תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

אנגיוגרפיה הינה בדיקה זעירה פולשנית המאפשרת לרופא לאבחון ולעיתים לטפל במצבים רפואיים שונים.
באנגיוגרפיה משתמשים לעיתים בהזרקת חומר ניגוד על מנת לקבל תמונות של כלי הדם באזורי הגוף הנבדקים. אנגיוגרפיה מבוצעת תוך שימוש באחת משלוש הטכנולוגיות הבאות:  צילומי רנטגן (x-ray) עם צנתר, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמית תהודה מגנטית (MRI).

משתמשים באנגיוגרפיה עם צנתר לבדיקה של כלי דם באזורי גוף חיוניים הכוללים: מוח, כליות, אגן הירכיים, רגליים, ריאות, לב, צוואר, בטן. הצינתור משמש או לאבחון וטיפול בכלי הדם (עורקים וורידים) עצמם, או שמשתמשים בכלי הדם כמובילים שמגיעים דרכם לאיברי מטרה שונים לצורך טיפול באברי מטרה אלו.

הרופא יכול בעזרת בדיקה זו: 

  • לאבחן מחלה או מפרצת באבי העורקים באזורי החזה והבטן או בכלי דם גדולים אחרים.
  • איתור של טרשת עורקים בעורק הראשי הצווארי, שעלול להגביל זרימת דם למוח ולגרום לשבץ, זיהוי מפרצת קטנה או פגמים בעורקים/ורידים בתוך המוח, או הדגמה של חומרת טרשת עורקים כלילית ותכנון ניתוח מעקפים.
  • איתור טרשת עורקים שגרמה הצרות עורקים ברגליים ולעזור בהכנה לניתוח של כלי הדם באזור.
  • זיהוי מחלות בעורקי הכליה או הדמיה של זרימת הדם כדי להתכונן להשתלת כליה.
  • טיפול בכלי דם חולים על ידי השתלת סטנטים או בדירה של סטנט לאחר שהוכנס.
  • זיהוי פציעות בעורקים שונים בכל חלקי הגוף אצל חולי טראומה.
  • הערכה של עורקים המזינים גידול סרטני קודם לניתוח או טיפולים אחרים בחולים אונקולוגיים כמו טיפול הקרנות פנימי סלקטיבי או מתן כימותרפיה.
  • לקיחת דגימות דם מוורידים ספציפיים בגוף לצורך זיהוי מחלות הורמונליות (אנדוקריניות)
  • בדיקה של עורקים ראתיים לזיהוי תסחיפים ריאתיים של כרישי דם מורידי הרגליים.
  • הכנסת צנתרים למתן אנטיביוטיקה והזנה תוך ורידית.
  • ביצוע ביופסיות או טיפולים ממוקדים על ידי החדרה ממוקדת של מחטים באברי גוף שונים.\
  • במקרים של חולים עם תפקוד כלייתי פגום בעיקר הכולל סוכרת, חולים שהראו תגובות אלרגיות לחומר הניגוד או חולים עם נטיה לדימומים ישנה מגבלה של השימוש בשיטה זו.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

אנגיוגרפיה היא בדיקת רדיולוגיה פולשנית מונחת הדמיה ולרוב היא מעלה את סיכויי הצלחת הטיפול ומסייעת להפחית את הסיבוכים שבו.
הבדיקה עשויה לבטל את הצורך בניתוח למשל בהשתלת סטנט באזור של הצרות עורקית, או לסייע בביצוע ניתוח ממוקד ומדויק יותר בכך שמתאפשרת קבלת תמונה מאוד מפורטת ברורה ומדויקת של כלי הדם באזור הבעייתי.
הפחתת הנזק ותופעות הלוואי של טיפולים אונקולוגיים על ידי טפל טיפול נקודתי בגידולים.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

תחילה מתבקש המטופל לרוקן את שלפוחית השתן. לאחר מכן, טכנאי רנטגן ימקם את המטופל בתנוחה מתאימה על שולחן הבדיקה. אחות תתקין פתח תוך-ורידי ביד המטופל. יבצעו בדיקת דם לפני תכילת הבדיקה על מנת לוודה תפקוד תקין של הכליות וקרישת הדם. יתכן שיוזרק מעט חומר הרגעה להפחתת החרדה של המטופל. האזור שדרכו יוחדר הקטטר (לרוב במפשעה אך יתכן גם דרך הזרוע) יגולח, ינוקה ותוזרק זריקה לאלחוש מקומי.

רופא רנטגנולוג, המתמחה בביצוע בדיקות אנגיוגרפיות, יבצע את הבדיקה. תחילה יבצע הרופא חתך קטן בעור באזור המפשעה לרוב (בד"כ כמה מ"מ), דרכו יחדיר קטטר דק (צינור ארוך, חלול וגמיש בקוטר של ספגטי) אל תוך כלי הדם.

הרנטגנולוג יוביל בעדינות את הקטטר המושחל, אל אתר המטרה של הבדיקה. בכל זמן הבדיקה עוקב הרופא הרנטגנולוג אחר מהלך הקטטר בכלי הדם בזמן אמת על גבי מסך טלויזיה. בהגעת הקטטר לאתר הבדיקה, יזריק הרופא דרך הקטטר את חומר הניגוד (לרוב נגזרת של יוד רדיואקטיבי בכמות קטנה). לאחר שחומר הניגוד מגיע לכלי הדם הנבדקים נלקחים כמה צילומי רנטגן. כעת יוכל הרופא לצפות,על גבי המסך,במפת כלי הדם הצבועים בחומר הניגוד, ולזהות את הבעיה הקיימת במקום (סתימות, הצרויות, פגיעות וכדומה). לבסוף, יוציא הרופא את הקטטר ויסגור את החתך על ידי הנחת לחץ על האזור לכ- 10 עד 20 דקות או על ידי שימוש במיתקן סגירה מיוחד ויוסר הפתח התוך-ורידי.
במהלך הבדיקה יהיו נוכחים הרופא הרנטגנולוג, טכנאי הרנטגן ואחות צינתורים, על מנת לוודה כי יישאר רגוע בכל מהלך הבדיקה, ולתת מענה באם נתקל בקושי כלשהו.
ניתן לבצע בדיקת אנגיוגרפיה גם ב- CT או במכשיר MRI במקום אנגיוגרפיה רנטגנית. בנוסף חלק מכלי הדם ניתנים לבדיקה גם באולטרסאונד צבע ובדופלר.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

לרוב מבוצעת הרדמה מקומית למעט בילדים אז משתמשים בהרדמה מלאה.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

בדיקת אנגיוגרמה יכולה להמשך החל משעה ועד כשלוש שעות

אחוזי ההצלחה וסיכונים 

בדיקת אנגיוגרפיה הינה בדיקה שכיחה שמעלה לרוב את סיכויי הצלחת הטיפול ומסייעת להפחית את הסיבוכים שבו, אולם כמו כל פרוצדורה פולשנית היא לא חפה מסיבוכים וסיכונים , שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע הבדיקה. כדי להפחית את הסיכונים ככל הניתן, חשוב לתת לרופא הרנטגנולוג את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם שיידע להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו.

הסיכונים כוללים:

דימום, זיהום וכאב בפתח השחלת הקטטר.
סיכון נמוך לסרטן בעקבות החשיפה לקרינה מרובה, אך היתרון של אבחנה מדויקת עולה של סיכון זה.
התפתחות אלרגיה לחומר הניגוד. במצב זה ניתן לקחת 24 שעות לפני הבדיקה תרופה להפחתת הסיכון מתגובה אלרגית, או לעבור בדיקה אחרת שלא כוללת הזרקת חומר ניגודי. התפתחות תגובה אלרגית חריפה היא מקרה נדיר ביותר והצוות מיומן ביותר לטיפול בתגובה כזו באם תתרחש.
פגיעה בעור אם ישנה דליפה רבה של חומר הניגוד באזור מיקום הפתח התוך-ורידי, לכן אם המטופל חש כאב באזור זה בזמן הזרקת החומר עליו לדווח על כך מידית לצוות המטפל.
נשים צריכות לדווח לרופא המטפל על כל חשד להריון ואמהות מניקות צריכות להמתין 24 שעות בטרם ישובו להניק.
קיים סיכון נמוך ליצירת קריש דם סביב קצה הקטטר שעלול לחסום את העורק ולגרום לשבץ,או התקף לב. מצב זה יחייב ניתוח לפתיחת העורק החסום.
במקרים של סוכרת ומחלת כליות יתכן נזק לכליות בזמן שחומר הניגוד יסולק בשתן.
לעיתים נדירות עלול קצה הקטטר לנקב את העורק ולגרום לדימום פנימי או להפריד חומר מפנים העורק ולגרום לחסימה בהמשך העורק.
עלולה להיווצר אריתמיה (פעימות לב בלתי סדירות), התופעה לרוב חולפת ללא טיפול.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

יש להביא:

  • סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.
  • בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
  • מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג
  • אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
  • כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.ע

על המטופל לידע את הצוות אם קיימות אלרגיות לתרופות ולאוכל וכן עליו לתת מידע על מחלות מהן הוא סובל כגון: אסטמה, סכרת, קדחת-השחת או מחלות מהן סבל לאחרונה.

אם הנבדקת היא אישה בגיל הפוריות, היא תישאל על אפשרות להריון.

ביום הבדיקה, רנטגנאי (איש מקצוע רפואי הבקיא בכל הקשור להגנה מפני קרינה, חשיפה לקרינה, תנוחות מתאימות לביצוע הבדיקה ובביצוע הבדיקה עצמה) יסביר למטופל על כל הליכי  הבדיקה ויענה על כל שאלה שתתעורר.

במקרה שינתן חומר מרגיעה בזמן הבדיקה יתבקש המטופל להיות בצום של אוכל ושתיה בין 4 ל- 8 שעות לפני הבדיקה.


מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר ביצוע הבדיקה, המטופל מועבר לחדר התאוששות . ניתן לחזור לדיאטה נורמלית מיד בתום הטיפול, ולכל הפעילויות הרגילות לאחר 8 עד 12 שעות. לרוב, המטופל ישוחרר לביתו כעבור כמה שעות. לעיתים אם מצבו הכללי של הנבדק פחות טוב או שאינו חש בטוב, הוא יושאר להתאוששות.
לפני השחרור יינתנו למטופל הנחיות לטיפול באזור החדרת הקטטר.


ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

במקרה שהמטופל קבל תרופת הרגעה בזמן הבדיקה עליו להימנע מנהיגה למשך 24 שעות.
מומלצת מנוחה בבית לזמן מסויים עליו ימליץ הרופא כשהראש מורם כלפי מעלה.
חומר הניגוד שנישאר בגוף יופרש ע"י הכליות (החומר שהוזרק חסר צבע ובכמות קטנה ולא יהיה שינוי בצבע השתן) ולכן, רצוי לשתות הרבה לאחר הבדיקה. הקרינה אליה נחשף המטופל אינה נשארת בגוף כלל.
הנתונים שנאספו במהלך הבדיקה (צילומים על גבי סרטים או במדיה אחרת) יפוענחו על ידי הרנטגנולוג או קרדיולוג (במקרה של צינתור לב) ותשובה תשלח לרופא המטפל. הרופא המטפל יעדכן את המטופל בתוצאות הבדיקה וידון אתו על המשך הטיפול או על בדיקות נוספות במידת הצורך.


קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=angiocath

http://www.mayoclinic.com/health/coronary-angiogram/MY00541

תפריט ניווט תחתון