ניתוחים לכריתה ושחזור של גידולי עפעפיים

מדוע מבוצעת הפעולה?

נגעים בעור וטפולות העפעפיים שכיחים ומגוונים מאוד. נגעים אלה יכולים להיות דלקתיים, גידולים שפירים, גידולים טרום סרטניים או גידולים ממאירים. כיוון שהעפעף בנוי ממספר שכבות, כאשר החיצונית שבהן עשויה עור בדומה לעור הפנים אך דק ועדין יותר. רוב הגידולים האופייניים לעור עלולים להופיע גם על עור העפעפיים. קרצינומת תאי הבסיס של העפעף (Basal Cell Carcinoma- BCC) הינו הגידול השכיח ביותר בעפעפיים. למרות העובדה שהגידול ממאיר, גדילתו מאוד איטית ויכולה להמשך מספר שנים ולרוב התפשטותו מקומית ואינו נוטה לשלוח גרורות. 
כריתה מלאה של הגידול היא הדרך היעילה לטיפול בגידולים ממאירים או טרום ממאירים בעפעף. יש להקפיד ולוודא ששולי הרקמה הנכרתת נקיים מתאים סרטניים, דבר הנעשה בבדיקה מיקרוסקופית של הרקמה במהלך הניתוח. לאחר הכריתה נדרש בדרך כלל לבצע שחזור של העפעף וזאת בהתאם לגודל הגידול שהוסר. בכל מקרה, לאחר כריתת הגידול והשחזור יש צורך בביקורת שגרתית אצל רופא עיניים מומחה באוקולופלסטיקה על מנת לבדוק שאין הישנות של הגידול.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

במקרים שהגידול ממאיר או טרום ממאיר, יש לבצע כריתה מלאה של הגידול ולוודא שהשוליים שנכרתו נקיים מתאים סרטניים. שיחזור העפעף אמור לשמר את פעילותו התקינה ולהיות אסטטי ככל הניתן.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוח להסרת גידולי עפעפיים ושחזור העפעף מתבצע בהרדמה מקומית או כללית. ישנן שתי שיטות מקובלות לכריתת גידולים ממאירים בעפעף: שיטת כריתה עם בקרת השוליים בחתך קפוא (Frozen Sections) ושיטת מוהס (MMS - mohs micrographic surgery). 
בשיטת החתך הקפוא, הגידול נכרת עם שוליים הנראים בריאים ואלה נדגמים לחיפוש אחרי שרידי גידול. שולי הרקמה מוקפאים ונבדקים בדיקה פתולוגית. במידה שמזוהים שאריות גידול בשולי הכריתה, מבוצעת כריתה נוספת באזור עד לקבלת שוליים נקיים מתאים ממאירים. בשיטה זו, לא נבדקים כל השוליים אלה נדגמים בלבד. יתרונות השיטה הם מהירותה היחסית ועלותה הנמוכה. חסרונותיה הם בעובדה כי השוליים נבדקים באופן מדגמי ולא באופן מלא.
בשיטת המוהס, מבוצעת תחילה כריתה של הגידול. השוליים ממופים על ידי צביעת הרקמה בצבעי סימון. הרקמה מוקפאת ונבדקת בדיקה פתולוגית. אם מתגלה גידול, מוסרת שכבה נוספת על פי מיקום השארית וחוזר חלילה עד הסרת הגידול במלואו. יתרונה העיקרי של שיטת המוהס, הוא בבדיקת 100% מהשוליים ובעובדה שבאופן תיאורטי שיטת הכריתה המדורגת מאפשרת שימור יותר רקמה בשל היותה מדויקת יותר.
שיטות השחזור הן רבות ומגוונות, ותלויות בכמות הרקמה שנכרתה ובמיקומה. יש לשאוף תמיד לשחזור העפעף על ידי סגירה ראשונית (תפירה) של שולי העפעף, היות ששיטה זו נותנת תוצאות הקרובות למושלמות בתוך זמן קצר ביותר, הן בעפעף העליון והן בעפעף התחתון. במידה שלא ניתן לקרב את שולי העפעף עקב חוסר רקמה גדול מדי, יש להשתמש במתלים ובשתלים מסוגים שנים. את השתלים ניתן לקחת מאזורים שונים בעפעפיים, מעור הפנים באזור העין וגם מרקמות מרוחקות יותר.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה מקומית, הרדמה מקומית עם טשטוש, או הרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

משך הניתוח משתנה בהתאם לסוג הגידול, גודלו, מיקומו ושיטת השחזור הנדרשת.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

כמו בכל פעולה כירורגית, גם ניתוח לכריתת גידול בעפעף ושיחזורו לאחר מכן עלול להיות כרוך בסיבוכים כמו דימום, זיהום, חוסר סימטריות בין שתי העיניים, דמעת, בצקת, צניחת עפעף ותחושת יובש בעין המנותחת. יש לזכור, כי במידה והניתוח מבוצע ע"י מנתח מנוסה, הסיכון לרוב הסיבוכים הוא קטן מאוד.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. נוסף על כך לעיתים יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה. כחלק מהבדיקות הטרום ניתוחיות יילקחו במקרים מסוימים ביופסיות מהנגע.
  
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  
• אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה ומדללי דם (כגון אספירין, פלויקס, קומדין), עליך להפסיק נטילתם לפני הניתוח לאחר התייעצות עם רופא המשפחה או הקרדיולוג המטפל.
  
• על המנותח להיות בצום מוחלט 6 שעות לפחות לפני ניתוח בהרדמה כללית או בניתוח בהרדמה מקומית עם טשטוש.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי, שוהה המטופל במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. ברוב המקרים ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית, והמנותח משוחרר לאחר מכן לביתו.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

לאחר הניתוח, העין המנותחת תהיה חבושה בהתאם להנחיות המנתח. כמו כן, יש צורך במריחת משחה אנטיביוטית על העין המנותחת למשך מספר ימים. בימים הראשונים לאחר הניתוח יש לצפות לנפיחות, שטפי דם עוריים, קושי בסגירת העיניים, תחושת דמעת או יובש. רוב התופעות קלות וחולפות לאחר כשבוע, ולעיתים כלל לא מופיעות. לעיתים קיימת בצקת למשך עוד כשבוע-שבועיים. הטיפול הוא ע"י קומפרסים קרים ביומיים הראשונים. התפרים מוסרים כשבוע לאחר הניתוח.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://emedicine.medscape.com/article/877079-treatment