תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

שלד גוף האדם בנוי מפרקים המחברים בין עצמות שונות ומאפשרים את כיפוף העצמות בזויות שונות בהתאם לצורת המפרק. לדוגמה, מפרק הירך הוא החיבור בין עצם האגן לבין עצם הירך ומאפשר תנועה מעלה ומטה ולצדדים של הירך והרגל כולה. 

מבנה המפרקים כולל סחוסים וגידים המחברים בין העצמות ורצועות, המקיפות את העצמות והסחוס ובכך שומרות על יציבות המפרק בזמן תנועה. הרצועות הנראות דומות מאוד לגידים, הן סיבים צפופים, המכילים בעיקר קולגן. הרצועות עלולות להיקרע במצבים שונים, בדומה לסחוס ולגידים. סכנה לקריעת רצועות קיימת בחבלה למפרק.
את הפגיעות ברצועות מחלקים לשלוש רמות: רמה נמוכה – מתיחת יתר של הרצועה (כמו בנקע) – יש להמתין שהכאב יחלוף, רמה אמצעית – קרע חלקי של הרצועה – עלול להחמיר לקרע מלא וגורם לכאבים עזים בעת פעולת המפרק, רמה גבוהה – קרע מלא של הרצועה – פגיעה בפעילות המפרק ו/או כאבים עזים. טיפול תרופתי ניתן על מנת לשכך את כאבי הפגיעה במפרק עקב הפגיעה ברצועות אך אינו יכול לרפא את הרצועות הפגועות. הרצועות שנפגעות בשכיחות הגבוהה ביותר הן הרצועה הצולבת הקדמית והרצועה הקולטראלית הפנימית.

הרצועה הקולטראלית הפנימית בד"כ מחלימה ללא צורך בניתוח. במידה שהאבחנה והטיפול בה נעשים סמוך לפגיעה. הרצועה הצולבת הקדמית איננה יכולה להתאחות, ולכן במצבים בהם סובל הנפגע מחוסר יציבות של המפרק, או במידה שידוע כי עיסוקו לא יתאפשר בצורה תקינה ללא רצועה, אלה המקרים שיגיעו לניתוח לשיחזור הרצועה הצולבת הקדמית.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

מטרת הניתוח לתיקון רצועות המפרק, הינה להשיב את היציבות הנורמלית או כמעט נורמלית במפרק המטופל, וכן את רמת הפעילות שהייתה אפשרית במפרק לפני הפגיעה בו. כמו כן, יש לצפות למיזעור הפגיעה התפקודית במפרק ומניעת הפגיעה במבנים נוספים באזור.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

הניתוח לשחזור רצועות, מבוצע בשיטה הארטרוסקופית ללא פתיחת המפרק. למעט חתך עור שדרכו ילקח גיד מהחולה לצורך השתלתו במקום הרצועה הקרועה, הניתוח יעשה דרך שני חתכים זעירים בקדמת הברך(1 ס"מ כל חתך) דרכם תוחדר מערכת אופטית זעירה לברך ומכשירי ניתוח זעירים. הניתוח נערך כאשר המנתחים מביטים על מסך, שם מקרינה המצלמה שהוחדרה לברך את כל מהלך הניתוח. הגיד שנלקח (יש אפשרות לקחת מהמטופל עצמו - גיד פיקה גידים של שרירי ההמסטרינג ועוד, או גיד שילקח מתורם - מבנק רקמות יעודי). השתל של הרצועה יקובע בתעלות שייקדח המנתח בשני חלקי הברך ויקובעו בהן בעזרת ברגים ו/או פינים שייספגו מאוחר יותר. בסיום יתפור את החתכים השונים ויחבוש את הברך.


באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

בד"כ ההרדמה הינה הרדמה כללית למעט מקרים בהם קיימת העדפה להרדמה של חצי גוף (הרדמה אפידוראלית). בהרדמה אזורית (אפידורלית או ספינאלית), המטופל נשאר בהכרה מלאה לאורך כל ההליך. חומרים מאלחשים ונוגדי כאב המוזרקים אל הגב, דרך חוליות עמוד השדרה המותני. גורמים לכך שהמטופל לא יחוש כל כאב באזור.
במידה שהניתוח נערך בהרדמה מלאה, משמעות הדברים: במשך כל זמן הניתוח המטופל איננו חש כאב, ומרדים מומחה מנטר את מצבו הגופני בכל רגע ורגע, כדי לוודא שהוא ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, והוא אינו חש דבר ממהלך הניתוח. ההרדמה ניתנת לרוב באמצעות זריקה, שמוחדרת אל שקית האינפוזיה של המטופל. כמה עשרות שניות לאחריה המטופל חווה תחושה של ערפול הכרה, ולאחר מכן שוקע בשינה.
לאחר שמסתיים החלק הכירורגי של הניתוח ואחרי שהרופא תופר את איזור החתך, מעיר המרדים את המטופל, באמצעות הפסקת מתן חומרי האילחוש. אחרי ההתעוררות מועבר המנותח אל מחלקת ההתאוששות כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.


כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

כ-60 עד 90 דקות

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח ארטרוסקופיה לתיקון הרצועות איננו חף מסיכונים ומסיבוכים, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח. כדי להפחית אותם ככל הניתן, חשוב לתת לרופא המנתח ולרופא המרדים את מקסימום האינפורמציה הרפואית והאישית על המטופל – כך שהם יידעו להתאים לו את הטיפול המיטבי ולשים לב במיוחד לנקודות רגישות ובעייתיות אצלו.

כ- 70% מכלל המנותחים בניתוח לתיקון רצועות מפרק הברך שבים לפעילות מלאה שהיו מורגלים לה טרם הפגיעה, ולכ- 80% עד 90% יש תוצאות משביעות רצון הכוללות הפחתה משמעותית של הכאבים, פעילות ברך טובה ויציבות וחוזרים לפעילות נורמלית. ב- 3% עד 10% מניתוחי תיקון רצועות הברך, ימשיכו המטופלים לסבול מכאבים וחוסר יציבות המפרק, מצב אשר יצריך ניתוח נוסף אשר לרוב סיכויי הצלחתו פחותים משל ניתוח ראשון.

ניתוח לתיקון רצועות נחשב ניתוח יחסית בטוח והסיבוכים הכירורגיים התוך ניתוחים מתרחשים ב-1%-2% מהמקרים, וכוללים: איבוד חישה באזור צלקת הניתוח, זיהום של החתכים הניתוחיים ו/או המפרק, דימום, פגיעה למבנים של עצבים וכלי דם באזור ובמפרק עצמו, קרישי דם ברגליים, בעיות בשתל (השתחררות, מתיחה או הצטלקות או בעיות בברגים), הגבלת תנועת המפרק ויצירת טווח תנועה קטן יותר מהנורמלי.
סיכוני ההרדמה כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול, כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר, תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה אינו קיים אצל מטופל שכבר עבר ניתוח בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

  • סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת.
  • במידה ובריא,לא יזדקק המטופל לכל בדיקות שהן
  • בדיקות דם: ספירה וביוכימיה ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
  • מעל גיל 40 - חובה להביא א.ק.ג
  • אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
  • כל מסמך רפואי רלוונטי אחר.
  • ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי, ומומלץ להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון (או לחילופין, להפחית את מספר הסיגריות, ככל שניתן).
  • אם יש למטופל שערות באיזור הניתוח – הן תגולחנה על ידי איש צוות של בית החולים. ממש לפני הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שיסייעו לו להפחית תחושות של חרדה.

מה יקרה אחרי הניתוח?

לאחר סיום ההליך הכירורגי שוהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. המפרק יהיה חבוש בחבישה אלסטית והמנותח יוכל להסיר החבישה בתוך 3 ימים ולרחוץ את הרגל. המנותח יוכל להלך על רגליו בעזרת קביים(הליכה עם נשיאת משקל חלקית) מיד לכשיתעורר מהניתוח. בדרך כלל, ישוחרר המטופל לביתו יום עד יומיים לאחר הניתוח. 


ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

יש לשמור על אזור החתכים נקי ויבש ולהיות ערים לסימני זיהום. שיקום לאחר ניתוח לתיקון רצועות מפרק יכול להמשך כמה חודשים ועד כחצי שנה. הזמן שיקח עד לחזרה לפעילות נורמלית או לספורט משתנה ממטופל למטופל כאשר הטווח עומד לרוב על 6 חודשים.

על המטופל להיות בקשר קבוע עם הרופא המנתח בכדי לעקוב אחר תהליך ההחלמה וכדי לקבוע את המשך הטיפול תוך כחודש עד חודשיים לאחר הניתוח. חשוב שהמטופל יספר לרופא על תחושותיו, על בעיות רפואיות חדשות שצצו אצלו ועל הרגשתו באופן כללי. אם חום גופו עולה על 38 מעלות או אם הוא סובל מסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים – יש לדווח על כך מייד וללא דיחוי לרופא המנתח או לאחות התורנית.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.healthscout.com/ency/1/604/main.html

http://www.stoneclinic.com/aclrepair

http://www.webmd.com/a-to-z-guides/anterior-cruciate-ligament-acl-surgery

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון