תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

רוצה לדעת עוד?

שם מלא {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.required}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.textBoxChars}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.inputToShort}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.ContactNameTooLong}}

{{500 - ClubFormCtrlAlias.MailContactUS.Description.length}} תוים נשארו מתוך 500

קצת על סיבת הפניה {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.required}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.FreeText}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.inputToShort}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.DescriptionTooLong}}

{{ClubFormCtrlAlias.ServiceMsgResponse}}

סרטון אנימציה - בדיקת SPYGLASS

תוכן עניינים

מהי בדיקת SPYGLASS?

בדיקת SPYGLASS  מאפשרת בדיקה ישירה של דרכי המרה וצינור הלבלב ע"י מבצע יחיד באמצעות שימוש בסיב אופטי. מערכת זו מאפשרת לחדור לצינור המרה הראשי או לצינור הלבלב הראשי ע"י שימוש באנדוסקופ ייחודי וזעיר בעל קוטר קטן במיוחד (3.4 מ"מ), במהלך בדיקת ERCP. בזכות קוטרו הזעיר של המכשיר, ניתן לבדוק ולטפל בנגעים בצינור המרה הראשי ובצינור הלבלב הראשי. טכנולוגית ה- Spyglass מהווה תוספת על בדיקת ERCP רגילה. ה-Spyglass מאפשר מענה טיפולי פשוט ויעיל למטופלים עם אבנים גדולות בדרכי המרה בכך שמאפשר ריסוק האבנים באמצעות כלים אנדוסקופים מתקדמים וייחודיים, כגון לייזר או אנרגיה אלקטרוהידראולית. בנוסף, טכנולוגית ה- Spyglassמשפרת את יכולת האבחון במקרים של היצרויות בדרכי המרה עם חשד לממאירות. הסיב האופטי מאפשר מבט ישיר על אזור ההיצרות וכך מאפשר לקבוע האם היא שפירה או ממארת. המערכת כוללת מכשור זעיר המאפשר לקיחת ביופסיות מכוונות תחת הסתכלות ישירה.  

באילו מקרים מומלץ לבצע את הבדיקה?

  • טיפול באבנים מורכבות או גדולות בדרכי המרה והלבלב
  • אבחון וטיפול בהיצרויות בדרכי מרה

כיצד מבוצעת בדיקת SPYGLASS?

בדיקת SPYGLASS מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), ומאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. הבדיקה מבוצעת כאשר הנבדק שוכב על הבטן. לאחר שחומר הטשטוש מתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק את האנדוסקופ (צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו) לפיו של המטופל. החדרת המכשיר אינה כרוכה בכאב ולא מפריעה לנשימה. לאחר מכן, יתקדם הרופא דרך הלוע אל הוושט, הקיבה והתריסריון, ויבוצע צנתור דרכי המרה והלבלב. שיקוף במכשיר הרנטגן יבוצע לאחר הזרקת חומר ניגוד, על מנת להדגים את דרכי המרה. בתלות בממצא ניתן להיכנס ישירות לתוך דרכי המרה, או לבצע חיתוך והרחבה של אזור הפפילה. לאחר מכן יבוצע צנתור דרכי המרה ודרך מכשיר ה-ERCP  יוחדר הסיב האופטי של מערכת ה-Spyglass.  בהתאם לצורך הקליני יבוצעו מגוון של פעולות טיפוליות, כגון ריסוק אבנים או לקיחת ביופסיה מכוונת.

לאחר ביצוע התערבות בתוך דרכי המרה ובפפילה, עלולה להיווצר חסימה זמנית עקב בצקת מקומית. לכן, ייתכן ויהיה צורך בהחדרת צינורית פלסטית לצורכי ניקוז. פעולות אלו אינן כואבות. במהלך הבדיקה ממלאים את חלל מערכת העיכול באוויר ע"מ "לנפח" אותה. פעולה זו נעשית כדי לשפר את תנאי הראות. לעתים נבדקים מדווחים לאחר הבדיקה על תחושה קלה של לחץ ואי נעימות בעקבות הניפוח. הבדיקה מבוצעת לרוב במסגרת אמבולטורית ולעיתים נדירות באשפוז. 

מהו סוג ההרדמה הניתן לפני ביצוע הבדיקה?

בדיקת SPYGLASS מבוצעת בסדציה (טשטוש,conscious sedation) הניתנת בזריקה אל הווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, המונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה. רוב המטופלים ישנים בזמן הפעולה. לעיתים, אם קיים סיכון מיוחד או מסיבות אחרות, ניתן לבצע את הבדיקה בהרדמה מלאה בנוכחות מרדים.

כמה זמן אמורה להימשך הבדיקה? 

כ-60 דקות

באילו סיכונים כרוכה הפעולה?

בדיקת SPYGLASS נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה, עם פרופיל סיכונים נמוך. הסיבוכים האפשריים יכולים להיות קשורים לחומרי הטשטוש וההרדמה או לפרוצדורה עצמה. כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים אחרי הפרוצדורה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות:

  • דימום לאחר ביצוע חיתוך הפפילה. דימום זה נעצר באופן ספונטני, ללא טיפול. לעתים יהיה צורך בהזרקת חומר מונע דימומים או בסגירה על-ידי מהדק (clip). רק לעתים נדירות יש צורך בעירוי דם או במעורבות ניתוחית.
  • דלקת הלבלב (פנקריאטיטיס) כתוצאה מהזרקת חומר הניגוד. ניתן להקטין סיכון זה על-ידי החדרת תותב זמני לצינור הלבלב, בהתאם לשיקול הרופא המבצע או ע"י מתן תרופה אנטי-דלקתית ונוזלים.
  • סיבוך חמור אפשרי אך נדיר ביותר הוא פגיעה מכנית והתנקבות המעי. זהו סיבוך קשה המחייב לעיתים התערבות ניתוחית.

לפני הבדיקה מסבירים למטופל את פרטי הבדיקה והסיכונים והוא נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים. הטופס נשלח גם לביתו על מנת לאפשר קריאה מדוקדקת והבנת התהליך.

מה יקרה לאחר הבדיקה?

  • לאחר הבדיקה מועבר המטופל למנוחה בחדר התאוששות למשך כשעתיים. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). לעיתים יש תחושת לחץ של גזים או גירוי בלוע לאחר הבדיקה, תחושה זו חולפת מעצמה. לשירותים יש לגשת עם מלווה.

  • לפני השחרור הרופא המבצע את הבדיקה, ייפגש עם החולה וימסור לו את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה שנלקחו) יימסרו לאחר כשבועיים.

  • אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך 12 שעות לפחות עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש ויש להיעזר בנהג מלווה (כולל איסור על נהיגה ברכב/ אופניים חשמליות/ קורקינט וכדומה).

  • בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון.
  • תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.

איך להתכונן לבדיקה?

ההכנה התזונתית לבדיקה דורשת צום בלבד אך היא חלק קריטי והכרחי להצלחת הבדיקה והיא באחריות המטופל. מטרת ההכנה היא לרוקן את חלל הקיבה והתריסריון מהתוכן שבתוכו על מנת שניתן יהיה לראות היטב את הדופן ולהימנע מסיבוכים כגון שאיפת תוכן מזון לריאות. הכנה לא טובה תפגום באיכות הבדיקה וביכולת האבחנה ולפעמים תצריך בדיקה חוזרת. חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.

  • הבדיקה כרוכה בקרינה ולכן יש ליידע את הצוות הרפואי על היריון.
  • הבדיקה כרוכה בהזרקת יוד ולכן יש ליידע את הצוות הרפואי במידה שקיימת אלרגיה ליוד
  • מומלץ לקרוא בעיון לפחות שבוע לפני מועד הבדיקה את הפירוט המלא של הוראות ההכנה לבדיקה, הזהות להכנה לבדיקת ERCP - אופן ההכנה לבדיקת ERCP  

  • לקביעת תור, יש לשלוח הפניה רפואית עם פרטי קשר מלאים ואנו נחזור אליכם בתוך 4 ימי עסקים
    דוא"ל: gs-ercp@tlvmc.gov.il   

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון