מדוע מבוצעת הפעולה?
לפרוסקופיה משמעותה הסתכלות ('סקופיה') לתוך הבטן ('לפרו'). השיטה מבוצעת באמצעות צינורות דקיקים שמכילים עדשות וסיבים אופטיים, דרכם מועבר אור לחלל הבטן, כך שניתן להקרין את שדה הניתוח על גבי צג בחדר הניתוח. לפרוסקופיה יעילה הן למטרות אבחנתיות והן לצרכים ניתוחיים, ויתרונותיה כוללים חתכים קטנים יותר ולכן פחות צלקות ופחות כאב לאחר הניתוח, וכן זמן אשפוז והתאוששות קצרים יותר, בהשוואה לניתוח פתיחת בטן (מכונה גם 'שיטה פתוחה'). יחד עם זאת, ביצוע לפרוסקופיה אינו אפשרי במקרים מסוימים, כגון מקרים של הדבקויות תוך בטניות או אצל מטופלים בעלי עודף משקל קיצוני. במקרים אלו, תבוצע האבחנה באמצעות השיטה הפתוחה.
לפרוסקופיה מאפשרת מספר פעולות אבחנתיות בכירורגיה כללית, ובכלל זה:
- כאב בטן חריף או כרוני שאינו מוסבר – כאב בטן עלול להגרם עקב מגוון סיבות, כגון דלקת בתוספתן, הדבקויות בחלל הבטן, זיהומים באגן, דימום, תסמונת המעי הרגיז, ואף עקב גידולים סרטניים.
- גושים חשודים בחלל הבטן שעלולים להיות ממאירים (סרטניים) או שפירים.
- מיימת – הצטברות נוזלים בחלל הבטן.
- מחלות כבד.
יתרונה הגדול של השיטה בכך שבמידת הצורך, יכול המנתח לקחת ביופסיה, או דגימת רקמה (אם התגלה גוש חשוד) תוך כדי ביצוע ההליך, ולעתים, אף לבצע פעולות כירורגיות נוספות.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
לפרוסקופיה אבחנתית מבוצעת בהרדמה כללית שמשמעותה כי המטופל ישן שינה עמוקה, אינו חש כל כאב, ואינו מודע כלל למצבו. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל.
בתחילת כל פרוצדורה לפרוסקופית, יבצע המנתח 2-3 חתכים קטנים בבטן התחתונה, דרכם יוכנסו כלי הניתוח. הלפרוסקופ, שבקצהו מצלמה, יוחדר דרך חתך נוסף באזור הטבור. במהלך הניתוח, ניתן לצפות באזור המנותח על גבי צג בחדר הניתוח. על מנת להקל על תמרון הלפרוסקופ ולסייע בקבלת האבחנה, ינפח המנתח את הבטן בעזרת גז פחמן דו חמצני. במקרים מסוימים עלול להיווצר צורך בחתכים נוספים בדופן הבטן על מנת להכניס כלי ניתוח נוספים, אולם כשהפרוצדורה אבחנתית בלבד, דבר זה אינו שכיח. בסיום הניתוח, החתכים יתפרו או יודבקו, ויחבשו.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
כללית.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
½-1 שעות.
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך לפרוסקופיה אבחנתית. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.
הגם שסיבוכים אינם שכיחים בפעולה זו, יתכנו סיכונים וסיבוכים אפשריים שכוללים זיהום, דימום, פגיעה באברים סמוכים (מעיים, שלפוחית השתן), או צורך במעבר לשיטה הפתוחה (פתיחת בטן) תוך כדי הפעולה, עקב קושי טכני או סיבוך בביצוע הלפרוסקופיה, פגיעה באיבר פנימי, או דימום בלתי נשלט. במידה והמטופל סובל ממיימת, עלולה להתרחש דליפה בעקבות ההליך. לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב בחתכי הניתוח ובאזור הכתפיים, עקב לחץ הגז על הסרעפת. כאב זה יחלוף תוך שעות עד ימים.
הרדמה כללית אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכונים אלו כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופלת שנותחה בעבר בהרדמה כללית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
- יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי. במקרים בהם קיים חשש לגוש או ממצא חשוד אחר, ידרש המטופל לבצע בדיקות דימות כגון בדיקת אולטרה סאונד או סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת).
- יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
- אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60 - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- שבוע לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
- ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
- במידה ולמטופל שערות באזור שמיועד לניתוח, הן יגולחו על ידי איש צוות של בית החולים. מומלץ להתקלח לאחר הגילוח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.
מה יקרה אחרי הניתוח?
בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה. במחלקה יסייעו לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. מרבית המטופלים ישוחררו לביתם עוד ביום הניתוח. במידת הצורך, יוצעו למטופל אמצעי שיכוך כאבים.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
ניתן לשוב לשגרה תוך כשלושה שבועות לאחר הפעולה. כשבועיים עד חודש לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה. יש להקפיד לשמור את אזור החתכים יבש ונקי. כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, צמרמורת, הפרשה מהחתכים, הקאה או בחילה חמורה, או קשיי נשימה, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.
