מדוע מבוצעת הפעולה?
אורטרוסקופיה היא בדיקה המאפשרת לסרוק ולבחון את מערכת השתן העליונה (היינו: את השופכנים ואת חללי הכליה). ברוב המקרים הפעולה מבוצעת לשם טיפול באבנים במערכת השתן. בנוסף, אורטרוסקופיה משמשת כבדיקת אבחנתית למצבים בהם קיים חשד להמצאות גידול במערכת, ולבירור הסיבות לדימום ממערכת השתן העליונה.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
במידה ומדובר במחלת אבנים – הרי שבעקבות הפעולה ניתן להגיע לפינוי אבנים מהשופכנים והכליות. בחולה המתאים לפעולה ניתן להגיע להצלחות של יותר מ-90% בפינוי האבנים, אם כי חשוב לזכור כי בגלל אופי מחלת האבנים, אצל אחוז מסוים מהמטופלים, חרף טיפול מוצלח, יופיעו שוב אבנים זמן לא רב לאחר ביצוע אורטרוסקופיה. במידה ומדובר בגרורות סרטניות קטנות הממוקמות באזור – ניתן לטפל בהן בזמן האורטרוסקופיה, ובכך לעתים להימנע מניתוח גדול יותר. באורטרוסקופיה אבחנתית – ניתן כמובן להגיע לאבחנה נכונה ולקביעת טיפול מתאים.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
הפעולה מבוצעת כאשר החולה תחת הרדמה אזורית או כללית. בחירת סוג ההרדמה הוא בהתאם לבחירת המטופל והמנתח. מכשיר הבדיקה (האורטרוסקופ) הוא מכשיר אופטי קשיח או גמיש לגמרי המוחדר דרך השופכה לתוך השלפוחית ובהמשך לתוך השופכן ועד לכליה. האורטרוסקופ הוא מכשיר צר בגודל של מספר מלימטרים בודדים, המאפשר למנתח לבחון בקפדנות בהסתכלות תוך שימוש במצלמת טלוויזיה את כלל דרכי השתן (מהשופכה ועד לכליות).
במידה וקיימות אבנים שיש לרסק, יחדיר המנתח דרך הצנתר סיב לייזר ממוקד המרסק ומפורר את האבנים לחתיכות קטנות. בסיום פעולת הריסוק, יחליט המנתח האם להשאיר את הפרורים הזעירים בדרכי השתן על מנת לאפשר להן לצאת באופן טבעי באמצעות הטלת השתן, או להוציאן בעזרת ציוד המיועד לכך מיוחד. בעזרת אותו סיב לייזר ניתן לטפל כאמור גם בגידולים שונים בשופכנים והכליות.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
אזורית או כללית – על פי בחירת המנתח והמטופל.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
½-1.5 שעות
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
שיעור ההצלחה המקובל של ריסוק אבנים בפעולת האורטרוסקופיה עומד על יותר מ-90%. על אף שמדובר בהליך פשוט יחסית, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלכו. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. שיעור הסיבוכים הכירורגיים בפעולה הוא נמוך (כ-1-2%), וכולל דימום קל, זיהום בדרכי השתן, ופגיעה בדופן השופכן. תופעות אלה ניתנות במרבית המקרים לפתרון באמצעות השארת צנתר פנימי בשופכן לתקופה קצרה, עד להחלמת האזור.
תופעות לוואי וסיבוכים קלים נוספים, עלולים לכלול גירוי של שלפוחית השתן וצורך עז להשתין בשבועות שלאחר הפרוצדורה וכן התפתחות של בצקת בשופכן (גם בעיה זו ניתנת לפתרון באמצעות צנתר פנימי).
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני הניתוח, יש לבצע בדיקת שתן לתרבית כדי לקבוע האם קיימת דלקת בדרכי השתן. יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, במקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40, חובה לבצע א.ק.ג.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש ממטופל שסובל ממחלות כרוניות (כגון: קרדיולוג לחולי לב, נוירולוג למי שעבר אירוע מוחי, רופא ריאות לסובלים ממחלות ריאות וכדומה).
- במידה שהמטופל נוטל נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין), יש להתייעץ עם המנתח לגבי הצורך בהפסקת הטיפול בימים שלפני הבדיקה האורטרוסקופיה .
מה יקרה אחרי הניתוח?
ההתאוששות מפעולה זו היא קצרה בדרך כלל. מרבית המטופלים ישוחררו לבתיהם עוד באותו היום, או לאחר אשפוז של לילה אחד או שניים.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב לשגרה בהתאם להוראות אותן מקבלים לאחר השחרור. חשוב להקפיד על שתיה מרובה והטלת שתן לעתים תכופות, כדי למנוע זיהום בדרכי השתן.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://emedicine.medscape.com/article/451329-overview
