השתלות מח עצם

תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תוכן עניינים

השתלת מח עצם היא כל תהליך בו אנחנו מחליפים את מח העצם ואת תאי האב הלא בריאים של החולה בתאי אב חדשים. מקור תאי אב אלה יכול להיות בחולה עצמו ואז אנחנו קוראים לזה השתלת מח עצם עצמית או באדם אחר ואז אנחנו קוראים לזה השתלת מח עצם מתורם.

מה הם למעשה תאי האב?

תאי הדם בגופנו מורכבים משלוש קבוצות עיקריות – התאים האדומים הנושאים את החמצן באמצעות ההמוגלובין, התאים הלבנים – החשובים למלחמה בזיהומים שונים וטרומבוציטים הקשורים בקרישת דם ובמניעת דימומים. כל התאים הללו נוצרים מתאי אב הנמצאים החל מהחיים העובריים ולאורך כל שנות חיינו במח העצם.

מתי אנחנו מבצעים השתלות מח עצם?

השתלת מח עצם עצמית מתבצעת כמעט בכל חולה מילומה כבר לאחר הטיפול הראשוני ומטרתה לעזור להאריך את משך הזמן בו המחלה נמצאת בהפוגה. בלימפומות שונות אנו מבצעים השתלות מח עצם עצמיות לרב רק כאשר המחלה חוזרת ויש לתת מינוני כמוטרפיה גבוהים יותר כדי לרפא את המחלה. בשתי מחלות אלה מטרת השתלת תאי האב היא להציל את מח העצם מנזקי הכמוטרפיה שהחולה מקבל טרם ההשתלה. השתלת מח עצם מתורם מתבצעת במרבית החולים עם לוקמיה חריפה ובחולים עם מחלות המטולוגיות אחרות שאינן מגיבות לכמוטרפיה פשוטה. תאי האב שנתרמו מסוגלים להרוג את תאי הלויקמיה בצורה יעילה יותר מתאי האב המקוריים של החולה. פעילות זאת אנו מכנים "פעילות השתל נגד הלויקמיה". התורם יכול להיות אח או אחות שנמצאו מתאימים לחולה או עם התאמה חלקית לחולה (הפלו). התורם יכול להיות תורם זר שנמצא מתאים. לעיתים ניתן להשתמש בתאי אב שמקורם בדם טבורי של יילוד. מאז שהותחל השימוש בהשתלות מח עצם בשנות החמישים של המאה הקודמת, השתפרו בצורה מאוד משמעותית השיטות הטיפוליות. בעבר, השתלות מח עצם בוצעו רק באנשים צעירים. כיום, באמצעות הטיפול המכין להשתלה ובאמצעות טיפול תומך במהלך ההשתלה (כגון אנטיביוטיקה ומוצרי דם) ניתן לבצע השתלת מח עצם גם באנשים מבוגרים בעשור השביעי לחייהם. בנוסף, טיפול חיסוני (אימונוטרפיה) לאחר השתלה בתאים לבנים של התורם מאפשר שליטה טובה יותר במחלת הלויקמיה ושילוב של תרופות ביולוגיות בטיפול המכין להשתלת מח עצם שיפור בצורה משמעותית את תוצאות ההשתלה ואיפשר את ביצוע ההשתלה בחולים מבוגרים יותר ובמגוון מחלות רחב יותר.