תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

אולטרסאונד אנדוסקופי (או “EUS” בז'רגון המקצועי) של מערכת העיכול, היא פרוצדורה חדשנית ומשוכללת, המאפשרת לזהות ולאבחן תהליכים זעירים במיוחד וכן לבצע שורה של פעולות טיפוליות הדורשות דיוק מירבי. בדיקת EUS מבוצעת באמצעות אנדוסקופ (מן טלסקופ ארוך וגמיש) המוחדר למערכת העיכול של הנבדק דרך פיו. בניגוד לאנדוסקופ השגרתי והמוכר יותר, הכולל פנס חזק ומצלמה משוכללת בקצהו – האנדוסקופ המשמש לבדיקה זו כולל מתמר אולטרסאונד בקצהו. דבר זה מאפשר לרופא הבודק לבצע מעין "אולטרסאונד פנימי" בתוככי מערכת העיכול.
אולטרסאונד אנדוסקופי של מערכת העיכול, היא פרוצדורה משלימה לבדיקות דימות שגרתיות יותר, כמו CT, MRI ו-ERCP, שבהן אותרו תהליכים שיש לבדוק באופן מעמיק יותר.
בדיקת האולטרסאונד, המבוססת על החזר של גלי קול בתדר גבוה, מאפשרת להדגים את מבנה אברי הגוף ולהעריך את תפקודם. הבדיקה מאפשרת הסתכלות באופן מדויק בדופן מערכת העיכול, וכן באיברים סמוכים, ובכלל זה, בדרכי המרה, בלבלב, בכבד ובטחול ובבלוטות הלימפה הסמוכות.
בהתאם לממצאים שמתגלים במהלך הבדיקה, ניתן באמצעות האנדוסקופ אף לבצע ביופסיה (דגימת רקמה) באמצעות מחט מיוחדת, המוחדרת דרך האנדוסקופ תחת הנחיית האולטרסאונד. יש לזכור שביופסיות נלקחות לא רק במקרה של גידולים, אלא גם במחלות אחרות, כגון דלקות. הממצאים מתועדים על-ידי צילום. באמצעות בדיקה זו ניתן לזהות ביעילות רבה תהליכים דלקתיים וגידולים קטנים, שלא ניתן לזהות בבדיקות  דימות אחרות, לקבוע את מיקומם המדויק, את מידת חדירותם (למשל, לדופן המעי), ובמקרה של גידול סרטני, לקבוע את מידת התפשטות המחלה (דירוג - staging).
בעזרת EUS אפשר לבצע גם פעולות טיפוליות, ובכללן: חסימת מרכז עצבי בצליאק, טיפול בכאב אצל חולי סרטן, ניקוז אבצסים או פסוידוציסטות בלבלב, הזרקה של חומרים כימותרפיים לגידולים וניקוז דרכי מרה חסומות.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?
בדיקת EUS מבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), המאפשרת לנבדק לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צידו השמאלי.
בראשית הבדיקה יותז חומר מאלחש אל הלוע – על מנת להפחית כל תחושה של אי נעימות במקום. לאחר שהחומר יתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק בעדינות אנדוסקופ (מעין צינור ארוך וגמיש) אל פיו של הנבדק. החדרת המכשיר אינה כרוכה בכאב ולא מפריעה לנשימה.
לאחר מכן, יתקדם הרופא דרך הלוע אל הוושט, הקיבה או התריסריון – בהתאם למטרת הבדיקה. לאחר הגעת האנדוסקופ אל איבר המטרה, תבוצע סריקת האולטרסאונד. בהתאם לממצאים שיתגלו, עשוי הרופא להחליט על לקיחת ביופסיה מהממצא. הביופסיה תלקח על ידי מחט עדינה שתוחדר אף היא אל איבר המטרה דרך האנדוסקופ (FNA).
פרט לאבחון וצפייה, הבדיקה מאפשרת גם לנקוט בשורה של פעולות, כמו חסימת מרכז עצבי בצליאק, טיפול בכאב אצל חולי סרטן, ניקוז אבצסים או פסוידוציסטות בלבלב, הזרקה של חומרים כימותרפיים לגידולים וניקוז דרכי מרה חסומות.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?
הבדיקה מבוצעת בסדציה (טשטוש, conscious sedation), הניתן בזריקה אל הווריד. הסדציה פועלת במהירות, ומקנה למטופל תחושה של ישנוניות, המונעת ממנו לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה.
מקצת החולים מתארים את הבדיקה כ"קצת לא נעימה" – אך רובם ישנים בזמן הפעולה, בזמן השימוש בחומרי הטשטוש. ברוב המכריע של המקרים יספיק טשטוש לביצוע הבדיקה, אולם במקרה של מטופל חרד במיוחד, ניתן לבצע את הבדיקה גם בהרדמה כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?
כ-30 דקות (חצי שעה).

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?
על אף שמדובר בהליך פשוט יחסית שסיבוכיו נדירים, חשוב בכל זאת להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך אולטרסאונד אנדוסקופי.
הסיבוכים האפשריים בעקבות אולטרסאונד אנדוסקופי נחלקים לשניים:

  1. סיבוכים שנובעים מהפעולה האבחנתית: התנקבות דופן המעי (פרפורציה). זהו סיבוך נדיר למדי, והסיכויים שלו עומדים על 1:6,000.
  2. סיבוכים שנובעים מלקיחת הביופסיה – FNA: דימום קל מאזור הדגימה. הדימום בדרך כלל קל, ונעצר באופן ספונטני. במקרים נדירים ביותר, עלול להיווצר צורך בעירוי דם או בהתערבות ניתוחית על מנת לעצור את הדימום. סיבוך נוסף שעלול להתעורר הוא דלקת הלבלב, אך זהו סיבוך נדיר ביותר. את הסיכון לזיהום של ציסטה ניתן למנוע בצורה כמעט מוחלטת באמצעות מתן אנטיביוטיקה במהלך הבדיקה. לעתים רחוקות, קיימות תגובות לא רצויות לתרופות מצד המערכת הלבבית והריאתית, אך אלו שכיחות יותר בחולים הסובלים ממחלות כרוניות של מערכות אלה.


איך להתכונן לבדיקה?

  • עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו לקראת הבדיקה.
  • אם ביצעת צילומי רנטגן (כמו CT ואולטרסאונד) בעבר, עליך להביא אותם עמך ביום הבדיקה. נא להביא את הצילומים עצמם, ולא רק את התשובה הכתובה.
  • במידה ואתה נוטל תרופות באופן קבוע , עליך להיוועץ ברופא המטפל.
  • אם אתה סובל מלחץ דם גבוה או ממחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.
  • לחולי סוכרת: אסור להזריק אינסולין בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימך. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה.
  • אם אתה נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס) או מדללי דם (כגון קומדין), יש להפסיק את הטיפול כשבוע לפני הבדיקה, במידה ויש אפשרות שתבוצע ביופסיה. את הפסקת הטיפול יש לעשות בהתייעצות עם רופא מטפל.
  • עליך לבוא לבדיקה עם מלווה. עקב מתן תרופות העלולות לפגום בערנות אסורה הנהיגה ברכב ביום הבדיקה.
  • במקרים שבהם מבוצעת הבדיקה בהרדמה כללית, יש לבצע א.ק.ג וצילום חזה, ולהביאם איתך.
  • עליך להישאר בצום 8 שעות קודם הבדיקה. ניתן לשתות מים עד כשעתיים לפני הבדיקה. יש להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').

מה יקרה אחרי הבדיקה?
תנוח\י בחדר ההתאוששות כשעתיים. שתייה ואכילה בגמר הבדיקה יותרו ע"פ הוראות הרופא (רצוי להביא כריך). מידע על תוצאות הבדיקה והוראות טיפול ומעקב יינתנו ע"י הרופא שביצע את הבדיקה טרם תשוחרר\י לביתך.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?
אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך כ-8 שעות, עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש. כשבועיים לאחר הבדיקה תוזמן/י לקבלת תשובות הביופסיה, או שהתשובה תישלח בדואר בצירוף הנחיות – בהתאם לשיקול הדעת של הרופא המבצע.
בכל מקרה של כאב בטן מתמשך, הקאה או עליית חום מעל 38 מעלות יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון.

קישורים רלוונטיים באינטרנט
http://www.mayoclinic.org/endoscopic-ultrasound
http://www.medicinenet.com/endoscopic_ultrasound/article.htm

תפריט ניווט תחתון