תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

מדוע מבוצעת הפעולה?

שלפוחית השתן היא איבר דמוי בלון שממוקם בחלקה התחתון של הבטן. השלפוחית אוספת ואוגרת את נוזל השתן, שמורכב ממים ופסולת שמיועדים להפרשה מהגוף. שלפוחית השתן מרופדת בקרום לא חדיר שנקרא אורותל (Urothelium), ומורכב מתאי מעבר (Transitional Cells), ותפקידו למנוע מהשתן להיספג חזרה אל תוך הגוף.

סרטן שלפוחית השתן מתפתח לרוב בשכבת האורותל, נקרא סרטן תאי המעבר או תאי האורותל. גידול שמוגבל לציפוי הפנימי של השלפוחית נקרא 'סרטן שטחי', ואילו גידול שהתפשט אל הדופן השרירית של השלפוחית נקרא 'גידול פולשני' או 'חודרני'.

סרטן שלפוחית השתן הוא הרביעי בשכיחותו בקרב גברים (בקרב נשים סרטן זה שכיח פחות), ושכיחותו בקרב גברים ונשים עולה עם הגיל. גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן שלפוחית השתן הוא עישון מאחר והכימיקלים בעשן הסיגריות שנספגים בגוף מופרשים דרך הכליות לשלפוחית השתן, ובדרך פוגעים בתאי השכבה הפנימית של השלפוחית.

גורמי סיכון נוספים כוללים חשיפה לכימיקלים במקום העבודה, זיהומים חוזרים של דרכי השתן והכליות, וטיפול בקרינה לאזור האגן.

סימפטומים אופייניים לסרטן שלפוחית השתן כוללים דם בשתן (המטוריה), גירוי בשלפוחית השתן, צריבה בעת הטלת שתן, או צורך תכוף למתן שתן. הטיפול בסרטן שלפוחית השתן נקבע בהתאם לסוג הגידול, ודרגת המחלה.

 TURBT- Trans Urethral Resection for Bladder Tumor, הוא ניתוח להסרת גידול בשלפוחית השתן שמבוצע דרך השופכה, ונחשב להליך מקובל לאבחון וטיפול בסרטן שטחי של שלפוחית השתן. במקרים של גידולים פולשניים, יידרש בשלב השני (לאחר ניתוח האבחון הראשוני), ניתוח נרחב יותר, דוגמת כריתת שלפוחית השתן (ציסטקטומי או cystectomy).

מהן התוצאות המצופות מהפעולה?

לאחר הניתוח וההחלמה התשובה הפתולוגית תדריך את האורולוג באשר להמשך.  יש אפשרות לצורך בניתוח דומה חוזר לקביעת שלב מדויק יותר של המחלה, ישנה אפשרות להסתפק במעקב בלבד אן בהכנסת חומר כמו-אימונותרפי (בעל תפקיד חיסוני) למניעת הישנות המחלה וישנה האפשרות הקשה יותר של צורך בניתוח שני של כריתת כל השלפוחית ובניית מוליך או שלפוחית חדשה מהמעי.

כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוח TURBT מבוצע על פי רוב בהרדמה כללית, שמשמעותה כי המטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים, הוא אינו חש כל כאב ואינו מודע כלל למצבו. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל. ניתוח זה מבוצע בשיטה אנדוסקופית, במהלכו נכרת הגידול על ידי מכשיר אופטי שנקרא רזקטוסקופ. הניתוח מאפשר שימור של שלפוחית השתן.

לאחר וידוא ההרדמה יחדיר המנתח ציסטוסקופ צינור מתכתי דק, ובו  סיב אופטי שמאפשר הסתכלות לתוך שלפוחית השתן, דרך השופכה. הרזקטוסקופ מוחדר דרך הציסטוסקופ אל השלפוחית. כריתת הגידול מבוצעת על ידי העברת זרם חשמלי דרך לולאת מתכת בקצה הזקטוסקופ, אל הגידול.

לאחר שנכרת הגידול, יצרוב המנתח את האזור על מנת למנוע דימום (במקרים של גידולים גדולים במיוחד, שיטה זו עלולה שלא להתאים לצריבת הגידול). במהלך הניתוח ניתן לטפל במספר גידולים, בהתאם לצורך ולמקרה. הרקמה שנכרתה נשלחת לבדיקה פתולוגית.

בסיום החלק הכירורגי של הפעולה, עשוי המנתח להחדיר לשלפוחית חומרים כימותרפיים או חיסוניים (אימונותרפיים), כחלק מהטיפול הכולל בסרטן שלפוחית השתן. מטרת הטיפול הזה היא להקטין את הסיכון להישנות הגידול. כמו כן, יחובר המטופל לקטטר, לצורך ניקוז השתן.

באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

הרדמה כללית – במרבית המקרים.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

½-1 שעות.

מהם אחוזי ההצלחה של הפעולה, ובאילו סיכונים היא כרוכה?

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח TURBT. על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי. הסיבוכים הכירורגים בניתוח זה כוללים דימום, זיהום, פגיעה במבנה שלפוחית השתן, יצירת נקב בשלפוחית. 50-70% מהמטופלים עלולים לסבול מהישנות (חזרה) של הגידול.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

  • יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי. על מנת לקבוע את דרגת המחלה וחומרתה, חלק מהמטופלים יופנו לבדיקת ציסטוסקופיה, או לציסטוסקופיה וביופסיה.
  • יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
  • מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.
  • אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ-3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.
  • יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
  • שבוע עד עשרה ימים לפני מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.
  • ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון. לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.
  • מומלץ להתקלח, על מנת לאפשר סטריליות מקסימלית של האזור.

מה יקרה אחרי הניתוח?

בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה. במחלקה יסייעו לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה. ניתוח זה כרוך באשפוז של 1-2 ימים. במידת הצורך, יוצעו למטופל אמצעי שיכוך כאבים.

לאחר הניתוח עלול המטופל לסבול מצורך עז ותכוף להטיל שתן. תיתכן הופעת דם בשתן עד כשלושה שבועות לאחר הניתוח, שתחייב שטיפה של השלפוחית עם נפחים גדולים של נוזל, על מנת למנוע היווצרות קרישי דם. כמו כן עלול המטופל לחוש צריבה בזמן מתן שתן.

ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

הקטטר יוצא כשהשתן של המטופל יהיה צלול ונקי, אם כי דימום קל עשוי להמשך עוד מספר ימים. לאחר הוצאת הקטטר ישוחרר המטופל לביתו. ניתן לשוב לשגרה תוך כ-3 שבועות לאחר הפעולה. מומלץ לשהות בחופשת מחלה במשך חודש עד חודש וחצי לאחר הניתוח. 4-6 שבועות לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת, ולהמנע מקיום יחסי מין. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה.

יש להקפיד על ניקיון מרבי של האזור באמצעות רחצה יומיומית במים ובסבון (רצוי כפעמיים ביום). כמו הן, חשוב להקפיד על שתיה מרובה והטלת שתן לעתים תכופות, כדי למנוע זיהום בדרכי השתן.

כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה. בדרך כלל, יומלץ למטופל לבצע ציסטוסקופיה כשלושה חודשים לאחר הניתוח, על מנת לעקוב אחר מצבו של המטופל, במקרה של השנות הגידול. לאחר ציסטוסקופיה ראשונה זו, מומלץ מעקב בפרקי זמן מוכתבים מראש.

בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך ברור.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון