תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים


אינדקס המצבים הרפואיים

בלוטות יותרת התריס (פרתירואיד - Parathyroid), הן בלוטות קטנות כ 2-5 מ"מ הצמודות לבלוטת התריס בצוואר, מצידה האחורי. ניתוחי פרא-טירואידקטומיה (כריתת בלוטת הפרה-טירואיד, יותרת המגן) מיועדים לחולים עם עליית ערכי הקלציום בדם המוכרת כראשונית, עם ערכי הורמון פרא-טירואיד גבוהים.

תפקיד הבלוטות לווסת את רמת הסידן בדם, באמצעות הפרשת הורמון הפרתירואיד (PTH), כאשר שיבוש במנגנון הויסות מביא לעלייה ברמת סידן בדם בשל הפרשת הורמון "עודפת".
קיימים שלושה מצבים המייצגים תפקוד לקוי של בלוטת יותרת התריס: פעילות יתר, תת-פעילות של הבלוטה והפרעות בחיישן הבלוטה.

על הניתוח

הניתוח נעשה בהרדמה כללית ואורך כשעה-שעה וחצי, והחתך בצוואר לעיתים רבות "מוחבא" בקפל עורי בצוואר התחתון.
לרוב, השהות בבית חולים אינה יותר מיום-יומיים כאשר אין סיבוכים. הסיבוכים מאוד לא שכיחים, וכוללים, כמו בכל ניתוח דימום, זיהום או הצטברות נוזלים מתחת לחתך. צריך לציין פחות מ 1% אפשרות לצרידות זמנית או צרידות בלתי הפיכה כתוצאה מפגיעה בעצב מיתרי הקול ("העצב החוזר") העובר בשדה הניתוחי ונמצא בסמוך מאוד לאזור המנותח. סיבוך נוסף הוא היפוקלצמיה (ירידת רמת הסידן בדם) המתרחש בכ-25% מהמקרים, נמשך ימים עד שבועות ומצריך טיפול בתוספי סידן. רק בקרב 1-2% מהמנותחים יש צורך בטיפול בתוספי סידן מעבר לחצי שנה לאחר הניתוח.
הניתוח, שבעבר כלל חשיפה של כל ארבע בלוטות הפרא-טירואיד, הצטמצם כיום - עקב אבחון ניתוחי טוב יותר המושג באמצעות מיפוי פרא-טירואיד וסונאר של הצוואר - וכולל בדרך כלל חשיפה רק של הבלוטה הפתולוגית וכריתתה.
לאחר מכן, מבוצעת בדרך-כלל מדידה תוך-ניתוחית של הורמון הפרא-טירואיד, כדי לקבל אישור נוסף שאכן הפתולוגיה נכרתה כראוי. ניתן לרוב להגיע לתוצאה דומה לניתוח הנרחב יותר. אם כי יש לציין כי ישנם מצבים שלאחר שנראה כי נכרתה הבלוטה האחראית, בלוטה נוספת מתחילה להפריש עודף, ויש צורך שוב לבצע הערכה ולעיתים ניתוח חוזר.

תפריט ניווט תחתון