תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

​מהם הטיפולים הקיימים לטיפול במחלת האפילפסיה?

טיפול תרופתי

מטרת הטיפול התרופתי היא הפחתה בתדירות ההתקפים האפילפטיים. אצל כ- 70% מהחולים במחלה, הטיפול מונע את הישנות ההתקפים. הקפדה על נטילת התרופות באופן מסודר ובמרווחים שווים, שינה מסודרת, והימנעות מדחק במידת האפשר, מאפשרת קיום אורח חיים תקין למרבית החולים. בערך   בכ- 30% מהחולים המחלה אינה מגיבה לטיפול תרופתי. בחירת התרופה מותאמת לחולים השונים לפי סוג ההתקפים ולפי נוכחות סימפטומים אחרים חוץ מההתקפים. תרופות אנטי אפילפטיות נלקחות באופן כרוני והפסקה פתאומית של הטיפול התרופתי עלולה לגרום להתקף מיידי, ואף לריבוי התקפים מסכן חיים. לכן אין להפסיק את הטיפול ללא פיקוח. לאחר תקופה של מספר שנים ללא התקפים אפילפטיים כלל, ניתן לשקול להפסיק בהדרגה ובזהירות יתרה את הטיפול התרופתי כמובן בהנחיה ובפיקוח רפואי. 

טיפולים ניתוחיים

כאשר שני משטרים מתאימים של תרופות נוגדות-כפיון נכשלו ולא הצליחו להפחית את ההתקפים במידה משמעותית, למרות שנרשמו על ידי נוירולוג מומחה לאפילפסיה, נלקחו בצורה מסודרת על ידי המטופל ולא גרמו לתופעות לוואי, מקובל להתייחס אל המטופל כסובל מאפילפסהיה עמידה לטיפול תרופתי, כלומר סיכוייה של כל תרופה נוספת לשפר את מצבו הולך וקטן  עם כל ניסיון נוסף. למטופלים אלו מוצעת הערכה טרום ניתוחית, המבוצעת במרכזי אפילפסיה מובילים, ובמהלכה מבוצעת סדרת בדיקות אשר מטרתה לאפיין את סוג ההתקפים, מקורם וקבלת החלטה על טיפול ניתוחי מתאים. ישנם מספר סוגים של טיפולים ניתוחיים לאפילפסיה:

  • כריתת המוקד האפילפטי במוח. בחלק מהמקרים, הניתוח משיג שיפור משמעותי במצבו של החולה. טרם ביצוע הניתוח, יערכו לחולה מבדקים מגוונים לאיתור האזור המיועד לכריתה, על מנת לוודא כי לא תגרם כל פגיעה תפקודית בעקבות הניתוח.
  • טיפול באמצעות גירוי הגרעינים הקדמיים של התלמוס (Deep Brain Stimulation to Anterior Thalamic Nuclei או DBS) - החל מ-2017, למטופלים אשר לא הפיקו תועלת מטיפול מיטבי עם VNS, מוצעת כעת האפשרות של גריה מוחית עמוקה. קוצב זה מושתל מתחת לעור בחזה, והאלקטרודות מושתלות בצורה זעיר-פולשנית דרך חורים קטנים בגולגולת, בגרעינים הקדמיים של התלמוס. גריה בעזרת DBS משיגה אפקט דומה ל-VNS לאורך זמן.
  • טיפול באמצעות גירוי עצב הואגוס (Vagal Nerve Stimulation  או VNS) - חולים אשר אינם מתאימים לניתוח של כריתת מוקד אפילפטי, מועמדים לטיפול על ידי גירוי עצב הואגוס. טכנולוגיית ה- VNS פותחה בשנות ה-80 ומבוססת על גירוי חשמלי של עצב הואגוס השמאלי באזור הצוואר. זה גורם לדיכוי הפעילות החשמלית הלא תקינה במוח, ובכך מפחית את תדירותם ועוצמתם של התקפי האפילפסיה. הגירוי מושג באמצעות קוצב זעיר המושתל תת-עורית באזור בית החזה ומחובר באמצעות אלקטרודה לעצב הואגוס. טפול זה כרוך בתופעות לוואי קלות, בעיקר צרידות בעת פעילות הקוצב. תופעות הליוואי משתפרות עם הזמן.
  • גריה בעזרת RNS  - Responsive Neurostimulating System –מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית אשר קיבלה אישור FDA בארה"ב בשנת 2014, אך עד כה אינה קיימת מחוץ לגבולות ארצות הברית. מדובר בקוצב קטן אשר מושתל בעצם הגולגולת והאלקטרודות שלו מושתלות באיזורים מהם מתחילים ההתקפים האפילפטיים על פני קליפת המח או במח עצמו. המכשיר מנטר באופן רציף את הפעילות החשמלית האזורית וניתן ללמדו לזהות התחלת התקפים, אותם הוא יכול לקטוע או לשבש באמצעות מתן גירויים חשמליים נמוכי עוצמה ובלתי-מורגשים.

טיפול בקנאביס רפואי

מהווה אפשרות טיפולית נוספת למטופלים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי ומדובר בטיפול תומך לתרופות. לטיפול תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות, עליהן יש לדון עם הנוירולוג המטפל. ניתן להמליץ על טיפול משלים בקנאביס רפואי בכפוף לקריטריונים של משרד הבריאות.

טיפול בתזונה

במקרים מסוימים דיאטה קטוגנית, אשר עשירה בשומן (יחס של 5:1 לעומת המרכיבים האחרים), יכולה לעיתים לשפר גם את תדירות ההתקפים האפילפטיים. טיפול זה בשימוש יותר בילדים.

טיפולים נפשיים

הערכה של המצב הנפשי של המטופל והתווית טיפול מתאים עוזרת בהפגת המתח ולירידה בתדירות ההתקפים ובעוצמתם. קיימים טיפולים פרטניים, קבוצות טיפוליות, ולעיתים עירוב פסיכיאטר מומחה בתחום להתווית טיפול תרופתי נוסף.



תפריט ניווט תחתון