ניתוח לעיצוב הגוף לאחר ירידה במשקל

מדוע מבוצעת הפעולה?

ניתוח לעיצוב הגוף מיועד למטופלים שהפחיתו קילוגרמים רבים (אחרי ניתוח לקיצור קיבה או דיאטה משמעותית) – אולם נותרו על גופם (ובייחוד באזור הבטן) עודפי עור משמעותיים, המקשים עליהם לתפקד.
העור שלנו גדל ומתרחב ככל שאנחנו מעלים במשקל – אולם בניגוד לכך, הוא איננו "קטן" ומצטמצם עם הירידה במשקל. הפחתת קילוגרמים רבים עלולה להשאיר את המטופל, לפיכך, עם עודפי עור משמעותיים "תלויים" על גופו, שפרט למטרד האסתטי שכרוך בהם, גם מועדים להופעת פטריות, כיבים, פצעים וריחות לא נעימים.
עודפי השומן והעור עשויים להפריע בחלקי גוף שונים (ובהם: הזרועות, הגב, הירכיים והבטן), והבעיה היא שהם נמתחו מעבר לנקודת ה"אל-חזור" שלהם, שבה כבר אי אפשר לתקן את המעוות באמצעות התעמלות או דיאטה – אלא רק בניתוח.
ביצוע הניתוח מקובל רק עם תום תהליך ההרזייה, ולאחר שהמשקל החדש נשמר למשך מספר חודשים. האפשרויות הניתוחיות נשקלות בכל מקרה לגופו, על פי ממצאי הבדיקה, הנתונים הבסיסיים וציפיות המטופל.

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

ברוב המקרים מתקבלות תוצאות מצוינות והמנותחים מעידים על שביעות רצונם עקב השיפור המשמעותי במראה גופם ובמצבם התפקודי. עם השיפור בתדמית הגוף משתפר גם הביטחון העצמי והמטופל יכול לחזור לחיים חיוניים ופעילים ללא המועקה של עודפי עור המפריעים לו מכל בחינה.
חשוב לציין שהניתוח משנה ומשפר באופן דרמטי את המראה באזורי הניתוח השונים ב"מחיר" צלקת אשר משתנה באורכה ובמראה הסופי בהתאם לנתונים המקוריים של החולה לפני הניתוח, וכתלות בתכונות החלמת הפצע של כל חולה.
על פי רוב יישמרו תוצאות הניתוח לאורך לשנים רבות, אך נדרשת הקפדה על משקל יציב ועל אורח חיים פעיל.

אם ניקח את ניתוח "מתיחת הבטן" כדוגמא, לאחר הניתוח תיוותר צלקת בשיפולי הבטן התחתונה, אך ברוב המקרים היא תהיה ניתנת להסתרה על ידי התחתונים או בגד הים. בביצוע מתיחת בטן קטנה, רוחב הצלקת צפוי להיות אף קטן יותר.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

מטרתו של ניתוח מתיחת הבטן (אבדומינופלסטיה- abdominoplasty) היא צמצום היקף הבטן ועיצוב פלג הגוף המרכזי. בניתוח מסירים את עודפי העור והשומן מהבטן האמצעית והתחתונה ומחזקים ומהדקים את שרירי דופן הבטן. במקרים בהם קיים קפל בטני קטן בלבד, ניתן לבצע ניתוח של מתיחת בטן קטנה הקרויה גם, מיני מתיחה, ולא יהיה צורך במתיחת בטן מלאה. שאיבת שומן בדרך כלל מתבצעת במקביל, כדי לתת מענה הולם למטופל בעל עודפי עור ושומן קטנים ואלסטיות טובה של העור.

ישנן מספר שיטות לביצוע ניתוח למתיחת בטן. יש לבחור את השיטה המתאימה ביותר למטופל בהתאם למצבו הגופני והרפואי, לצרכיו ולציפיותיו מתוצאות הניתוח. ניתוחים אלו מבוצעים בד"כ תחת הרדמה כללית.
לעיתים, על פי הצורך, יתחיל הניתוח בשאיבת שומן מדופן הבטן והמותניים. תחילה יבצע המנתח חתך רוחבי בשיפולי הבטן, מעל אזור המפשעה. לאחר מכן, המנתח יפריד את שכבת העור ותת העור (השומן) משריר הבטן שמתחת, עד לאזור בית החזה.

המנתח יבצע חתך מעגלי סביב הטבור שישאיר אותו מחובר לדופן הבטן, אך יאפשר מתיחת העור שמעליו. בשלב הבא המנתח יקרב ויהדק באמצעות תפרים פנימיים את שרירי דופן הבטן הרפויים, לצורך הצרת היקף המותניים והקניית מראה של בטן שטוחה.
בהמשך, יסיר המנתח את עודפי העור והשומן, ימשוך את העור הנותר כלפי מטה ויתפור אותו חזרה בשיפולי הבטן. המתיחה גם מסייעת להרמה קלה של אזור הפוביס וכן גורמת למתיחת הירכיים מלפנים. לבסוף המנתח יבצע חתך נוסף לצורך מיקום הטבור במקומו החדש על פני העור המתוח ואף ינסה לשפר את מראהו ולשוות לו מראה צעיר יותר. לסיום יחבשו את אזור החתך ויושארו נקזים לצורך ניקוז דימומים קטנים ועודפי נוזלים מהבטן.
בניתוח למתיחת בטן חלקית (מתיחת בטן מיני) יבצע המנתח מתיחה של הבטן התחתונה בלבד, ללא עירוב של אזור הטבור וללא תפירה של שרירים בבטן העליונה. יתרונותיו של הניתוח הזה הם היוותרות של צלקת קטנה יותר וזמן החלמה מהיר יותר בהשוואה לניתוח הרגיל.
בדרך כלל ישתמש המנתח בתפרים נספגים בתפירה נסתרת, כדי למנוע כאב מיותר וסימני תפירה מלבד לחתך הניתוחי.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

ניתוח למתיחת בטן מבוצע בהרדמה מלאה.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

ניתוח למתיחת בטן אורך לרוב בין שעה לארבע שעות, תלוי בהיקף הניתוח. ניתוח מתיחת בטן מיני אורך לרוב בין שעה לשעתיים.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם  ניתוח למתיחת בטן אינו חף מסיכונים, סיבוכים או מקבלת תוצאות לא אידיאליות, שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצועו.
הסיבוכים האפשריים הם נדירים לרוב וכוללים: זיהומים, דימומים, הצטברות של נוזלים (סרומה), בעיות בריפוי פצע, היווצרות צלקות לא אופטימליות או הצטלקות יתר (צלקות היפרטרופיות וקלואידים) של הצלקת בשל ריפוי לא תקין שלה, הפרדות שולי הפצע,  פגיעה עצבית, תחושת נימול בעור, מראה לא אסתטי של הטבור, הצטברות נוזלים, נמק של שולי העור, פתיחת תפרי הניתוח, ומצבים נדירים של יצירת קרישי דם ברגליים או שליחת קרישי דם לריאות – תסחיף ריאתי.
בניתוחים ארוכים, על מנת למנוע היווצרות קרישי דם ברגליים, יונח על רגלי המטופל בזמן הניתוח מכשיר מיוחד שמעסה את הרגליים, כמו כן, מומלץ לחזור לניידות כמה שיותר מהר לאחר הניתוח.
מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים, לבעיות  בריפוי פצע ולזמן החלמה ממושך מהרגיל ולכן נהוג שלא לבצע ניתוחים מעין אלו באנשים מעשנים וחלה חובה של הפסקת עישון לפחות שלושה שבועות לפני ואחרי הניתוח.
סיכוני ההרדמה הכללית כוללים: חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בערכי לחץ הדם והדופק ונזק לשיניים או למיתרי הקול כתוצאה מהחדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אולם סיכון זה פחות ביותר אצל מטופלים שכבר עברו ניתוח בהרדמה כללית.

איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

• טרם הניתוח יתקיים מפגש עם הרופא המנתח שבו יבדוק המנתח את המטופל וישוחח עימו על מצבו הבריאותי, מחלות הרקע , התרופות שהוא נוטל, על ציפיותיו מהניתוח, ההכנה לניתוח, מהלך הניתוח ומהלך ההחלמה.
  
• במהלך הפגישה האחרונה לפני הניתוח, יצולם האזור המנותח על מנת להשוות את המצב הנוכחי עם התוצאות לאחר הניתוח.
  
• יש לספק סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל, הכולל אבחנות ותרופות שאת/ה לוקח/ת וכן תיעוד של אשפוזים קודמים או תיעוד של בדיקות רפואיות קודמות שביצע המטופל.
  
• בדיקות הדם הנדרשות הן: ספירת דם, ביוכימיה ותפקודי קרישה.
  
• מעל גיל 40 חובה להביא א.ק.ג.
  
• אם הינך מעשן/ת שנים רבות או עם מחלות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה ו-א.ק.ג.
  
• יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולה לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').
  
• יש מקרים בהם יהיה צורך בבדיקת רופא מרדים לפני הניתוח, על מנת  לבדוק אם החולה זקוק להכנה מיוחדת לקראת ההרדמה.
  
• יש להכין לקראת הניתוח חגורת בטן, אותה יעזור להתאים הרופא המנתח.
  
• יש להמשיך ליטול תרופות כרוניות, אך שבוע לפני הניתוח יש להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). חשוב מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי צורך בתחליפים. יש להפסיק לעשן למשך כשבועיים שלושה לפני ואחרי הניתוח.
  
• אין לבצע דיאטה מיוחדת או דרסטית לפני הניתוח, מאחר והדבר יכול לגרום לבעיה בריפוי הפצעים הניתוחיים.
  
• ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מוחלט, כולל מים, החל מ-6 שעות לפני תחילתו. ממש לפני הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה, ואליה יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה, שיסייעו לו להפחית תחושות של חרדה.
  
• הניתוח ידחה לרוב במקרים של חוסר איזון במדדי תזונה או בערכים מסוימים של בדיקות הדם, במקרה של זיהום או הצטננות, וזאת על מנת למנוע סיבוכים מיותרים.
  
• בדרך כלל יש להכין אדם מלווה לאחר הניתוח ועד יום יומיים נוספים לאחר הניתוח, בכדי לאפשר עזרה והחלמה טובים וקלים יותר.
  

מה יקרה אחרי הניתוח?

כדי לוודא התעוררות איטית ובטוחה מההרדמה, שוהה המטופל כשעה עד שעתיים במחלקת ההתאוששות ולאחר מכן מועבר להשגחה במחלקת האשפוז. אחרי הניתוח צפויה מעט נפיחות של הבטן. המטופל לרוב יחוש כאב בבטנו בעיקר באזור התפרים ובשעת מאמץ של שרירי הבטן שנתפרו. הרופא המנתח ימליץ על משחכי כאב מתאימים. לרוב יישאר המטופל להשגחה למשך יום אחד אחר כך ישוחרר לביתו. ההמלצה ברוב המקרים תהיה חזרה להליכה מהר ככל שניתן.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

הנקזים באם הושארו יוסרו לאחר מספר ימים בהתאם לכמות ההפרשה.
ניתן להתקלח לאחר כיממה במים פושרים. החבישה היא על ידי גזות או על ידי פלסטרים מיוחדים, ויש צורך בחגורת בטן למשך ששה שבועות על מנת שמקום הניתוח ירפא כראוי ולהקטין תופעות כגון בצקות ודימומים באזור.
בשבוע שלאחר הניתוח תתקיים פגישת ביקורת בקליניקה של הרופא. אם התגלו אצל המטופל עוד לפני הביקורת סימנים מדאיגים – כמו הפרשה, דימום, נפיחות, חום מעל 38 מעלות, כאב עז, תחושה כללית רעה או כל סימן פתאומי ודרמטי אחר – יש לדווח עליהם באופן מיידי ובכל עת לרופא המטפל.
לרוב יתבקש המטופל ללכת כפוף למשך מספר ימים עד שבועיים ואז ניתן להתיישר בהדרגה.
ניתן לחזור לפעילות מתונה כמה ימים לאחר הניתוח ולעבודה ופעילות רגילה אחרי שבועיים עד ארבעה. רק לאחר ששה שבועות ניתן לחזור בהדרגה לפעילות פיזית מלאה. הכאב משמש מדד טוב לרוב למידת ההתאמצות הנכונה.
במהלך החודשים לאחר הניתוח הצלקות הולכות ומתבהרות ואת תוצאות הניתוח הסופיות ניתן יהיה לראות עד חצי שנה לאחר הניתוח.
למרבית המטופלים לא תהיה תחושה באזור הבטן התחתונה, דבר אשר יחלוף באיטיות במשך חודשים.
חשוב כי המטופל יבצע פעילות גופנית תוך שמירה על דיאטה מאוזנת לאחר הניתוח על מנת לשמור לאורך זמן על השיפור המראה.

קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.plasticsurgery4u.com/a/after_weight_loss/index.html
http://www.surgery.org/consumers/procedures/body/post-bariatric