מדוע מבוצעת הפעולה?
עמוד השדרה הוא מבנה גרמי מוארך העובר לאורך הגוף, מהצוואר עד לאגן. הוא מורכב מ-33 חוליות של עצם ובניניהן דיסקים שטוחים העשויים סחוס. תפקיד עמוד השדרה הוא להגן על חוט השדרה העצבי שעובר בתוכו, וכן להקנות לגוף תמיכה, יציבות וגמישות.
היצרות תעלת השדרה (spinal stenosis) היא מחלה שבה המרווח בין חוליות העצם מוצר, לרוב כתוצאה מתהליכים ניוונים, כלומר זו לרוב זו מחלה של הגיל המבוגר. עם הגיל, מבנה הדיסקים הסחוסיים שמפרידים בין החוליות משתנה, ואחוז המים שבהם יורד. הדיסקים מתייבשים והשינויים המבניים בעמוד השדרה גורמים ללחץ של החוליות על חוט השדרה ועל שורשי העצבים שמתפצלים מחוט השדרה אל איברי הגוף.
היצרות של תעלת השדרה יכולה להיות גם תסמונת מולדת או להתפתח אצל אנשים שסבלו מחבלות לעמוד השדרה. כמו כן גידולים בעמוד השדרה, מחלת פרקים ריאומטית, ושחפת שפוגעת העצמות עמוד השדרה עלולים גם הם לגרום להיצרות של תעלת השדרה. ההיצרות יכולה להתרחש בתחילה ללא סימפטומים, אך כאשר היא מתקדמת, באופן הדרגתי מתחילות להופיע תלונות.
הלחץ על חוט השדרה יכול להתבטא בכמה דרכים:
- היצרות של עמוד השדרה עלולה לגרום לתחושת נימול וכאב בכתפיים ובידיים.
- היצרות של עמוד השדרה המותני עלולה לגרום לכאבי גב תחתון, כאבים ברגליים וצליעה לסירוגין (מצב המכונה ""neurogenic claudication). רכינה קדימה גורמת להרחבה של ההיצרות ויכולה להקל על הכאב.
- התפתחות תחושות של רדימות, נמלול וחולשה ברגליים בזמן עמידה או הליכה.
- היצרות קשה של עמוד השדרה המותני עלולה לגרום ללחץ על העצבים המופקדים על תפקוד הסוגרים. כתוצאה החולה עלול לסבול מאי שליטה בסוגרים ובריחת שתן וצואה לא רצוניים.
כשהסימפטומים לא חמורים ניתן להסתפק בטיפול שמרני שמיועד להפחתה של הדלקת והכאב. טיפול זה עשוי לכלול טיפול תרופתי כגון תרופות לשיכוך כאב, תרופות נוגדות דלקת וזריקות סטרואידים מקומיות. חגורות תומכות, תרגילים פיזיותרפיים והגבלה של פעילות גופנית עשויים גם הם לתרום להפחתה בסימפטומים.
כאשר אין שיפור במצב תחת טיפול תרופתי, כאשר הכאב חמור מאד ומגביל בפעילות היום-יומית יש לפנות לטיפול ניתוחי. טיפול ניתוחי נדרש באופן דחוף יותר כאשר יש התדרדרות במצב הנוירולוגי או כאשר יש אי שליטה על פעילות הסוגרים.
מהן התוצאות המצופות מהפעולה?
מטרת הניתוח הוא להפחית את הלחץ על שורשי העצבים ובכך למפר את התפקוד, להפחית את הכאב ולהעלים את התופעות הנוירולוגיות השונות. לאחר תקופת ההחלמה מהניתוח החולה צפוי לחזור לפעילות תקינה.
כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
קיימים כמה סוגי ניתוחים לתיקון היצרות של תעלת השדרה. סוג הניתוח הספציפי שנבחר לכל חולה תלוי בסיבת ההיצרות, חומרתה ובמיקום האזור המוצר. צורת הניתוח השכיחה נקראת Laminectomy או Laminotomy. בניתוח זה מבוצעת הסרה מלאה או חלקית של חלקה האחורי של החוליה שגורמת להיצרות. פעולה זו מורידה את הלחץ מהעצבים העוברים באזור. ניתן גם להסיר בניתוח חלקים אחרים מן החוליה כגון את מפרקי החוליות האחוריים (ניתוח זה נקרא Facectomy) או את החלק בחוליה שדרכו יוצאים קצות העצבים (ניתוח זה נקרא Foraminotomy). הניתוח מבוצע לרוב בגישה פתוחה דרך חתך אורכי בגב לאורך עמוד השדרה, אך קיימות גם שיטות ניתוח בגישה סגורה. בגישה זו הניתוח מבוצע באמצעות מכשירים זעירים המוחדרים לעמוד השדרה דרך חתכים קטנים. הנוסף מוחדר לגב גם סיב אופטי המצלם את אזור הניתוח ומאפשר לראות את הניתוח על גבי מסך.
ניתוח בגישה סגורה דורש מיומנות רבה מן המנתח, אך לרוב בשיטה זו יש פחות סיבוכים והמנותח/ת סובל מפחות כאבים. בחלק מן המקרים, יבוצע במהלך הניתוח גם איחוי של החוליות הפגועות (פעולה הנקראת " Arthrodesis" או " Spinal Fusion"). איחוי החוליות וקיבוען זו לזו מבוצע באמצעות שתל עצם הנלקחת ממקום אחר בגוף, כגון עצמות האגן, או ממאגר עצמות. שתל העצם מוסיף תמיכה לאזור המנותח, מסייע במניעת תזוזה של החוליות ומזרז צמיחה של עצם חדשה ובכך מעודד את תהליך ההחלמה. במקרים שבהם נדרשת תמיכה נוספת בעמוד השדרה יבוצע קיבוע נוסף של החוליות באמצעות ברגים או פלטות ממתכת.
באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
ניתוח לתיקון היצרות של תעלת השדרה יכול להתבצע תחת הרדמה מקומית או תחת הרדמה כללית. משמעות ניתוח תחת הרדמה כללית היא שבמשך הניתוח המנותח/ת מצוי/ה במצב של מעיין שינה עמוקה ואינו חש/ה כל כאב. בסוף הניתוח אין למנותח/ת זיכרון של האירועים שהתרחשו בחדר הניתוח. משמעות ניתוח תחת הרדמה מקומית היא שבמהלך הניתוח המנותח/ת ער ורק האזור המנותח מורדם מכאב. המנותח/ת לא חש כאב, אך הוא עשוי/ה להרגיש לחץ באזור המנותח.
כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
2-3 שעות
מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
בעקבות הניתוח כ-70-80 אחוז מן המנותחים ירגישו הקלה בכאבים ובסימפטומים הנוירולוגים הנוספים. סיבוכי ניתוח לתיקון היצרות של תעלת השדרה כוללים זיהום באזור בניתוח, זיהום של קרומי המוח, דימום, היווצרות של קרישי דם בוורידי הרגליים, פגיעה עצבית שעשויה אף להגיע עד לכדי שיתוק, אי שליטה על סוגרים, אי יציבות של עמוד השדרה, חזרה של הבעיה המקורית וכאב גב כרוני. לאחר הניתוח עלולה להתפתח היצרות של עמוד השדרה מעל או מתחת לאזור שעבר איחוי בניתוח. ניתוחים חוזרים לתיקון היצרות של עמוד השדרה מגדילים את הסיכון לסיבוכים ולחוסר יציבות של עמוד השדרה. סיבוכים של הרדמה כללית כוללים נזק לשיניים, נזק למיתרי הקול, חסימה של נתיב האוויר וכן ירידה דרמטית בלחץ הדם וקצב הלב. סיבוכים של הרדמה מקומית כוללים התפתחות של תגובה אלרגית לחומר ההרדמה, צורך במעבר לניתוח תחת הרדמה כללית וכן כאב באזור המורדם כתוצאה מפגיעה עצבית.
איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
לפני הניתוח על המטופל/ת לבצע את הבדיקות הבאות:
- בדיקות דם הכוללות ספירה וביוכימיה. במקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
- מעל גיל 40 חובה לבצע בדיקת א.ק.ג לפני הניתוח.
- אם המטופל/ת מעשן/ת שנים רבות או סובל/ת ממחלות כגון יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינו מעל גיל 60 - יש לבצע גם צילום חזה בנוסף לבדיקת הא.ק.ג.
- יש להביא סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שהמטופל/ת לוקח/ת.בנוסף יש לצרף כל מסמך רפואי שעשוי להיות רלוונטי לניתוח.
- יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם המטופל/ת חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: אישור קרדיולוג באם הינו חולה לב, נוירולוג באם עבר אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לו מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
- לקראת הניתוח, יבצע המטופל/ת צילומי רנטגן של עמוד השדרה. בנוסף לצילומים ידרשו בדיקות הדמייה נוספות של עמוד השדרה, כגון בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) או MRI (הדמייה בתהודה מגנטית). במקרים מסוימים יהיה צורך לבצע גם בדיקת מיילוגרם, שהיא צילום רנטגן או סריקת CT של עמוד השדרה המותני, המבוצע לאחר שהוכנס חומר ניגוד לתוך נוזל השדרה. כמו כן המטופל/ת יעבור בדיקה פיזיקאלית של הגב ובדיקה נוירולוגית של תפקוד הגפיים.
- כשבוע לפני הניתוח יש להפסיק ליטול תרופות לדילול הדם כגון אספירין או קומדין. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרופא המנתח לגבי טיפול חלופי. המרדים ינחה את המטופל/ת אילו תרופות לקחת בערב לפני הניתוח ובבוקר הניתוח ומאילו תרופות יש להימנע. ניתן ליטול את התרופות עם מעט מים. על המטופל/ת להביא את רשימת התרופות שהינו נוטל/ת בדרך-כלל.
- במידה והניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית יש להיות בצום ממזון 8 שעות טרם ניתוח (מחצות אם הניתוח מבוצע בבוקר) ושעתיים צום ממים ותה צלול.
מה יש להביא לניתוח / לאשפוז?
- טופס התחייבות לאשפוז/ניתוח מקופת החולים או סידור כספי אחר (אסמכתא תקציבית- צבא, אישור משרד הביטחון).
- תוצאות בדיקות דם, צילומים ובדיקות נוספות אחרות שבוצעו.
- תרופות קבועות שמהטופל/ת רגיל/ה לקחת בבית.
- כלי רחצה, נעלי בית, בגדים נוחים, חלוק, תחתון חד פעמי וציוד אישי.
- תכשיטים ולק מהציפורניים יש להוריד בבית.
- שיניים תותבות - יש להסיר לפני הכניסה לחדר הניתוח.
- אין להביא חפצי ערך לבית-החולים.
מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר הניתוח שוהה המטופל/ת כשעתיים במחלקת התאוששות, עד לחזרה של הכרה מלאה וסימנים חיוניים תקינים. לאחר מכן הוא מועבר/ת למחלקת אשפוז. המטופל/ת יקבל תרופות אנטיביוטיות למניעת התפתחות של זיהום. תרופות להקלה על הכאב ניתנות במידת הצורך הימים הראשונים לאחר הניתוח. נקזים המוקמים באזור הניתוח יוצאו כאשר ההפרשה הדמית פוחתת, דבר שמתרחש לרוב לאחר 24-48 שעות. לאחר הניתוח יש להישאר במיטה, אך ניתן לשנות את תנוחת השכיבה ומומלץ להזיז את כפות הרגליים. ביום לאחר הניתוח ניתן לרדת מן המיטה בסיוע מטפל פיזיותרפי או אחות. ירידה מהירה מן המיטה והליכה מומלצים על מנת לזרז את ההחלמה ולמנוע סיבוכים לאחר הניתוח, אך אין לרדת מן המיטה ללא ליווי וללא אישור מוקדם. בנוסף חשוב לבצע תרגילי נשימה פיזיותרפיים על מנת למנוע סיבוכים כגון התפתחות של דלקת ריאות. שחרור מבית החולים אפשרי לרוב לאחר אשפוז של כשלושה עד שבעה ימים, בהתאם לקצב ההחלמה של המטופל/ת.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
לאחר כשבועיים יוזמן המנותח לביקורת במרפאה. תפרי הניתוח יוצאו בביקור זה. יש להימנע מהרמה של משאות כבדים למשך תקופה של שישה שבועות לאחר הניתוח. מומלץ לבצע תרגילים פיזיותרפיים על מנת לזרז את השיקום וההחלמה מן הניתוח. תקופת ההחלמה עד לחזרה לפעילות מלאה נמשכת 6 עד 12 חודשים. במידה ויש עלייה בחום הגוף מעל 38 מעלות, הופעה של כאב בלתי נסבל, הפרשה או אדמומיות חדשה באזור הפצע, תחושה של נימול או שיתוק בגפיים יש לפנות מיד לחדר המיון.
