תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

בילדים קיימים מספר סוגים של בקעים אופייניים, ובכלל זה, בקע מפשעתי, בקע טבורי ובקע ברום הבטן (בקע אפיגסטרי). בקע מפשעתי הוא השכיח ביותר בילדים בילדים.

מבחינה התפתחותית, הבקע הוא תוצאה של אי העלמות של שלוחה תוך בטנית של הצפק (הקרום המכסה את המעיים) היורדת לשק האשכים בזכרים, או לשפתיים הגדולות בנקבות. בדרך כלל בחיים העובריים, בסוף השבוע ה-36 או בתחילת ה-37 להריון\ השלוחה נעלמת. הבקע בעיקרו הוא בקע בלתי ישיר. בקע מפשעתי יכול לבוא לידי ביטוי קליני בגיל הינקות, הילדות או הנעורים והוא שכיח יותר בבנים יותר מאשר בבנות. כמו כן, קיימת שכיחות גדולה יותר בתינוקות שנולדו פגים. זאת ועוד, בקע מופיע בשכיחות יתר בילדים הסובלים ממחלות שבהם קיימת התפתחות לקויה של רקמת חיבור. הבקע שכיח יותר בצד ימין מאשר בשמאל. בקע דו צדדי מתרחש ב-15% עד 30% מהמקרים.


בקע מפשעתי

בדרך כלל מזוהה הבקע ע"י ההורים או הרופא המטפל – בזכרים מבחינים בנפיחות במפשעה או בשק האשכים. בילדות – נפיחות או גוש באזור בשפתיים הגדולות ע"י הפות. ברוב המקרים הנפיחות נעלמת עצמונית, אך חוזרת ומופיעה בזמן מאמץ הגורם לעליה בלחץ התוך בטני כגון: בכי, שיעול עצירות וכד'. כאשר קיים חשד לבקע מפשעתי יש להפנות את הילד לאבחון וטיפול של כירורג ילדים. הטיפול בבקע הנו ניתוחי. ניתן לקבוע מראש את מועד הניתוח  ולבצעו תוך זמן סביר.
מצב מיוחד הנו בקע כלוא. בזכרים בד"כ , לולאת מעי נכנסת לתוך שק הבקע ואינה חוזרת  עצמונית. בילדות – נכנסת השחלה. מצב זה מלווה בכאב מקומי, אי שקט, לעיתים תפיחות הבטן והקאות. במידה ולא ניתן להחזיר את לולאת המעי או השחלה  לחלל הבטן חייב להתבצע ניתוח דחוף. פגים עם בקע מפשעתי, בעיקר אם קיים אירוע של כליאה, ההמלצות הן לנתח את הפג קרוב לשיחרורו מהפגיה. ההרדמה המומלצת אצל פגים במידת האפשר – הרדמה ספינלית.

התיקון הניתוחי בילדים

הניתוח מתבצע באישפוז יום. טרם הניתוח הכירורג מסמן את צד הניתוח. במטרה להפחית את תחושת החרדה של הילד, הורי הילד יוכלו להכנס עמו לחדר הניתוח, ולשהות סמוך למיטתו עד לתחילת השפעת חומרי ההרדמה. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית בתוספת אלחוש מקומי. זה האחרון, מקטין את צריכת משככי הכאבים ב-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח.
חתך קטן מבוצע במפשעה, זיהוי שק הבקע והפרדתו בזהירות  מצינור הזרע וכלי הדם היורדים  לאשך בהמשך קושרים את שק הבקע בצווארו מוציאים אותו וסוגרים את החתך הניתוחי. בד"כ משתמשים בחוטים נספגים. בתיקון בקע מפשעתי בילדות, החתך הניתוחי זהה לזה המבוצע בילדים שק הבקע נתפר ומוצא אך בנוסף נסגרת הטבעת הפנימית בדופן הבטן. בעקבות פעולה זו  הסיכויים לחזרת הבקע בילדות הנם  אפסיים. חזרת הבקע בילדים מגיע ל-% 0.5. הגישה הלפרוסקופית לניתוח בקע מפשעתי בילדים נדירה. יש כירורגים המשתמשים בשיטה זו לזהות באם קיים בקע בצד השני. אך זה האחרון אינו מתוקן דרך הלפרוסקופ. שימוש ברשת לתיקון בקע מפשעתי בילדים נדירה אך לעיתים משתמשים בתיקון מסוג זה בילדים עם מחלות רקמת חיבור או שבנוסף לבקע המולד הבלתי ישיר קימת חולשה של דופן הבטן  כך שלא ניתן לבצע תיקון ראשוני הולם. 

משך הניתוח:

בין 45 דקות לשעה. מרבית הילדים המנותחים משתחררים לביתם מספר שעות לאחר הניתוח, במקרים מיוחדים הילד מאושפז ל- 24 שעות.

סיבוכים:

דימום, זהום, פגיעה בכלי הדם /צינור הזרע. חזרה של הבקע - בכ-0.5% מהמקרים.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
למחרת הניתוח הילד יכול להרטיב את אזור הניתוח,  לא להוריד את הפלסטר. יש להמנע ממאמץ כגון רכיבה על אופניים או ספורט במשך חודש ימים. חזרה ללימודים או לגן לאחר הבקורת במרפאה. בימים שלאחר הניתוח, עלול לסבול מכאב- משככי כאבים אקמול או אדויל במינון מתאים למשקלו. בהתאם לרצונו של המטופל. ביקורת במרפאה - שבוע עד 10 ימים לאחר הניתוח. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם האחות, או במידת הצורך לפנות למיון.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
הגם שמדובר בניתוח פשוט ושכיח, חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לתיקון בקע. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.

ההרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן
תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?
יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.חשוב לציין את ההיסטוריה הרפואית של הילד, ולהתייחס גם לכל בעיה

רפואית במשפחה, ובפרט אם ידועה אלרגיה לחומרי הרדמה, לתרופות, או אלרגיות אחרות.

ביום הניתוח: הילד צריך להיות בצום מוחלט, כלכלה - 6 שעות, ושתיה 4 צלולה -  שעות. זאת על מנת לאפשר הרדמה יעילה, תוך מינימום סיכון לילד.
ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
לאחר הניתוח, מומלץ להסתובב ולהניע את הגוף ככל שניתן. המטופל יכול להתקלח למחרת הניתוח, אך מומלץ לשמור את אזור החתכים יבש ונקי. בימים שלאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מכאב. ניתן להקל על הכאב באמצעים תרופתיים, בהתאם לרצונו של המטופל. כשבועיים לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.


בקע טבורי
בקע טבורי הוא ממצא מולד, הנוצר כתוצאה מאי סגירה של טבעת הרקמה החיבורית (להלן חיתולית), הנמצאת בדופן הבטן סביב מוצא חבל הטבור. המום מתגלה בד"כ מספר שבועות לאחר שגדם הטבור נפל ומופיע כנפיחות בטבור.
קיום הבקע הוא אחד מהממצאים השכיחים ביותר בחודשים הראשונים לחיי התינוק. האבחנה מבוצעת בד"כ בשבועות הראשונים לחיים והוא שכיח בעיקר בתינוקות שנולדו במשקל נמוך ובאוכלוסיה הכושית בארה"ב. השכיחות של בקע מסוג זה, זהה בזכרים ובנקבות. עוד הוא נמצא בשכיחות גבוהה, בילדים הסובלים ממחלות הפוגעות ברקמת החיבור, או באלו הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס. 
במרבית המקרים, הבקע נסגר מעצמו בין גיל 3-5 שנים, ולכן הגיל מהווה גורם חשוב בסגירת הבקע טבורי. הבקע אינו גורם לתסמינים או תחלואה. בילדים, בניגוד למבוגרים, כליאת בקע טבורי הנה נדירה.
כיצד מזוהה הבקע הטבורי?
הנפיחות בטבור מופיעה ובולטת בעיקר בזמן הגדלת הלחץ התוך בטני כגון: בזמן שיעול או בכי. בבדיקה גופנית  - נפיחות בטבור הניתנת להחזרה בקלות. חשוב ביותר לבדוק את קוטר החסר בחיתולית. ממצא זה הנו מדד חשוב למעקב בסגירת הבקע.
על מנת להוריד את רמת החרדה של ההורים מהתערבות ניתוחית, יש להסביר כי ההמתנה עד גיל שלוש שנים יתכן ותמנע התערבות ניתוחית. פעולות כגון הדבקת מטבע בטבור, קשירת הבטן, לא יאיצו את סגירת הבקע ואינה משוללת סיבוכים.
הטיפול הניתוחי:
ניתוח נעשה בהרדמה כללית בתוספת אלחוש מקומי. מבוצע חתך ניתוחי בקפלי העור בטבור, אזור שלאחר מכן יתמזג עם קפלי הטבור הפיזיולוגיים. שק הבקע מזוהה ונחתך, החסר בחיתולית נתפר ובהמשך נתפר העור בתפר ניספגשמים פלסטר מנייר ועליו חבישה עם גזה.
כאבים:
ההורים והילד מקבלים הסבר אודות העובדה, שלאור מיקומו המרכזי בדופן הבטן של הבקע, הילדים סובלים מאי נוחות יתרה, ולעיתים הליכתם כפופה בגלל הרצון לקבע את אזור הניתוח בכדי למנוע כאב.
משך האשפוז: 
בין שעות בודדות ועד 24 שעות.
סיבוכים:

  • זיהום ,המטומה או סרומה
  • חזרה של הבקע – בעיקר במידה לאחר זיהום בפצע הניתוח.
לאחר הניתוח:
  • ניתן להרטיב את אזור הניתוח לאחר 24 שעות.
  • ביקורת 5 -7 ימים לאחר ניתוח
  • המנעות ממאמץ למשך חודש.

מדוע מבוצעת הפעולה?
אצל ילדים קיימים מספר סוגים של בקעים אופייניים, ובכלל זה, בקע טבוריו ובקע ברום הבטן (בקע אפיגסטרי). בקע מפשעתי אינו שכיח בילדים, אך יתכן. חלק מהילדים נולדים עם הבקע. במקרים אלו, הבקע עשוי להיסגר עד הגיע הילד לגיל ארבע שנים. שמו של הבקע מעיד על מיקומו האופייני:

  • בקע טבורי שכיח בעיקר בקרב בנות עקב חולשה מולדת בדופן הבטן. בקע זה עשוי לחלוף מאליו עד גיל ארבע לערך, ולכן עד לגיל זה לרוב לא יומלץ על טיפול ניתוחי. 
  • בקע אפיגסטרי (בקע ברום הבטן) – במרבית המקרים זהו בקע קטן (גודלו אינו עולה על גודלו של כדור גולף). בקע זה שכיח בעיקר בקרב גברים בגילאי 20-50. דוקא בגלל גודלו הפעוט, ומאחר ובקע זה נוטה יותר לגרום לכליאה של רקמת השומן או רקמת המעי, והתפתחות נמק, בקע זה דרש תיקון מייד לאחר האבחנה (ללא המתנה, כמו במקרה של בקע טבורי).
ככלל, בקע הוא מצב שכיח מאד, וכל עוד מדובר במטופלים בריאים, ללא בעיות רפואיות אחרות, ניתוח יהיה המתווה הטיפולי המומלץ. בהתאם למיקומו של הבקע ומידת חומרתו, ניתן לבצע את הניתוח בגישה פתוחה (על ידי חתך  פתוח), או בגישה לפרוסקופית (זעיר פולשנית).

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון