מדוע מבוצעת הפעולה?
הערמונית (שידועה גם בשם "פרוסטטה") היא בלוטה קטנה (באופן תקין משקלה אינו גדול מ-20 גרם ונפחה אינו עולה על 30-40 סמ"ק) שיש לה תפקיד חשוב בייצור נוזל הזרע הגברי.
כחלק מתהליכי ההזדקנות הטבעיים של הגבר, היא נוטה לגדול עם השנים, עד כדי כך שכ-50% מהגברים בשנות החמישים לחייהם וכ-90% מהגברים לאחר גיל 80 צפויים לסבול מהגדלה שפירה (שאינה ממאירה, לא סרטנית) של בלוטת הערמונית.
בשל מיקומה (בתוך האגן, ליד שלפוחית השתן), כרבע מהגברים שסובלים מהגדלה של הערמונית, מתלוננים על תופעות הפוגעות ביכולת התפקוד השגרתית שלהם. תופעות אלו כוללות: ריצות תכופות לשירותים במהלך הלילה לצורך מתן שתן, זרם דק וחלש של שתן ורצון עז להטיל שתן באופן תכוף.
בשלבים המוקדמים של הגדלת בלוטת הערמונית, מוצע לגברים טיפול תרופתי, שנועד להקטין את הבלוטה ולהפחית למינימום את תופעות הלוואי שגדילתה גורמת להם. אולם עם החמרת המחלה, הלחץ על כיס השתן גובר, ואצל חלק מהגברים השלפוחית אינה מתרוקנת כיאות, באופן שגורם לדלקות חוזרות בדרכי השתן ועלול לגרום גם לנזק בשלפוחית ובכליות.
כ-30% מהגברים עם ערמונית מוגדלת, צפויים לסבול בשלב כלשהו בחייהם מתופעות ברמת חומרה שתחייב ניתוח בבלוטת הערמונית – במטרה להקל עליהם. במהלך הניתוח מבוצעת כריתה של החלק החוסם של הבלוטה (מכונה 'אדנומה') שלוחץ על מוצא כיס השתן, והוא זה שאחראי על תופעות הלוואי של המחלה.
ניתוח להסרת ערמונית בחתך בטני (SPP בלעז) הוא שיטה רפואית ותיקה ומקובלת לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית. הניתוח יבוצע במקרים של בלוטות מוגדלות במיוחד,(מעל 80-90 סמ"ק) וכן אם המטופל סובל במקביל גם מאבנים בכיס השתן או מסיבה אחרת המחייבת את פתיחת השלפוחית.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
מרבית המטופלים מדווחים כי ההתאוששות וההחלמה מהניתוח סבירים אם כי קשים מעט יותר מאשר בניתוח ה"סגור"
TURP, ושלאחריהם מושג שיפור משמעותי בתופעות שקדמו לניתוח, ובעיקר בקשיים במתן שתן, ובצורך התכוף לרוץ לשירותים.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
ניתן לבצע ניתוח זה בהרדמה אזורית או כללית, בהתאם לבחירת המטופל והמנתח. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל.
בהרדמה אזורית (אפידורלית) מוחדר חומר מאלחש סמוך לחוט השדרה (בגובה החוליות הגביות), באופן שגורם לחסר תחושתי ומוטורי במשך כשעתיים עד שלוש. במהלך ההרדמה, המטופל אינו חש כאב או אי נוחות באזור הניתוח. הרדמה זו אינה כוללת טשטוש של ההכרה, ולכן מאפשרת התאוששות קלה יותר מהניתוח. אם נבחרה הרדמה כללית, אזי במהלך הניתוח כולו המטופל ישקע בשינה עמוקה, לא יחוש כל כאב, ולא יהיה מודע כלל למצבו.
לאחר וידוא ההרדמה, יחתוך המנתח חתך בדופן הבטן, על מנת לאפשר גישה, דרך כיס השתן, אל האדנומה (הרקמה בערמונית שחוסמת את מעבר השתן) – ולאחר מכן יכרות אותה באמצעות סכין מנתחים מיוחדת. קליפת הערמונית אינה נכרתת והיא תישאר במקומה. מושאר קטטר למשך מספר ימים לניקוז השתן ולשטיפת השלפוחית משאריות קרישי הדם. הרקמה שנכרתה במהלך הניתוח תשלח לבדיקה פתולוגית. בסיום הניתוח, יתפור המנתח את החתך, יחטא את אזור הניתוח, ויחבוש אותו.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
אזורית, או כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
2-3 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
על אף שמדובר בניתוח פשוט יחסית, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח להסרת בלוטת הערמונית בחתך בטני. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הסיבוכים הכירורגיים כוללים דימום, זיהום, ופגיעה באיברים סמוכים. לאחר הניתוח עלולים להגרם סיבוכים כגון זיהומים בדרכי השתן או בחתך הניתוח, וכן דימום שמחייב עירוי דם ובמקרים נדירים, ניתוח נוסף לצורך עצירת הדימום. כ-75% מהמטופלים יסבלו משפיכה אחורית בעקבות הניתוח, שתתבטא בחזרה של נוזל הזרע לשלפוחית השתן (במקום פליטה נורמלית מהפין). שפיכה אחורית אינה פוגעת בתפקוד המיני. כ-10% מהמטופלים סובלים מהפרעות בתפקוד המיני בעקבות הניתוח, וחלקם, עד כדי אימפוטנציה. יחד עם זאת, פגיעה של ממש ביכולת השגת זקפה היא נדירה.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה. יש צורך לבצע בדיקת PSA (prostate specific antigen – בדיקה שמהווה מדד למצב הערמונית).
- מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע עד 10 ימים לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
- במידה שלמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה. במחלקה יסייעו לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. ניתוח זה כרוך באשפוז של חמישה עד ששה ימים. במהלך האשפוז המטופל יהיה מחובר לקטטר, לצורך הטלת שתן. תיתכן הופעת דם בשתן, וכן אי נוחות וכאב. במידת הצורך, יוצעו למטופל אמצעי שיכוך כאבים.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב לשגרה תוך כשלושה שבועות לאחר הפעולה. מומלץ לשהות בחופשת מחלה במשך חודש עד חודש וחצי לאחר הניתוח. 4-6 שבועות לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת, ולהמנע מקיום יחסי מין. אם המטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה.
יש להקפיד על ניקיון מרבי של האזור באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי כפעמיים ביום). כמו הן, חשוב להקפיד על שתיה מרובה והטלת שתן לעתים תכופות, כדי למנוע זיהום בדרכי השתן.
כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://emedicine.medscape.com/article/445996-overview
