מהי היפרדות רשתית?
תפקידה של רשתית העין הוא לקלוט את קרני האור שממוקדות על ידי עדשת העין, ולהעביר אותות חשמליים למוח (באמצעות עצב הראייה). המידע שמתקבל במוח מתורגם לתמונה שאנו רואים. הרשתית ממוקמת בדופן האחורית של העין. זוהי שכבה שקופה של תאי עצב וחיישני אור, שבמצב תקין, צמודה לשכבת כלי הדם בעין, וללובן העין. הרקמות בדופן העין אחראיות על הזנת הרשתית, ושמירה על יכולת תפקודה התקין.
היפרדות רשתית, כשמה כן היא, ומשמעותה ניתוק של הרשתית ממקומה התקין בעין ומרקמות דופן העין שמזינות אותה. היפרדות רשתית גורמת לפגיעה בכושר הראייה, וללא טיפול מתאים, עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בעין, עד כדי עיוורון. 1 מכל 10,000 איש יסבול מדי שנה מהיפרדות רשתית.
חשוב לשים לב כי היפרדות רשתית תתבטא בירידה בכושר הראייה ולא בכאב עיניים. סימנים אופייניים להיפרדות רשתית כוללים: טשטוש ראייה בעין אחת, ירידה חדה בכושר הראייה, הבזקי אור, והופעת 'זבוב' או 'קורי עכביש' בשדה הראייה בעין (מעין צל או כתם שחור שמופיע באחת העיניים בלבד) - אם כי רק רופא עיניים יכול לאבחן בוודאות מצב של היפרדות רשתית.
גורמי סיכון להיפרדות רשתית כוללים:
- מיופיה (קוצר ראייה).
- חבלה בעין.
- ניתוח עיניים קודם (כגון ניתוח קטרקט).
- אירוע קודם של היפרדות רשתית בעין השנייה אצל אותו מטופל.
- נטייה משפחתית להיפרדות רשתית.
- היפרדות של זגוגית העין – הג'ל שממלא את חלל העין מכונה זגוגית העין. בין העשורים החמישי לשביעי, זגוגית העין נוטה להשתנות ולהפוך נוזלית. שינוי מרקם הזגוגית עלול למשוך אחריות את רשתית העין, לגרום להיפרדות שלה, ואף לקרע ברשתית.
מבחינים בין שלושה סוגים של היפרדות רשתית:
- חור או קרע ברשתית (בשפה המקצועית, היפרדות רשתית זו מכונה רגמטוגנית), שמאפשר מעבר נוזלים בין הרשתית והשכבות החיצוניות בעין. זוהי היפרדות הרשתית השכיחה ביותר.
- היפרדות רשתית משיכתית שנגרמת על ידי רקמה צלקתית בעין שמושכת את הרשתית ממקומה התקין בעין. היפרדות רשתית זו שכיחה בעיקר בקרב חולי סוכרת.
- היפרדות רשתית שנגרמת עקב הצטברות נוזלים מתחת לרשתית שגורמת לניתוק הרשתית משכבת כלי הדם בעין (בשפה המקצועית, היפרדות רשתית זו מכונה אקסודטיבית). היפרדות מסוג זה מתרחשת בעיקר על רקע גידול בעין או דלקות עיניים חוזרות.
אבחון מוקדם וטיפול נכון בהיפרדות רשתית חיוני להצלת כושר הראייה בעין, ולכן חשוב לפנות לבדיקת רופא עיניים בכל מקרה של שינוי או ירידה בכושר הראייה. היפרדות רשתית מאובחנת בבדיקה הכוללת הרחבת אישונים והסתכלות לתוך העין (בעזרת אופטלמוסקופ), אל חלקה האחורי. היפרדות רשתית תטופל באמצעים ניתוחיים, ואילו בקרע ברשתית ניתן כיום לטפל בעזרת קרני לייזר.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
ניתוח לטיפול בהיפרדות רשתית אינו יכול "לתקן" את הבעיה לחלוטין – אלא רק לעצור את תהליך הידרדרות הראייה וכאילו "להקפיא" את המצב הנוכחי. זו הסיבה שחשוב כל כך לזהות את התהליך קרוב לראשיתו ככל הניתן, ולהקפיד על ביקורים סדירים אצל רופא עיניים (אחת לשנה) או לפנייה דחופה לייעוץ עם שינוי כלשהו בראייה.
כיצד מבוצע ניתוח לטיפול בהיפרדות רשתית?
קיימות מספר שיטות ניתוחיות לטיפול בהיפרדות רשתית. בהתאם לסוג הניתוח, ניתן לבחור בהרדמה מקומית או כללית. בהרדמה כללית, שוקע המטופל בשינה עמוקה, ואינו חש כל כאב משך כל הניתוח, ואף אינו מודע כלל למצבו. סמוך לתחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה, במטרה להפחית את תחושת החרדה. הרדמה מקומית תינתן בזריקת אלחוש. במידת הצורך, ניתן לתת למטופל חומר טשטוש, כדי להפחית חרדה.
- קרע והיפרדות בחלקה העליון של העין יטופלו באמצעות הזרקת גז לחלל זגוגית העין. טיפול זה מבוצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו מוזרקת כמות קטנה של גז לחלל הזגוגית, באמצעותו מוצמדת הרשתית לדופן העין. לאחר הצמדת הרשתית והחזרתה למיקומה התקין, יאוחה הקרע בטיפול בקרני לייזר. מספר שבועות לאחר הניתוח, יחליפו נוזלי העין בהדרגה את בועת הגז, וזו תעלם מהעין.
- ניתוח הנחת חיגור מבוצע בהרדמה כללית. לאחר וידוא ההרדמה מניח המנתח רצועת חיגור עשויה ספוג או סיליקון מתחת לשרירי גלגל העין, בהתאם למיקום הקרע ברשתית. מטרת החיגור היא להקטין את משיכת הרשתית לכיוון פנים העין, כך שהיא תשאר במקומה התקין. הקרע עצמו מאוחה בטיפול בקרני לייזר, או בקריותרפיה (טיפול בהקפאה).
- אם קיימת משיכה של הרשתית על ידי זגוגית העין, יבוצע ניתוח לכריתת ג'ל הזגוגית. ניתוח זה נקרא ויטרקטומי, והוא מבוצע בהרדמה כללית, דרך חתכים קטנים בדופן העין, דרכם מחדיר המנתח את כלי הניתוח. במהלך הניתוח תוצמד הרשתית לדופן העין. קרע ברשתית יאוחה על ידי קרני לייזר. לאחר שהרשתית תוצמד למקומה התקין, ימלא המנתח את חלל העין בגז או בשמן סיליקון. מספר שבועות לאחר הניתוח, יחליפו נוזלי העין בהדרגה את בועת הגז, וזו תעלם מהעין.
- לעתים, בהתאם למצב הרשתית, ניתן לבצע ניתוח משולב שכולל חיגור וכריתה של זגוגית העין.
- קרע ברשתית ללא היפרדות יטופל על ידי קרני לייזר, בהרדמה מקומית. קרני הלייזר גורמת להפתחות רקמה צלקתית שמונעת חדירת נוזלים מתחת לרשתית. בצורה זו, ניתן להקטין בצורה משמעותית את הסיכוי להיפרדות רשתית בעתיד.
בסיום הניתוח או הטיפול שבוצע, תחבש העין באמצעות פד מתאים.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית, מקומית.
כמה זמן נמשך ניתוח לתיקון היפרדות רשתית?
½-1 שעות.
מהם שעורי ההצלחה של ניתוח לתיקון היפרדות רשתית ובאילו סיכונים היא כרוכה?
חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לתיקון היפרדות או קרע ברשתית. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. הסיבוכים הכירורגים בניתוח זה כוללים דימום, זיהום, פגיעה מכנית ברקמות העין, לחץ תוך עיני מוגבר, והתפתחות קטרקט בעין שנותחה. במקרים נדירים, תיתכן פגיעה בכושר הראיה, עד כדי עיוורון.
הסיבוך הקשה ביותר בניתוחי עיניים הוא זיהום תוך-עיניי מחיידקים, שיכול להתרחש גם בתנאי סטריליות תקינים. הוא מתרחש ב-0.1% מהמקרים (1 מכל 1,000 מנותחים צפוי לסבול ממנו), ועלול לסכן את הראייה ואת שלמות העין. האבחון המיידי חשוב ביותר והטיפול בסיבוך זה הוא באנטיביוטיקה בהזרקה לתוך העין. שיעור ההצלחה בניתוח זה הוא 80-90%. בשאר המקרים, עלולים המטופלים להדרש לניתוחים חוזרים.
הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- לפני הניתוח יש לבצע בדיקת עיניים על מנת לשלול מחלות עיניים אחרות והפרעות ראייה נוספות. במסגרת בדיקה זו יש לבצע מבחן חדות ראייה, בדיקה של הלחץ התוך עיני, וכן בדיקה של הרשתית וקרקעית העין. רופא העיניים יבצע בדיקה בעזרת אופטלמוסקופ, שמאפשר הסתכלות לתוך העין ובדיקה של הרשתית ועצב הראיה.
- באמצעות עדשת מגע ייחודית שכוללת מראות יוכל הרופא לבצע בדיקה מקיפה של כל שטח הרשתית, במטרה לאבחן קרעים היקפיים ברשתית. לצורך בדיקה זו והנחת העדשה בעין, יזליף הרופא טיפות אלחוש מקומי לתוך העין.
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- ביום הניתוח עצמו אין צורך להיות בצום – אך יש להסתפק בארוחה קלה. חשוב ליטול את התרופות הקבועות, ויש להיוועץ עם המנתח במקרים בהם נוטלים קבוע מדללי דם ונוגדי קרישה (כמו "אספירין" ו"קומדין"). לפני תחילת הניתוח מקבל המטופל טיפות להרחבת אישונים.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הניתוח, יעיר המרדים את המטופל על ידי הפסקת מתן חומרי ההרדמה. לאחר שיתעורר, יועבר המטופל אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. הניתוח כרוך באשפוז של כשלושה ימים.
המטופל עלול לסבול מכאב באזור העין בימים הראשונים שלאחר הניתוח. ניתן להקל על הכאב באמצעות כדורים לשיכוך כאבים. אזור העין עלול להיות אדום ונפוח. תופעות אלו צפויות לחלוף תוך מספר ימים.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
- בימים הראשונים לאחר הניתוח יש להמנע ממגע של מים בעין שטופלה. תיתכן הפרשה מהעין. ניתן לנקות את ההפרשה בעזרת צמר גפן ספוג עם מים רתוחים, קרים. יש להקפיד שניקוי העין יבוצע מהזווית הפנימית של העין כלפי חוץ, כדי למנוע מעבר של זיהום או דלקת לתוך העין.
- אם בוצע מילוי גז לעין, יש להקפיד על תנוחת ראש שמאפשרת לבועת הגז להמצא בסמיכות לאזור הקרע ברשתית (המנתח יסביר למטופל את התנוחה המתאימה עבורו). כמו כן, אין לטוס עד להעלמות הגז מהעין.
- כחודש לאחר הניתוח יש להמנע מפעילות פיזית מאומצת.
- כשבוע לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת נוספת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
- בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, חיוורון, קוצר נשימה, הקאה, או דימום מהעין, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://www.medicinenet.com/retinal_detachment/page5.htm
