צנתור לב טיפולי

מדוע מבוצעת הפעולה?

צנתור טיפולי (Coronary Angioplasty) נועד לפתוח הצרויות וחסימות בעורקים הכליליים. צינתור טיפולי יבוצע בהמשך לצנתור אבחוני, או כאמצעי חרום וכטיפול מציל חיים במקרה של התקף לב. מדי שנה, מבוצעים במדינת ישראל כ-20,000 צנתורים טיפוליים ויותר מעשירית מהם (2,500) מבוצעים בבית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל-אביב.
צנתור לב אבחוני, הנקרא גם אנגיוגרפיה כלילית (Diagnostic Coronary Angiography) נחשב כיום כאמצעי הרפואי היעיל ביותר לאבחון טרשת בעורקים הכליליים. צנתור אבחוני הוא פעולה פולשנית, שכרוכה בהחדרת צנתר אל העורקים הכליליים, דרך עורק ראשי במפשעה או ביד. החדרת הצנתר מבוצעת תחת הנחייה של צילום רנטגן. לפיכך, צנתור לב אבחוני לא יבוצע בנשים הרות, מאחר וצילומי רנטגן עלולים להזיק להתפתחות העובר. במהלך הצנתור, מודגמים ביעילות מבנה העורקים הכליליים, הצרויות בכלי הדם, חסימות (אם קיימות), הפרעות פתולוגיות בזרימת הדם ללב, פעילות מסתמי הלב, ויכולת ההתכווצות של שריר הלב וחדרי הלב. לפיכך, משמש הצנתור ככלי אבחוני ממעלה ראשונה לאבחון מצבים פתולוגים לא רק בעורקים, אלא גם בלב.
צנתור טיפולי מבוצע תמיד בהמשך לצינתור אבחוני – וזאת כדי לטפל בבעיות שנמצאו, כלומר להרחיב היצרויות בעורקים ולפתוח עורקים חסומים על ידי הכנסת תומכנים (Stents, סטנטים).

מהן התוצאות המצופות מצנתור לב טיפולי?

לאחר פתיחה מוצלחת של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים תשתפר זרימת הדם לשריר הלב, דבר שישפר את תפקוד הלב. באנשים אשר סבלו מקוצר נשימה או תעוקת חזה במאמץ, הצנתור הטיפולי יגרום להקלה משמעותית בתסמינים.

כיצד מבוצע צנתור לב טיפולי?

צנתור לב טיפולי מבוצע בחדר צינתורים, בהרדמה מקומית, כך שהמטופל נותר בהכרה מלאה במהלך כל הפעולה. חומר מאלחש קצר טווח יוזרק ישירות למפשעה וישפיע באופן מיידי, כך שתימנע מהמטופל אי נוחות או כאב של המטופל במהלך הפעולה.
לאחר וידוא ההרדמה, מחדיר הקרדיולוג המצנתר שרוולית פלסטית דקה בקוטר כ- 2 מילימטרים דרך עורך המפשעה או עורק היד. שרוולית זו מכילה בתוכה את הצנתר, שהוא למעשה צינור פלסטיק ארוך ודק. דרך הצנתר מזריק הרופא חומר ניגודי (נוזל המכיל יוד), שמאפשר לראות בברור את העורקים הכליליים בסרט הרנטגן.
עם התקדמות הפעולה, מחדיר הרופא את הצנתר במעלה העורק דרכו נכנס לגוף, דרך אבי העורקים עד לבסיס אבי העורקים ועד הלב. כל התהליך מבוצע תחת הנחיית צילום רנטגן, ומוצג על גבי מסכים בחדר הצנתורים. הצנתור מאפשר לרופא לזהות ביעילות אזורים של הצרות או חסימה בעורקי הלב, אשר פוגעים באספקת הדם התקינה אל שריר הלב.
משזיהה המנתח את ההיצרות או החסימה בכלי הדם, מתחיל החלק ההתערבותי-טיפולי של הצנתור. פתיחת העורקים והרחבתם מתבצעת על ידי ניפוח בלון שנמצא בקצה הצנתר. ניפוח הבלון מרחיב את העורק לפרקי זמן קצרים, במהלכם מתכווץ המשקע השומני בדופן כלי הדם ונדחק לדפנות. בצורה זו, מרחיב הקרדיולוג את העורקים החסומים ומחדש את זרימת הדם דרכם. פעולת ניפוח הבלון עלולה לגרום לתחושת אי נוחות למטופל, אך מדובר בפרקי זמן קצרים ביותר (שניות).
ברוב המוחלט של המקרים, יחדיר המצנתר תומכנים מתאימים (סטנטים, Stents), שמטרתם להשאיר את כלי הדם פתוחים. הסטנט הוא סליל עשוי מתכת המושתל בתוך העורק החסום ומשמש כשלד פנימי העוזר להשאיר את חלל העורק פתוח לרווחה ולאפשר לדם לזרום בעורק ללא הפרעה. בסיום הפעולה מוציא הרופא את הצנתר מהעורק דרכו נכנס אל גופו של המטופל, ואזור הדקירה ייחבש בתחבושת לחץ.

תחת איזה סוג הרדמה מבוצע צנתור לב טיפולי?

הרדמה מקומית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

30-60 דקות.

מהם שעורי ההצלחה של צנתור לב טיפולי ובאילו סיכונים הוא כרוך?

על אף שמדובר בפעולה קצרה ושכיחה, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך צנתור טיפולי. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את הקרדיולוג המצנתר לגבי הרקע הרפואי של המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכל להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הסיבוכים בעקבות צנתור לב טיפולי כוללים דימום באזור המפשעה, התקף לב עקב חסימה של עורק כלילי, אירוע מוחי בעקבות קריש דם, מפרצת בעורק המפשעה, הפרעות קצב לב, נזק כלייתי מחומר הניגוד, ותגובה אלרגית לחומר הניגוד. סיבוכים אלו מתרחשים בקרב כ- 2% מהמטופלים. על מנת לצמצם את הסיכון להתפתחות קרישי דם במהלך ולאחרי הצנתור, מקובל לתת למטופל מדללי דם כגון הפרין (heparin), וכן תרופות כמו: אספירין ופלביקס.

איך להתכונן לצנתור ולאשפוז בביה"ח?

• יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאתה לוקח, על מנת שהקרדיולוג המצנתר יקבל את מירב המידע האישי והרפואי.
  
• אם בוצעו בעבר בדיקות דימות, כגון א.ק.ג., בדיקת ארגומטריה, אקו לב, מיפוי טליום במאמץ, MRI לב, או צנתור וירטואלי (קרדיוסקן), כדאי להביא את התוצאות לידיעת הקרדיולוג המצנתר.
  
• אם ידועה רגישות ליוד, חשוב לציין זאת לפני הצנתור מאחר וחומר הניגוד מבוסס על יוד.
  
• יש לבצע בדיקות דם הכוללות ספירת דם, תפקודי כליה וביוכימיה, וכן תפקודי קרישה.
  
• יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
  
• אין צורך להפסיק נטילת תרופות כמו אספירין או פלביקס.
  
• יש צורך להפסיק נטילת תרופות כמו:קומדין, אליקוויס, פרדקסה, קסרלטו - הנחיות מדוייקות יתקבלו לקראת הצנתור.
  
• ביום הצינתור עצמו יש להיות בצום מלא הכולל מים, החל מ-4 שעות לפני מועד תחילת הפעולה. מומלץ להימנע מעישון.  לפני הכניסה לחדר הצנתורים חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
  
  

מה יקרה אחרי הפעולה?

בסיום הפעולה, יועבר המטופל להשגחה עד למחרת בבוקר, במחלקת אשפוז צינתורים או במחלקה הקרדיולוגית. במשך 6 השעות הראשונות יש לשכב פרקדן למטופלים שעברו צנתור דרך המפשעה. ההתאוששות מפעולה זו היא קצרה בדרך כלל. מרבית המטופלים ישוחררו לבתיהם בבוקר שלמחרת הצנתור.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

בימים הראשונים שלאחר הצינתור תיתכן רגישות במקום הדקירה. ביומיים לאחר הצנתור יש להימנע ממאמץ גופני, ורצוי להשאר בבית. חשוב להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי שניתן לאחר הצנתור. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, לחץ בחזה, או קשיי נשימה, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך בירור.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

Coronary Balloon Angioplasty and Stents