קרנית מקטע קדמי ובנק הקרניות

היחידה למחלות קרנית ומקטע קדמי היא חלק ממחלקת העיניים במרכז הרפואי תל-אביב, איכילוב. במסגרת היחידה מבוצעים ניתוחי השתלת קרנית, ניתוחי פטריגיום והסרת גידולים מן הקרנית והלחמית. לצד היחידה פועל גם בנק הקרניות של מערך העיניים באיכילוב

קרנית ומקטע קדמי

רופאי היחידה למחלות קרנית ומקטע קדמי, בשיתוף עם השירות לניתוחי קטרקט והשירות לאופטומטריה, עוסקים גם בביצוע ניתוחי קטרקט ומעקב אחר המנותחים, ובהתאמת תיקון אופטי במשקפיים ובעדשות מגע לעיניים לאחר השתלות קרנית או עם למטופלי קרטוקונוס.
רופאי היחידה מבצעים כ-500 ניתוחים בשנה; מטפלים בכ-250 חולים המאושפזים במסגרת מחלקת האשפוז ובכ- 7,000 איש המטופלים במרפאות החוץ של המחלקה.
במסגרת היחידה מבוצעת שיטה חדשנית המבוצעת בבית החולים שלנו (DMEK). השיטה מאפשרת שיקום מהיר של הראיה באנשים הסובלים מבעיות בקרנית, ללא צורך בהשתלה מלאה של קרנית מתורם.

בנק הקרניות

בנק הקרניות עוסק בקבלת קרנית וחלקי עין אחרים מתורמים, מרביתם במסגרת בית החולים וכן בקבלת קרניות מבנקי קרניות אחרים, בארץ ובארה"ב. הקרניות עוברות בדיקות הנחוצות לאבטחת בריאותן, ונשמרות בבנק באופן שימנע נזק בעת ההמתנה להשתלה. הקרניות מועברות להשתלה בבית החולים שלנו או בבתי חולים אחרים בארץ.

איך עובד בנק הקרניות

הקרנית היא שכבה שקופה חיצונית המכסה את העין, עם תפקיד חשוב במיקוד הראייה. השתלת קרנית (Keratoplasty) היא בין ההשתלות הכי נפוצות בעולם ובישראל. במרכז הרפואי תל אביב, איכילוב מתבצעות בכל שנה למעלה מ-100 השתלות קרנית. בנוסף, בכ-40 סוגי ניתוחים אחרים, כמו למשל במקרים של גלאוקומה, נעשה שימוש בקרניות.

בנק הקרניות מתכלל את כל הקשור בתרומת קרניות, רכישת קרניות, בדיקות מעבדה, עיבוד, תיעוד, שמירה על הקרניות והתאמה בין הקרנית לבין סוג הניתוח והמטופל. כמו כן מטפל הבנק בקרניות למטרת מחקר אקדמי.
שירותי בנק הקרניות מוגדרים ע"י נהלים של משרד הבריאות, Good Practice Procedures, לפי סטנדרטים בינלאומיים לאיכות ובטיחות. איתור התורמים בכל גיל, קצירת הקרניות וקליטתן בבנק, נמצאים תחת ביקורת קפדנית ומתועדים היטב, במטרה להקטין את הסיכון לזיהומים, לספק קרניות באיכות הטובה ביותר ובזמן קצר ביותר ולהבטיח השתלת קרנית מוצלחת.


תפקיד הקרנית וחשיבותה

לבני האדם 5 חושים אשר מאפשרים לנו לתקשר עם הסביבה ולחיות את חיינו כפי שרובנו מכירים, מבניהם חוש הראייה הוא החוש המשמעותי ביותר המהווה כ- 70% מכלל המידע החושי הנקלט מן החוץ ומועבר לעיבוד במוח. חוש הראייה לא רק שמאפשר לנו להתמצא בסביבה אלא גם תומך ביתר החושים ומחדד את הקלט שאנו מקבלים מהם. עיוורון נחשב לאחת המוגבלויות המורכבות אשר פוגעת ביכולת של האדם לתפקד בכוחות עצמו ואחת הסיבות המרכזיות לעיוורון היא פגיעה בקרנית ואובדן השקיפות של רקמה זו. 
הקרנית היא האיבר המעוגל והשקוף הנמצא בקדמת העין, תפקידה לרכז את קרני האור שחודרים לעין ולמקד אותם על מרכז הראייה. מצבים מסוימים עלולים לגרום לפגיעה בקרנית, בין אם זה בשל תסמונת תורשתית שיכולה להתבטא בשלבים שונים במהלך החיים ובין אם זה כתוצאה מטראומה או לאחר מספר ניתוחי עיניים. פגיעה בקרנית תגרום לעכירותה ומניעת חדירת קרני האור לתוך העין או לעיוות של הקרנית הפוגעת ביכולת של הקרנית למקד את קרני האור. בכל אחד מהמצב הללו הראייה הופכת מטושטשת במדרג שנע בין קל לבין חמור ועד לכדי עיוורון מלא.


השתלת קרנית

במצבים בהם הקרנית איננה מתפקדת כראוי, ניתוח השתלת קרנית מאפשר לנו להחליף את הקרנית הפגועה בקרנית תקינה. השתלת קרנית היא ניתוח ההשתלה הנפוץ ביותר בגוף האדם עם שעורי הצלחה גבוהים שעומדים על כ- 80-90%. בארצות הברית בלבד הושתלו בשנת 2020 כ- 67,000 קרניות ובמדינת ישראל מבוצעות כ- 700 השתלות קרנית מידי שנה. מספר ההשתלות השנתי בארץ ובעולם נמצא במגמת עלייה בעשורים האחרונים וזאת לאור התקדמות טכנולוגית ושיטות השתלה חדשניות אשר העלו את שיעור הצלחת הניתוחים. כיום רוב השתלות הקרנית המבוצעות הן השתלות בעובי חלקי, כלומר השתלה של חלקים מסוימים של הקרנית בניגוד להשתלה של כל עובי הקרנית, אשר הייתה מקובלת יותר בשנים עברו וכעת מבוצעת רק במצבים בהם כל עובי הקרנית אינו תקין ולא ניתן לבצע השתלה חלקית.

המתנה להשתלת קרנית
מטופל הזקוק להשתלת קרנית יכנס לרשימת הממתינים להשתלה ובשל הפער הקיים בין הדרישה לקרניות לבין ההיצע הנמוך יחסית הקיים, רשימת ההמתנה ארוכה והמטופל נדרש להמתין חודשים ארוכים ואף למעלה משנה לקבלת הקרנית המיוחלת. משך ההמתנה להשתלת קרנית משתנה בין מוסד רפואי אחד למשנהו והוא תלוי בעיקר בשיעור ההסכמה לתרומות איברים באוכלוסייה שנפטרה באותו מוסד רפואי.


תרומת קרנית

 הקרניות להשתלה נתרמות לאחר המוות, מנפטר אשר משפחתו הסכימה לתרומת רקמות או ממטופל אשר חתם על כרטיס אדי, כרטיס אשר מאפשר לאדם עוד בעודו בחיים להצהיר כי הוא מעוניין לתרום את איבריו לאחר מותו, ובשל העובדה שהקרנית היא איבר אשר לא מכיל כלי דם, אין צורך בהתאמה מיוחדת בין התורם לנתרם. ולאחר סדרה של בדיקות שהקרנית עוברת בבנק הקרניות ולאחר שמוודאים כי קרנית מתאימה להשתלה, הקרנית נשמרת בקירור עד לביצוע הניתוח שמטרתו להשיב את מאור עיניו של המטופל הנתרם.

כאן המקום להדגיש ולציין כי הכוח הוא בידנו, באמת לשנות ולעזור, להשפיע ולהושיע, תרומת קרנית מוגדרת כיום כמצווה על ידי רוב רבני ישראל ובעזרת תרומות אלו נוכל להביא לשינוי משמעותי בחייו של אדם הזקוק לכך, וזו כוחה של תרומה!


תהליך התרומה לבנק הקרניות:

  1. זיהוי תורמים פוטנציאליים / רכישת קרניות באיכות טובה מבנקי קרניות אחרים בישראל ובארה"ב.
  2. אם אין הוראות-נגד לתרומה, יוצרים קשר עם משפחת התורם, בכדי לקבל הסכמה לתרום את הקרניות להשתלה ו/או למחקר.
  3. רק אם אין הוראות-נגד רפואיות ויש הסכמה מהמשפחה, מתבצעת קצירת הקרניות מהתורם.
  4. הקרניות נשמרות בבקבוקים סטריליים, עם תמיסת נוזל לשימור.
  5. כל קרנית שנמצאת בבנק הקרניות, עוברת בדיקות סרולוגיות (בכדי לשלול הפטיטיס פעיל, HIV, סיפיליס ומחלות נוספות), בקטריולוגיות ומורפולוגיות, בכדי לקבוע את איכות הקרנית ולאיזה סוג ניתוח היא מתאימה.
  6. מנהל בנק הקרניות מבצע הצלבה במאגרי המידע של הבנק, בין הקרניות הזמינות להשתלה ובין המטופלים הממתינים להשתלה.
  7. כאשר נמצאת התאמה בין המטופל, סוג הניתוח הרצוי והקרנית, נדונים הנתונים הרפואיים על ידי צוותי הכירורגיה ובנק הקרניות.

}