תיקון מפרצת באבי העורקים הבטני בעזרת תומכן-משתל

מדוע מבוצעת הפעולה?

הפעולה מבוצעת לצורך תיקון מפרצת באבי העורקים הבטני (אנוריזמה באאורטה הבטנית,Abdominal Aortic Aneurysm ). מפרצת הינה קטע התרחבות אשר יוצר בלט, כעין בלון.
אב העורקים הינו העורק הראשי של הגוף, נקרא גם ותין או אאורטה. מכאן, מפרצת באבי העורקים הינה התרחבות של העורק הראשי בגוף. ככל שהמפרצת גדולה יותר, גובר הסכנה של פריצה או קרע (rupture) כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה. התוצאה של קרע של מפרצת עלולה להיות מסכנת חיים בעקבות דימום מסיבי.
מפרצת באאורטה יכולה להתרחש לכל אורכה, אך המקום השכיח להתפתחות מפרצת באאורטה הוא בבטן באזור שמתחת לעורקי הכליות. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד אולם כאשר היא עוברת קוטר של 5 ס"מ יש צורך לטפל/להתערב.
מפרצות אאורטה קיימות ביותר מ-3% מאנשים מעל גיל 60, ומהווה סיבת מוות ב- 1/250 מהאנשים מעל גיל 50. הסימן הראשון של מפרצת אאורטה הינו פעמים רבות קרע אשר עשוי להסתיים במוות ולעתים המפרצת אינה מאובחנת כלל.
אנשים בסיכון מוגבר למחלה הם גברים, מעשנים, אנשים עם יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם וקרובי משפחה של אנשים עם אנוריזמות.
מאחר ואין סימנים מקדימים ואין תכנית לסריקת אוכלוסיה, מפרצות רבות מתגלות באופן אקראי בעת בדיקת הדמיה, אולטרסאונד או CT המבוצעות בשל סיבה אחרת. יש הצדקה לבצע סקר באוכלוסיה בעזרת בדיקת אולטרסאונד אחת בגיל 65, על מנת לשלול קיומה של מפרצת האאורטה.
סימני קרע של מפרצת, כוללים כאבי גב או בטן פתאומיים והתעלפות בעקבות ירידת ל"ד מהירה. הטיפול הסטנדרטי במפרצות האאורטה הוא על יד ניתוח בטני פתוח, אשר בו מוחלף הקטע המורחב באאורטה על ידי שתל סינטטי אשר נתפר למקום. ניתוח זה קיים עם שינויים כבר משנות ה-60 והוכח ביעילותו במניעת פריצה ובעמידותו לאורך עשרות שנים.
לאחרונה, התפתח ניתוח נוסף בגישה פחות חודרנית (minimally invasive) בשיטה אנדו-וסקולרית שיכול להתאים לחלק גדול מהחולים עם מפרצות בטניות. מדובר בניתוח זעיר פולשני, שבו מבוצע התיקון דרך כלי הדם בשיטה אנדו-וסקולרית, ללא פתיחת הבטן. בפעולה זו, מחדירים את השתל הקרוי סטנט-גרפט (שתל על גבי תומכן) לעורקים דרך המפשעה, תחת שיקוף רנטגן, בדומה לצנתור, ללא חתכים אלא באמצעות דקירה בלבד. לצורך פרוצדורה כזו, דרושה אנטומיה מתאימה של כל הדם אשר קיימת במעל מחצית מן המקרים.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

מניעת פריצה של מפרצת אאורטלית בטנית במעל 90% מהמנותחים. כמו כן, שיעור הסיבוכים הצפוי לאחר הניתוח נמוך יותר וזמן האשפוז וההתאוששות מהניתוח קצר יותר בהשוואה לניתוח הפתוח.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

תיקון אנדו וסקולרי של מפרצת אאורטלית בטנית מבוצע בהרדמה כללית, אזורית או מקומית. במהלך הניתוח יוחדר צנתר דרך עורקי המפשעה דרכו יוזרק חומר ניגוד אשר יזוהה על ידי שיקוף רנטגן (פלואורוסקופיה). בעזרת הזרקת חומר הניגוד, ניתן לזהות את האזור באאורטה בו קיימת המפרצת ולקדם לאזור זה את הצנתר. בעזרת הצנתר מוחדר תומכן-משתל (סטנט-גרפט) מודולארי, המאפשר אטימה מעל ומתחת המפרצת בהצמדות לאזורים תקינים של העורק. הדם זורם דרך הסטנט-גרפט ובכך המפרצת מוגנת מפני לחץ ופריצה. לאחר ייצוב התומכן במקומו, הצנתר יוצא מאזור המפשעות.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית, אזורית או מקומית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

מספר שעות.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח אנדו-וסקולרי לתיקון מפרצת אאורטלית בטנית אינו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצועו. הסיבוכים כוללים דימום מאזור החדרת הצנתר במפשעה, אי ספיקת כליות וזיהום. לאורך זמן (כ-3% בשנה) עלול להיווצר דלף של דם מסביב לתומכן שעשוי לדרוש מעקב או התערבות חוזרת (לרוב בצינטור). 
שיעורי התמותה במהלך הניתוח ולאחריו עומדים על 1.2% (אחוז הנמוך בכפי 4 מהניתוח הפתוח לתיקון מפרצת בטנית). כמו כן, שיעור הסיבוכים לאחר הניתוח האנדו-וסקולרי נמוכים באופן משמעותי משיעור הסיבוכים לאחר הניתוח הפתוח.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• אבחון אנאוריזמה בטנית מתבצע בד"כ בעזרת בדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד בטני, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או MRI. 
• לקראת הניתוח יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם, כימיה, אלקטרוליטים, תפקודי כבד ותפקודי קרישה. 
• יש לבצע א.ק.ג. וצילום חזה.
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. א
• ם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
• במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע, עליך להיוועץ ברופא המטפל. אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן. 
• אם אתה נוטל תכשירים נוגדי טסיות (כולל אספירין, פלויקס) או נוגדי קרישה (כגון קומדין), יש להיוועץ ברופא המטפל אם יש צורך בתחליפים או הפסקתם.
  
• לרוב, המטופל יאושפז בבית החולים טרם הניתוח, על מנת לוודא הכנה מיטבית לקראתו.

מה יקרה אחרי הניתוח?
לאחר סיום ההליך הכירורגי, ואם בוצע בהרדמה מלאה, שוהה המטופל במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן הוא מועבר למחלקה. שחרור מבית החולים אפשרי לרוב לאחר מספר ימי אשפוז.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
יש להימנע ממאמץ גופני והרמת משאות כבדים בימים הראשונים שלאחר הניתוח. ניתן להגביר את הפעילות בהדרגה עד חזרה לפעילות מלאה לאחר מספר שבועות מיום הניתוח. לאחר הניתוח יש צורך בביצוע בדיקת הדמיה חוזרות (לכל החיים אך
בתדירות הולכת ויורדת) על מנת לוודא את תפקודו ומיקומו הנכון של התומכן.
אם לאחר שחרור המטופל לביתו, חום גופו עולה על 38 מעלות, או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית ו/או לפנות למיון.

קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://www.uptodate.com/patients/content/topic.do?topicKey=~J.RRzC2BSKg6J
http://www.medportal.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=456