תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

רוצה לדעת עוד?

שם מלא {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.required}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.textBoxChars}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.inputToShort}}

שם מלא - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.ContactNameTooLong}}

{{500 - ClubFormCtrlAlias.MailContactUS.Description.length}} תוים נשארו מתוך 500

קצת על סיבת הפניה {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.required}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.FreeText}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.inputToShort}}

קצת על סיבת הפניה - {{ClubFormCtrlAlias.ValidationObj.DescriptionTooLong}}

{{ClubFormCtrlAlias.ServiceMsgResponse}}

תוכן עניינים

מהי בדיקת סיגמואידוסקופיה?

סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת הסתכלות ישירה אל חלקו השמאלי/הסופי של חלל המעי הגס (כולל הרקטום והמעי היורד עד לאזור כפף הטחול) לצורך אבחון וטיפול במחלות שונות. את הבדיקה מבצע רופא גסטרואנטרולוג (מומחה במחלות דרכי העיכול) באמצעות החדרת אנדוסקופ דרך פי הטבעת של הנבדק. האנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע, שבקצהו מצלמת וידאו זעירה. במהלך הבדיקה, רואה הרופא על מסך, את צילומי הווידאו של המעי הנבדק, בהגדלה ניכרת, המאפשרת לו לאתר ממצאים חריגים ושינויים קטנים ברקמות.

מהי המטרה בביצוע סיגמואידוסקופיה?

ברוב המקרים הבדיקה מבוצעת לברור שינוי באופי היציאות, דמם מפי הטבעת ועוד. באמצעות הבדיקה ניתן לגלות גידולים/פוליפים ולדגום אותם לצורך אבחנה. ניתן לאבחן גם דלקת ומחלות מטבוליות ולגלות שנויים מבניים כגון סעיפים.
באילו מקרים מומלץ לבצע את הפעולה?

כאשר אין צורך בביצוע בדיקה של המעי לכל אורכו (בדיקת קולונוסקופיה) אלא רק בדיקה של חלקו השמאלי/סופי, נבצע בדיקת סיגמואידוסקופיה שהיא קצרה ופשוטה יותר. מצבים אופייניים:

  • שינויים בהרגלי היציאות
  • בירור ממצא הדמיתי באזור המעי השמאלי והרקטום
  • מעקב בחולים עם מחלות מעי כרוניות (לדוגמה: מחלות מעי דלקתיות)

כיצד מבוצעת בדיקת סיגמואידוסקופיה?

בדיקת סיגמואידוסקופיה מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), המאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צדו השמאלי. לפני תחילת הבדיקה הרופא בודק את החולה באמצעות האצבע על מנת להרגיש ממצאים באזור פי הטבעת. לאחר מכן דרך פי הטבעת, הוא מחדיר אנדוסקופ - מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו.

במהלך הבדיקה ממלאים את חלל המעי הגס באוויר על מנת "לנפח" אותו. פעולה זו נעשית כדי לשפר את תנאי הריאות. לעתים נבדקים מדווחים על תחושה קלה של לחץ ואי נעימות בעקבות הניפוח. לאחר מכן, מתקדם הרופא לאורך המעי הגס וסוקר את המבנה שלו ואת שלמות ותקינות הרקמות. הבדיקה לרוב מבוצעת עד אזור כפף הטחול (קצה המעי השמאלי), נמשכת כ-15 דקות ומתבצעת באיטיות, כדי שלא לפספס ממצאים פתולוגיים.

פרט לאבחון וצפייה, בדיקת הסיגמואידוסקופיה מאפשרת גם לנקוט בשורה של פעולות: לדגום רקמה (ביופסיה) מאזור חשוד ולשלוח לבירור פתולוגי במעבדת ביה"ח; לכרות או לצרוב פוליפים: להרחיב היצרות במעי באמצעות בלון או להניח תומכנים (סטנטים) בחלל המעי.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

בדיקת סיגמואידוסקופיה מבוצעת בסדציה (טשטוש conscious sedation), הניתנת בזריקה לווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, ומונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה ורוב החולים ישנים בזמן הפעולה. היות שמדובר בבדיקה קצרה ופשוטה בהשוואה לקולונוסקופיה, אין הכרח במתן טשטוש והדבר נתון לשיקול דעתו של המטופל. מטופלים רבים אינם זקוקים לזריקת הטשטוש ומעדיפים לוותר עליה.  

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

כ- 15 דקות.

מהם הסיכונים בביצוע סיגמואידוסקופיה?

בדיקת סיגמואידוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה ומהימנה, עם פרופיל סיכונים נמוך ביותר ושיעורי הצלחה גבוהים (סקירת המעי וגילוי ממצאים חשודים). הסיבוכים הקשורים לפעולה זו נדירים ויכולים להיות קשורים לחומרי הטשטוש וההרדמה, או לפרוצדורה עצמה. כאב בטן, נפיחות ובחילות שכיחים אחרי הפרוצדורה, אולם הם קלים וחולפים מעצמם. הסיכון המרכזי של הבדיקה הוא דימום קל שנעצר באופן ספונטני מאזור נטילת הביופסיה או מאזור כריתת הפוליפ. סיבוך נדיר (אך מוכר) הוא התנקבות של המעי (פרפורציה) מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש אבחון מהיר והתערבות ניתוחית דחופה. סיבוך זה נדיר ביותר.

לפני הבדיקה מסבירים למטופל את פרטי הבדיקה והסיכונים והוא נדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת המפרט את הסיכונים. הטופס גם נשלח לבית המטופל ומאפשר קריאה מדוקדקת והבנת התהליך.

מה יקרה לאחר הבדיקה?

  • לאחר הבדיקה מועבר המטופל למנוחה בחדר התאוששות למשך כשעתיים. במידה שוהבדיקה מתבצעת  ללא טשטוש, ההתאוששות קצרה יותר. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). לעיתים יש תחושת לחץ של גזים לאחר הבדיקה, רצוי לשחררם.
    לשירותים יש לגשת עם מלווה. 

  • לפני השחרור הרופא המבצע את הבדיקה, ייפגש עם החולה וימסור לו את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לאחר כשבועיים. 
  • אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך 12 שעות לפחות עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש ויש להיעזר בנהג מלווה (כולל נהיגה ברכב/ אופניים חשמליות/ קורקינט וכדומה).
  • בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון. 

  • תחושה כללית רעה מאוד, יציאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה) – מצב חרום שעלול לסכן חיים, ודורש התערבות ניתוחית דחופה.

איך להתכונן לבדיקת סיגמואידוסקופיה?

ההכנה לבדיקה היא חלק קריטי והכרחי להצלחת הבדיקה והיא באחריות המטופל. מטרת ההכנה היא לרוקן את חלל המעי מהתוכן שבתוכו על מנת שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. הכנה לא טובה תפגום באיכות הבדיקה וביכולת האבחנה ולפעמים תצריך בדיקה חוזרת. ההכנה מחולקת להתאמה תזונתית וביצוע חוקנים. חייבים להקפיד על כל הוראות ההכנה כולל הפסקת טיפול תרופתי רלוונטי.

מומלץ לקרוא בעיון לפחות שבוע לפני מועד הבדיקה את הפירוט המלא להכנה לבדיקה -  הוראות הכנה לקראת בדיקת סיגמואידוסקופיה 

  • לקביעת תור, יש לשלוח הפניה רפואית עם פרטי קשר מלאים ואנו נחזור אליכם בתוך 4 ימי עסקים. 

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון