שיקום וטיפולים בהפרעות בתפקוד המיני בחולי סרטן הערמונית

​

המטרה העיקרית של תוכנית לשיקום התפקוד המיני היא לשמור על השריר החלק הפונקציונלי בגופים המחילתיים בתקופת הנוירופרקסיה. מאחר שהיום יש בידינו הוכחה מעבדתית וקלינית שאפשר לשקם את התפקוד המיני אחרי כריתה רדיקלית של הערמונית, השאלה המרכזית היא איך ומתי להתחיל בהליך השיקום. מחקרים רבים תומכים בסברה שניתן לשקם את התפקוד המיני בעזרת טיפול פומי, הזרקות לתוך הגופים המחילתיים של תרופות מרחיבות כלי דם, משאבת וואקום. קיימת הסכמה כללית שהשיקום צריך להתחיל מוקדם ככל האפשר, סמוך להוצאת הקטטר ואף מוקדם יותר (מספר ימים לפני הניתוח או מיד לאחריו) ובתדירות קבועה.

מניעה וטיפול בחולי סרטן הערמונית באמצעות PDE5I קיבלו בשנים האחרונות תנופה גדולה. הקיימים כיום. מתן  טיפול יומי ב-PDE5I  במינונים קטנים הוכיח את יעילותו בשיקום ובשמירה על התפקוד המיני בתוספת (או ללא) של מינון מלא בעת הצורך. 

 נכון להיום טיפול בהזרקות נחשב  כטיפול של קו שני לאחר ניסיון שימוש בתרופות,  אבל יש לציין שאחוזי הצלחה של ההזרקות עולים על אלה של PDE5I.  רוב המטופלים מוכנים לקבל את הטיפול בהזרקות ובמיוחד בשלבים המוקדמים לאחר ניתוח כאשר תרופות לא תמיד עובדות. במחקרים רבים הוכח שלטיפול IC יש מקום חשוב הן בשיקום התפקוד המיני והן כטיפול קבוע בחולי סרטן הערמונית. הזרקה של תרופה בודדת (Alprostadil E1) או שילוב של מספר תרופות (Alprostadil E1, Papaverine, Phentolamin) השיגו 90-95 אחוזי הצלחה, ושילובים של התרופות הורידו את תופעות הלוואי. בשנים האחרונות החלו להשתמש בהצלחה בשילובים של זריקות עם ,PDE5i טיפול ב אלפרוסטדיל E1 ומשאבת וואקום באותם מקרים שבהם הטיפול רק ב-PDE5i נכשל.

 

שימוש במשאבת ריק בחולי סרטן ערמונית קיבלה תנופה חדשה, הן למטרת טיפול והן למטרת שיקום היכולת הזקפתית. יתר על כן, טיפול זה הוכיח עצמו כיעיל כאשר השתמשו בו בשילוב עם PDE5i והזרקות לגופים המחילתיים. הסברה היא ששימוש ב-VED זמן קצר לאחר טיפול בסרטן הערמונית מעודד את חמצון השריר בגופים המחילתיים , מונע פגיעה וסקולרית בגופים המחילתיים, מוריד יצירת פיברוזיס אפילו בהעדר זקפות ליליות ומגביר את הסיכוי לשמור על התפקוד המיני. באחרונה פורסמו מספר ידיעות על כך ששימוש קבוע ב-VED יכול למנוע איבוד של אורך והיקף הפין לאחר טיפולים בסרטן הערמונית. אחוזי ההצלחה הגבוהים, קלות הטיפול והעדר תופעות הלוואי הופכים את הטיפול לאטרקטיבי. עם זאת,הצורך "להתעסק" במכשיר, מסורבלות השימוש והשפעה פסיכולוגית שלילית על המטופל והפרטנר המיני שלו גורמים להפסקת הטיפול כאשר אין  הדרכה נכונה מצד אנשי מקצוע.

למרות שאחוזי ההצלחה של השתלת תותב הם מהגבוהים ביותר ומגיעים ל-95%-98%, מעטים החולים שבוחרים בטיפול זה כאופציה טיפולית ראשונה. חולים לפני ניתוח השתלת תותב חייבים להיות מודעים שאין אופציה טיפולית אחרת אם ההשתלה נכשלת. 

מתן טסטוסטרון לחולי סרטן הערמונית היה "אסור" במשך שנים רבות בטענה שמתן טיפול זה יכול לגרום ל"התפרצות" המחלה מחדש. יתרה על כן, מתן טסטוסטרון באופן קבוע נחשב כחושף גברים להתפתחות סרטן הערמונית. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הוכיחו כי טיפול בטסטוסטרון בחולים שנרפאו מסרטן הערמונית לא גרם נזק כלשהו, וייתכן שיש לו יתרון מסוים והוא יכול לסייע בשיקום התפקוד המיני והמצב הכללי של המטופלים. עלייה של רמת הטסטוסטרון לא רק משפרת את החשק המיני של המטופלים, אלא יכולהגם לעלות את אחוזי הצלחה של הטיפולים המשולבים. נכון להיום, יש נטייה כללית להמליץ על טיפול בטסטוסטרון לחולים שנרפאו מסרטן הערמונית ללא עדות ביוכימית לחזרת המחלה (PSA=0) למשך שנה עד שלוש שנים, והחולים לא נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה. מעקב צמוד וקפדני הוא תנאי הכרחי במתן טיפול בטסטוסטרון לחולים שעברו טיפול רדיקלי בסרטן הערמונית.