בדיקת אנגיוגרפיה (רדיולוגיה פולשנית)

מדוע מבוצעת בדיקת אנגיוגרפיה?

אנגיוגרפיה היא בדיקה זעיר פולשנית המסייעת לרופא לאבחון ולעיתים לטפל במצבים רפואיים שונים.
בבדיקת אנגיוגרפיה משתמשים לעיתים בהזרקת חומר ניגוד על מנת לקבל תמונות של כלי הדם באזורי הגוף הנבדקים. אנגיוגרפיה מבוצעת תוך שימוש באחת משלוש הטכנולוגיות הבאות:  צילומי רנטגן (x-ray) עם צנתר, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או הדמית תהודה מגנטית (MRI).

אנגיוגרפיה עם צנתר משמשת לבדיקה של כלי דם באזורי גוף חיוניים הכוללים: מוח, כליות, אגן הירכיים, רגליים, ריאות, לב, צוואר, בטן. הצינתור משמש או לאבחון וטיפול בכלי הדם (עורקים וורידים) עצמם, או שמשתמשים בכלי הדם כמובילים שמגיעים דרכם לאיברי מטרה שונים לצורך טיפול באברי מטרה אלו.

הרופא יכול בעזרת בדיקה זו: 

• לאבחן מחלה או מפרצת באבי העורקים באזורי החזה והבטן או בכלי דם גדולים אחרים.
  
• איתור של טרשת עורקים בעורק הראשי הצווארי, שעלול להגביל זרימת דם למוח ולגרום לשבץ, זיהוי מפרצת קטנה או פגמים בעורקים/ורידים בתוך המוח, או הדגמה של חומרת טרשת עורקים כלילית ותכנון ניתוח מעקפים.
  
• איתור טרשת עורקים שגרמה הצרות עורקים ברגליים ולעזור בהכנה לניתוח של כלי הדם באזור.
• זיהוי מחלות בעורקי הכליה או הדמיה של זרימת הדם כדי להתכונן להשתלת כליה.
• טיפול בכלי דם חולים על ידי השתלת סטנטים או בדירה של סטנט לאחר שהוכנס.
• זיהוי פציעות בעורקים שונים בכל חלקי הגוף אצל חולי טראומה.
• הערכה של עורקים המזינים גידול סרטני קודם לניתוח או טיפולים אחרים בחולים אונקולוגיים כמו טיפול הקרנות פנימי סלקטיבי או מתן כימותרפיה.
• לקיחת דגימות דם מוורידים ספציפיים בגוף לצורך זיהוי מחלות הורמונליות (אנדוקריניות)
• בדיקה של עורקים ריאתיים לזיהוי תסחיפים ריאתיים של כרישי דם מורידי הרגליים.
• הכנסת צנתרים למתן אנטיביוטיקה והזנה תוך ורידית.
• ביצוע ביופסיות או טיפולים ממוקדים על ידי החדרה ממוקדת של מחטים באברי גוף שונים.
  
• במקרים של חולים עם תפקוד כלייתי פגום בעיקר הכולל סוכרת, חולים שהראו תגובות אלרגיות לחומר הניגוד או חולים עם נטיה לדימומים ישנה מגבלה של השימוש בשיטה זו.

מהן התוצאות המצופות מבדיקת אנגיוגרפיה?

אנגיוגרפיה היא בדיקת רדיולוגיה פולשנית מונחית הדמיה ולרוב היא מעלה את סיכויי הצלחת הטיפול ומסייעת להפחית את הסיבוכים שבו.
הבדיקה עשויה לבטל את הצורך בניתוח, לדוגמה בהשתלת סטנט באזור של הצרות עורקית, או לסייע בביצוע ניתוח ממוקד ומדויק יותר בכך שמתאפשרת קבלת תמונה מאוד מפורטת ברורה ומדויקת של כלי הדם באזור הבעייתי. כמו כן הפחתת הנזק ותופעות הלוואי של טיפולים אונקולוגיים על ידי טיפול נקודתי בגידולים.

כיצד מבוצעת בדיקת אנגיוגרפיה?

תחילה מתבקש המטופל לרוקן את שלפוחית השתן. לאחר מכן, טכנאי רנטגן ימקם את המטופל בתנוחה מתאימה על שולחן הבדיקה. אחות תתקין פתח תוך-ורידי ביד המטופל. יבצעו בדיקת דם לפני תחילת הבדיקה על מנת לוודא תפקוד תקין של הכליות וקרישת הדם. יתכן שיוזרק מעט חומר הרגעה להפחתת החרדה של המטופל. האזור שדרכו יוחדר הקטטר (לרוב במפשעה אך יתכן גם דרך הזרוע) יגולח, ינוקה ותוזרק זריקה לאלחוש מקומי.

רופא רנטגנולוג, המתמחה בביצוע בדיקות אנגיוגרפיות, יבצע את הבדיקה. תחילה יבצע הרופא חתך קטן בעור, לרוב באזור המפשעה (בד"כ כמה מ"מ), דרכו יחדיר קטטר דק (צינור ארוך, חלול וגמיש בקוטר של ספגטי) אל תוך כלי הדם.

הרנטגנולוג יוביל בעדינות את הקטטר המושחל, אל אתר המטרה של הבדיקה. בכל זמן הבדיקה עוקב הרופא הרנטגנולוג אחר מהלך הקטטר בכלי הדם בזמן אמת על גבי מסך טלויזיה. בהגעת הקטטר לאתר הבדיקה, יזריק הרופא דרך הקטטר את חומר הניגוד (לרוב נגזרת של יוד רדיואקטיבי בכמות קטנה). לאחר שחומר הניגוד מגיע לכלי הדם הנבדקים נלקחים כמה צילומי רנטגן. כעת יוכל הרופא לצפות,על גבי המסך, במפת כלי הדם הצבועים בחומר הניגוד ולזהות את הבעיה הקיימת במקום (סתימות, הצרויות, פגיעות וכדומה). לבסוף, יוציא הרופא את הקטטר ויסגור את החתך על ידי הנחת לחץ על האזור לכ- 10 עד 20 דקות או על ידי שימוש במתקן סגירה מיוחד ויוסר הפתח התוך-ורידי.
במהלך הבדיקה יהיו נוכחים הרופא הרנטגנולוג, טכנאי הרנטגן ואחות צינתורים, על מנת לוודא כי הנבדק נשאר רגוע בכל מהלך הבדיקה ולתת מענה באם נתקל בקושי כלשהו.
ניתן לבצע בדיקת אנגיוגרפיה גם ב- CT או במכשיר MRI במקום אנגיוגרפיה רנטגנית. בנוסף חלק מכלי הדם ניתנים לבדיקה גם באולטרה סאונד צבע ובדופלר.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?