השתלת כבד

מדוע מבוצעת הפעולה?

הכבד הינו האיבר הפנימי הגדול ביותר בגופנו. הכבד נמצא בבטן הימנית העליונה מאחורי קשת הצלעות. משקלו באדם מבוגר הוא כ- 1.4 ק"ג. תפקידי הכבד כוללים: הפיכת המזון הנספג דרך המעי לרכיבים כימיים החיוניים לתפקוד מערכות הגוף, אגירת שומנים, סוכרים, ברזל וויטמינים, לשימוש מאוחר יותר על ידי הגוף, ייצור חלבוני הדם וגורמי קרישה, פירוק של תרופות, אלכוהול וחומרים כימיים אחרים, אשר עלולים להיות רעילים לגוף, סינון חיידקים ורעלים ממחזור הדם וייצור מיצי מרה ההכרחיים לתהליך העיכול.

הסיבות למחלות כבד הן שונות ומגוונות וניתן לחלקם למספר קטגוריות:

• מחלות כבד נגיפיות - נגיפי ההפטיטיס  HEPATITIS A,B,C,D,E. 
  
• מחלות כבד אוטואימוניות - פעילות מערכת החיסון כנגד תאי הכבד "העצמי". 
  
• מחלות כבד הנגרמות ע"י דלקת או חסימת דרכי המרה.  
  
• מחלות כבד מטבוליות - מחלת וילסון - הנגרמת ע"י הצטברות נחושת בכבד ולעיתים במערכת העצבים .
  
• המוכרומטוזיס - מחלה הנגרמת ע"י שקיעת ברזל בכבד.
  
• מחלות כבד הנגרמות משתיית אלכוהול.
  
• מחלות כבד גידוליות.
  
• מחלת הכבד השומני – הצטברות שומן בכבד.
  
• שחמת הכבד- הצטלקות הכבד העלולה להתפתח לאחר דלקות כבד נגיפיות (B,C).
  
• מחלות דרכי מרה, מחלות אוטואימוניות או מחלות מטבוליות.
  
• דלקת כבד סוערת - משנית לזיהום נגיפי, רעילות תרופות.
  
• מחלת כבד טוקסית- בעקבות חשיפה לחומרים כימיים רעילים לכבד.
  
  

השתלת כבד הינה אפשרות הטיפול המקובלת במקרים של מחלות כבד בשלב סופי. ניתן לבצע ניתוח זה במקרה של כשל תפקודי, לרוב עקב מחלות כרוניות שגרמו נזקים בלתי הפיכים לכבד. זאת, למעט מקרים בהם סובל החולה מאחד הליקויים הבאים: סרטן גרורתי, מחלה זיהומית, איידס, שימוש מופרז באלכוהול סמים, זקנה, מחלות לב, מחלות ריאה, או מחלות אחרות המסקלות את סיכויי הצלחתו של הניתוח.

ההחלטה על הצורך בהשתלה מתקבלת בד"כ ביוזמת הרופא למחלות כבד בהתייעצות עם כירורג וכוללת את החולה ומשפחתו. כל מועמד פוטנציאלי להשתלת כבד חייב בהערכה הכוללת סידרת בדיקות רפואיות שתיתן תמונה ברורה על תפקוד המערכות החשובות בגוף. על המועמד לעבור הערכה פסיכולוגית והערכה על ידי עובד סוציאלי על מנת להעריך את כשירותו הנפשית, אפשרויות התמיכה מסביבתו הקרובה וכשירות משפחתו לעבור את תהליך ההשתלה בשלום. החולה מוצג לועדת השתלות בה יושבים רופאים למחלות כבד, כירורגים, מרדים, עובד סוציאלי ומתאם השתלות. הועדה מאשרת או פוסלת את המועמד על פי התאמתו להשתלה. לאחר אישור הועדה, החולה נרשם ברשימה הארצית של הממתינים לתרומת כבד, במרכז הלאומי להשתלות.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

סיכויי ההצלחה של ניתוחי השתלת כבד יחסית טובים: כ-85% מהמנותחים ישרדו את השנה הראשונה וכ-65% יחיו 10 שנים לפחות, אחרי הניתוח. החיים אחרי ההשתלה צריכים לחזור למסלולם הרגיל, בהתחשב בהמלצות מסוימות שיוזכרו בהמשך.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

הניתוח יתבצע בהרדמה כללית. בתחילת הניתוח מתבצע חתך גדול העובר דרך שרירי הבטן לרוחבה בחלקה העליון, מתחת לקשת הצלעות, כאשר לעיתים מוסיפים חתך נוסף במרכז הבטן לכיוון עצם החזה. בהמשך, מופרדים כל חיבוריו של הכבד לגוף (צינור המרה, ווריד שער הקיבה, עורק הכבד ועוד). הכבד הפגום מוצא מהגוף. את האיבר הנתרם מחברים לוריד ולעורק ולאחר שמתחדשת זרימת דם בכבד, מחברים גם את צינור המרה.
כאשר המושתל הוא מבוגר, לרוב נעשה שימוש בכבד שלם שנלקח מהמת, אך בילדים ניתן לבצע שתי השתלות תוך שימוש בכבד אחד, או שימוש בחלק מכבד של אדם בוגר וחי. בהליך זה, כאשר התרומה היא מן החי, נעשה שימוש בכ – 20% מהכבד של התורם. בתום הניתוח סוגרים את דופן הבטן בעזרת תפרים או סיכות ניתוחיות ומשאירים נקז/ים לניקוז נוזלים המופרשים לחלל הבטן.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה ככלית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

12-16 שעות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

יחידת ההשתלות בבי"ח איכילוב מבצעת השתלות כבד מאז 1998. מאז בוצעו ביחידה כ-100 השתלות כבד. בזכות גישה רב-תחומית בטיפול בחולים, צוות מיומן ומנוסה ומיכשור מהמתקדמים בעולם, הושגו תוצאות מצויינות בטווח הקצר והארוך. המרכז מעודד ביצוע השתלות אונת כבד מהחי בחולים, הן במצבי חירום של אי ספיקת כבד דוהרת, והן בחולי כבד כרוניים הממתינים זמן ארוך להשתלה. סיכויי ההצלחה של ניתוחי השתלת כבד יחסית טובים: כ- 85% מהמנותחים ישרדו את השנה הראשונה וכ-65% יחיו 10 שנים לפחות, אחרי הניתוח.
כמו בכל ניתוח, כך גם בניתוח השתלה, ייתכנו סיבוכים. הסיבוכים העיקריים במהלך הניתוח ולאחריו כוללים: דימום, קריש דם החוסם את אחד מכלי הדם האחראים לאספקת דם אל או מהכבד, דליפת מרה לחלל הבטן כתוצאה מהחיבור בין דרכי המרה, הצרת דרכי מרה עד כדי חסימה מלאה וצורך בהשתלת כבד חוזרת (השתלת כבד חוזרת תיתכן במקרים נדירים בהם  הכבד המושתל אינו מתפקד, נוצרים סיבוכים טכניים כגון קריש דם ועוד).
כמו בכל ניתוחי ההשתלה, דחייה של הכבד המושתל על ידי המערכת החיסונית של גופך היא סיבוך אפשרי. על מנת להפחית את סיכויי הדחייה, יש לדכא את המערכת החיסונית. עליך לקחת תרופות המחלישות מערכת זו, כל ימי חייך. למרות ההשגחה ואמצעי הזהירות, רוב המושתלים יחוו לפחות אירוע אחד של דחייה, על אף שהם מקפידים לקחת את התרופות נוגדות הדחייה כיאות. סיכויי הדחייה פוחתים עם הזמן, הגוף לומד להכיר את התאים החדשים, אולם, דחייה יכולה להופיע בכל זמן אחרי ההשתלה. הדחייה יכולה להיות קלה, בינונית או חמורה ואין פירושה כישלון ההשתלה.
החלשת המערכת החיסונית על ידי התרופות נוגדות הדחייה' חושפת אותך לסכנת זיהום ומחלות מדבקות שונות. סיכון הזיהום הוא מרבי ביחידה לטיפול נמרץ ובתקופה המוקדמת לאחר הניתוח, כאשר מינוני התרופות נוגדות דחייה הינם גבוהים.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

לאחר שהוחלט שהינך מועמד להשתלת כבד, יש צורך במספר בדיקות הכוללות:

• בדיקות דם - לקביעת תפקודי הכבד, המצב החיסוני, סוג הדם , חשיפה לזיהומים ונגיפים.
  
• בדיקות תפקודי הריאות - בודקות את יכולת החימצון של הריאות .
  
• תפקודי לב – אקוקרדיוגרפיה ואלקטרוקרדיוגרם (א.ק.ג.) מראה תרשים גלים חשמליים שמייצר הלב. לעיתים יש צורך בצינטור כלי הדם בלב על מנת להעריך את כושר העמידה בניתוח ההשתלה.
  
• בדיקות הדמיה שונות היכולות לכלול צילומי רנטגן, אולטראסאונד של הכבד והבטן, אנגיוגרפיה (מיפוי כלי דם), סריקה ממוחשבת (CT) או MRI.
  
• אנדוסקופיה – הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת צינור גמיש, המבוסס על סיבים אופטיים, דרך הפה. מטרתה לזהות ורידים מורחבים, דלקות באזור הוושט והקיבה, כיבים ובמקרה של הקאות דם – לזהות את המקור לדימום הפנימי.
  
• ניקור כבד (ביופסיה) - ניקור כבד נעשה על ידי החדרת מחט ברבוע הימני העליון של הבטן, לאחר שניתנה תרופה להרגעה. מטרת הבדיקה, לקחת דגימה מרקמת הכבד כדי לבחון אם יש שינויים ברקמה המעידים על מחלת כבד או להעריך את שלב המחלה ו/או תחזית מהלך המחלה.
  

מרגע שנמסר לך כי נמצא עבורך תורם, עליך להגיע ללא כל דיחוי לבית החולים בו אתה אמור לעבור את ההשתלה. כדאי להכין מראש תיק ובו חפצים אישיים' שלהם תזדקק בעת שהותך בבית החולים.
עם הגיעך לבית החולים תעבור מספר בדיקות כגון: דם, שתן, צילום חזה  ואולטרסאונד. תהליך ההכנות לפני הניתוח יכול להימשך שעות.

מה יקרה אחרי הניתוח?

בתום הניתוח  תועבר לחדר התאוששות ואחר כך ליחידה לטיפול נמרץ. בשלב זה  תהיה מחובר למכשירים וצינורות שונים.  משך שהייתך ביחידה לטיפול נמרץ תלוי בקצב התקדמותך והחלמתך. כאשר צוות ההשתלה שלך יחליט כי הגיע הזמן לשחררך מהיחידה לטיפול נמרץ תועבר למחלקה הכירורגית /מחלקת ההשתלות, להמשך טיפול ומעקב. עדיין תהיה מחובר למספר צינורות אשר יוסרו בהדרגה. משך השהייה בבית החולים משתנה ונע בין שבוע לשלושה שבועות בממוצע.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

יש להימנע ממאמץ גופני בשבועות הראשונים לאחר השחרור מבית החולים.  לאחר השחרור, תוזמן לביקורת כפעם עד פעמיים בשבוע אצל הרופא המטפל. חשוב שהמטופל יספר לרופא על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.

לאחר הניתוח, יזדקק החולה לטיפול קבוע בתרופות מדכאות מערכת חיסון על מנת להוריד את סיכויי דחיית השתל. עקב כך, הסיכון לזיהומים עולה ולכן יש להימנע ממגע עם אנשים עם מחלות מדבקות, מגע עם חיות ועבודות גינה (בשנה הראשונה לאחר ההשתלה).

חשוב מאוד לגלות סימנים של דחיית הכבד מוקדם ולטפל בה מיד. לכן, חשוב להכיר את סימני הדחייה הכוללים: עייפות, חולשה, חום, רגישות או כאב בטן, יציאות בהירות ועלייה באנזימי הכבד (בבדיקות דם). אם הינך מפתח אחד או יותר מהסימנים הנזכרים פנה מיד לרופא המטפל. יתכן מצב בו לא תחוש בשום סימפטום מהנ"ל, אך תוצאות בדיקות תפקודי הכבד עשויות להצביע על התפתחות דחייה. לכן, יש חשיבות רבה לכך, שתקיים בקפידה את שיגרת ביקוריך במרפאת המעקב בה הינך מטופל. הטיפול בדחייה נעשה בדרך כלל על ידי שינוי במינון התרופות. לעיתים קרובות, נוהגים לבצע ניקור כבד (ביופסיה) על מנת להגיע לאבחנה מדויקת, וכדי שהרופא יחליט על הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.livertrans.org.il/?CategoryID=193
http://www.emedicinehealth.com/liver_transplant/page7_em.htm
http://www.israneph.org.il/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%AA_%D7%9B%D7%91%D7%93/