תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים


מדוע מבוצעת הפעולה?

מפרק הברך הוא המפרק הגדול בגוף מורכב מעצם הירך, שוק והפיקה. 4 רצועות מייצבות את המפרק. 2 רצועות צולבות במרכז הברך ושתי רצועות חיצוניות (הקולטרליות - משניות). תפקיד הרצועה הצולבת הקידמית למנוע תזוזה של השוק קדימה והצולבת האחורית למנוע תזוזה של השוק אחורה. הצידיות מונעות תזוזה של השוק פנימה והחוצה.

לרצועה הצולבת הקידמית תפקיד חשוב של ציר (כמו בדלת) וללא רצועה צולבת קידמית הברך אינה יציבה בנשיאת משקל, שינוי כיוון וירידה במדרגות או במורד. אי יציבות מתבטאת בתחושה ש"הברך בורחת" במצבים אלו. לפציעה נלוות פציעות נוספות כגון קרע במניסקוס ופגיעה בסחוס המפרק כתוצאה המהפציעה הראשונה או מבריחות חוזרות של הברך.

מנגנון החבלה לרוב הינו שינוי כיוון פתאומי, נפילה ולעיתים חבלה ישירה. תחושת קליק בברך אופיינית מלווה כאב חד, הופעת נפיחות מיידית ואי יכולת לדרוך בשל הכאב העז. הנפיחות המיידית הינה תוצאה של דימום בברך עקב הקרע. תחושת אי יציבות של הברך עשויה להופיע מייד או בהמשך עם חזרה הדרגתית לתפקוד. פציעה זו שכיחה בכדור רגל, כדור סל ובסקי.

בבדיקת הברך ניתן לאבחן קרע ברצועה הצולבת הקידמית בהדגמת אי יציבות בין השוק לירך. כמו כן רגישות בסדק המפרקי תעלה חשד לקרע במניסקוס. בדיקת הMRI תראה את הקרע ברצועה ופגיעות נלוות כמו קרע במניסקוס, פגיעת סחוס ולעיתים שבר.

לטיפול הראשוני בפציעה מומלץ להניח קרח סביב הברך על מנת להקטין את הנפיחות. יש להמנע ממגע ישיר של הקרח בעור מחשש לכוויות קור. חשוב לפנות לטיפול במסגרת פיזיותרפיה להחזרת התנועה וכוח השרירים אשר יכולים לפצות באופן דינמי על אי היציבות.

מטרה זו ניתן להשיג גם בטיפול בנעלי APOS. הנעל נראית כנעל ספורט. בסוליה שני חצאי כדור. עיקרון הטיפול בנעליים אלו מתבסס על תרגול איזון ויציבות הדורש גיוס שרירים סביב הברך ושיפור יציבות דינמית.

בחלק מהמקרים הקרע ברצועה אינו מוביל לאי יציבות משמעותית. ניתן אף לעסוק בספורט שאינו דורש שינוי כיוון כגון ריצה, רכיבה על אופניים, פעילות בחדר כושר, שחיה והליכה. באותם מצבים בהם קיימת תחושה של אי יציבות ובמצבים בהם יש קרע במניסקוס המחייב ניתוח יש לשקול ניתוח לשיחזור הרצועה הצולבת הקידמית. שיקול נוסף בעד ניתוח הינו רמת הפעילות הגופנית ואופי הפעילות הכולל שינויי כיוון וקפיצה כמו בטניס, כדור רגל וכדור סל.

בניתוח מבוצע שיחזור של הרצועה בעזרת גיד שנלקח

 

בניתוח מבוצע שיחזור של הרצועה בעזרת גיד שנלקח מאזור הברך. ניתן להשתמש בגידים משרירי הירך האחוריים – ההמסטרינגס, חלק מגיד השריר הארבע ראשי המתחבר לפיקה או שליש אמצעי של גיד הפיקה בין הפיקה לשוק. בשנים האחרונות גובר השימוש בשתל אלוגרפט – גיד שנלקח מאדם שנפטר ותרם את איבריו. יתרונות השימוש בגיד בזה הינם שיקום קל יותר פחות כאב לאחר ניתוח וכמובן מניעה מהפגיעה המשנית לנטילת גיד מהברך.

 

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

תוצאות הניתוח ככלל טובות מאוד כאשר המדד על פיו נבדקת הצלחת הניתוח הינו יציבות הברך הן בבדיקה גופנית על ידי אורתופד והן בשחזור תחושת היציבות בעת פעילות יומיומית ופעילות ספורטיבית


כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

לאחר הכנת החולה הכוללת כיסוי סטרילי ומתן אנטיביוטיקה, המנתח נוטל את הגיד שבעזרתו ישחזר את הרצועה, קודח תעלות בשוק ובירך ודרכן מעביר את השתל – למקום האנטומי המדוייק בו היתה הרצועה המקורית. את השתל יקבע בעזרת ברגים או משתל המקבע את השתל לתעלות באופן יציב. רוב הניתוח מבוצע בשיטה זעיר פולשנית הנקרא ארתרוסקופיה. בשיטה זו מוחדר סיב אופטי לברך דרך חתך זעיר. הסיב מחובר למצלמה המאפשרת למנתח לסקור את מבני הברך בהגדלה ובדיוק רב. במסגרת הניתוח יבוצע תיקון גם של הפציעות הנוספות בברך.

 

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית

 

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

פרוצדורה זו אמורה להימשך בין שעה לשעתיים

 

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

סיבוכים אפשריים כוללים זיהום הדורש טיפול באנטיביוטיקה דרך הוריד ולעיתים ארתרוסקופיה לשטיפת הברך, פגיעה עצבית, פגיעה בכלי דם או עצב סביב המפרק, פגיעה במשטחי המפרק, אי החלמה של התיקון, צלקת במפרק המתפתחת לאחר הניתוח ועשויה לגרום כאב, הגבלה בתנועה וקליקים, המשך כאב לאחר הניתוח. שיעור הסיבוכים בניתוח זה נמוך יחסית ועומד על 1-2%.

 

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

שחזור רצועה צולבת קדמית מבוצע באופן אמבולטורי כלומר המטופל משתחרר לביתו לרוב ביום הניתוח ולעיתים למחרת הניתוח. יש להכין: קביים, טיפול תרופתי לשיכוך כאב (יינתנו מרשמים באישפוז) תור לפיזיותרפיה לשיקום מיידי לאחר הניתוח, חופשת מחלה לשישה שבועות

 

מה יקרה אחרי הפעולה?

לאחר הניתוח, מועברים לשהיה בת שעה-שעתיים בהתאוששות. אחרי כן, חוזר החולה למחלקת האישפוז. למחרת מתחילים בביצוע הפיזיותרפיה בהדרכת פיזיותרפיסט המיומן בטיפול בחולים לאחר ארתרוסקופיה של מפרק הברך ושחזור רצועה צולבת קדמית. לאחר הטיפול הפיזיותרפי המטופל משתחרר לביתו עם פרוטוקול פיזיותרפיה לצורך המשך השיקום הפיזיותרפי בקהילה, ומרשמים לטיפול תרופתי לשיכוך כאב.

 

מה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

השיקום לאחר הניתוח נמשך מספר חודשים וכולל פיזיותרפיה ותרגול עצמי. בשבועות הראשונים לאחר הניתוח יש להמנע מתרגילים ותנועות שיגרמו למתיחת הרצועה החדשה. בתקופה זו יש להמנע מתנועה של הברך ללא תמיכה בשוק (שרשרת פתוחה). למען הקפדה על השגת מטרות השיקום בשלבים השונים יש להקפיד על פרוטוקול השיקום המנחה אילו תרגילים מותר ואילו אסור לבצע בכל שלב לאחר הניתוח.

חזרה לריצה אפשרית לרוב כחודשיים וחצי לאחר הניתוח וחזרה לפעילות מלאה כעבור 6-8 חודשים מהניתוח.

תפריט ניווט תחתון