפשרת למקם פגמים מקומיים ברשתית הגורמים לירידה בראייה.
במקרה שמתגלים סימנים לרעילות, יש לשקול הורדת מינון או הפסקת טיפול ב- HQC.
אופטומטריסטיות:
- אריאלה קופלר
- אורלי מרדכיוב
