תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

ניתוח לכריתת בלוטת יותרת הכליה


מדוע מבוצעת הפעולה?

בלוטות האדרנל (בעברית, יותרת הכליה) הן בלוטות שצורתן משולש, ושממוקמות בקצה העליון של הכליות.
הקליפה החיצונית של האדרנל נקראת 'הקורטקס', והיא אחראית על הפרשת ההורמונים הסטרואידים בגוף (הכוללים את הקורטיזול, הטסטוסטרון והאלדוסטרון). החלק הפנימי של האדרנל אחראי על הפרשת ההורמונים אדרנלין ונור-אדרנלין.
כשל בייצור ההורמונים הללו על ידי האדרנל מתבטא במצבי חולי של הגוף, ובפגיעה במאזן ההורמונלי התקין.

במרבית המקרים, נוצר צורך בכריתה של בלוטת האדרנל עקב הפרשה מוגברת של אחד ההורמונים, בעקבות גידול בבלוטה. גידולים אלו לרוב קטנים ושפירים (אינם ממאירים), וניתנים לכריתה בשיטות לפרוסקופיות.
במקרים אחרים, נדירים יחסית, הבלוטה תיכרת אם קיים חשש לגידול סרטני בכל זאת, או במקרה של גידול גדול במיוחד.
בהתאם לצורך, ניתן לכרות בלוטה אחת, או את שתי הבלוטות גם יחד.


כיצד מבוצעת הפעולה בפועל?

ניתוח לכריתת בלוטת האדרנל מבוצע בשיטה לפרוסקופית, בהרדמה כללית, שמשמעותה כי המטופל ישן שינה עמוקה, אינו חש כל כאב, ואינו מודע כלל למצבו. סמוך למועד תחילת הניתוח יחובר המטופל לאינפוזיה דרכה יזליף המרדים חומרי הרגעה על מנת להפחית את תחושת החרדה של המטופל.

בתחילת הניתוח הלפרוסקופי, יבצע המנתח 2-3 חתכים קטנים בבטן, דרכם יוכנסו כלי הניתוח. הלפרוסקופ, שבקצהו מצלמה, יוחדר דרך חתך נוסף באזור הטבור. במהלך הניתוח, ניתן לצפות באזור המנותח על גבי צג בחדר הניתוח. על מנת להקל את הגישה אל אזור הכליות, ינפח המנתח את הבטן בעזרת גז פחמן דו חמצני. הבלוטה תנותק  מאספקת הדם, ויכרת. בסיום הניתוח, החתכים יתפרו או יודבקו, ויחבשו.

על אף היתרונות שבשיטה הלפרוסקופית, שכוללים חתכים קטנים יותר ולכן פחות צלקות ופחות כאב לאחר הניתוח, וכן זמן אשפוז והתאוששות קצרים יותר, הניתוח אינו מתאים לכל מקרה או לכל מטופל. מטופלים שמנים במיוחד, וכן מטופלים שסבלו בעבר ממקרי הדבקויות באזור האגן (בעקבות מחלה, ניתוחים קודמים או זיהום), אינם מתאימים לשיטה זו.

במקרים מסוימים, במהלך הניתוח הלפרוסקופי, עלול להיווצר צורך לעבור לניתוח בגישה פתוחה, שמשמעותו חתך גדול יותר. את החתך ניתן לבצע במספר מקומות: תחת בית החזה והצלעות, לאורך הבטן, או משני צדי הבטן. בדומה לכריתה בלפרוסקופיה, הבלוטה תנותק מאספקת הדם, ותכרת. החלל שנותר ישטף בתמיסת סליין סטרילית, ולאחר מכן, יתפור המנתח את החתך (או שיהדק אותו בסיכות) והאזור יחבש.

ההחלטה על מעבר לניתוח בגישה פתוחה תתקבל במהלך הניתוח, בהתאם לשיקוליו של המנתח,ולמצב בפועל, למשל, אם יש דימום מסיבי, במידה ויש צורך להסיר גידול גדול במיוחד, או אם קיים קושי להגיע אל האדרנל באמצעים הלפרוסקופים.


באיזו הרדמה ישתמשו במהלך ביצוע הפעולה?

כללית.

כמה זמן אמורה להימשך הפעולה?

½-1 שעות.

אחוזי ההצלחה וסיכונים 

חשוב להיות ערים לסיכונים ולסיבוכים שעלולים להתעורר במהלך ניתוח לכריתת בלוטת האדרנל.
על מנת לצמצם את שיעורם, יש ליידע את המנתח והמרדים לגבי הרקע הרפואי והאישי על המטופל המועמד לפעולה, כדי שיוכלו להתאים את הטיפול המתאים ביותר הן למצב הרפואי והן למצב האישי.  
הסיבוכים הכירורגים בניתוח זה כוללים דימום, זיהום, ופגיעה באברים סמוכים.

הרדמה אינה חפה מסיכונים גם כן. סיכוני ההרדמה הכללית כוללים חנק וחסימה של נתיב האוויר, נפילה פתאומית של לחץ הדם והדופק, ואף פגיעה בשיניים או במיתרי הקול בעקבות החדרת צינורות לקנה הנשימה. אצל חלק מהמנותחים תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה. יש לציין כי סיכון זה אינו משמעותי עבור מטופל שנותח בעבר בהרדמה כללית.


איך להתכונן לניתוח ולאשפוז בביה"ח?

יש להצטייד בסיכום רפואי מרופא המשפחה או מהרופא המטפל, שכולל אבחנות ותרופות שהמטופל לוקח, על מנת שהמנתח והמרדים יקבלו את מירב המידע האישי והרפואי.
יש לבצע בדיקות דם שכוללות ספירה וביוכימיה, ובמקרים מיוחדים יידרשו גם תפקודי קרישה.
מעל גיל 40, חובה להבצע ולהביא א.ק.ג.

אם הינך מעשן במשך שנים רבות או סובל ממחלות אחרות כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב או ריאות, סוכרת, או שהינך מעל גיל 60  - יש להצטייד גם בצילום חזה. מאחר ועישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי ההרדמה והניתוח יש להמנע לחלוטין מעישון במשך כ- 3 שבועות לפחות לפני ואחרי כל ניתוח.

יעוץ/אישור של רופאים מומחים נדרש באם הינך חולה במחלות כרוניות שונות (כגון: קרדיולוג באם הינך חולת לב, נוירולוג באם עברת אירוע מוחי, רופא ריאות באם יש לך מחלת נשימה/ריאות קשה וכו').  
שבוע לפני  מועד הניתוח עליך להפסיק נטילת נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין). יש להתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים לתרופות אלו.

ביום הניתוח עצמו יש להיות בצום מלא שכולל מים, החל מ-6 שעות לפני מועד תחילת הניתוח. מומלץ להימנע אף מלעיסת מסטיק ומעישון.  לפני הכניסה לחדר הניתוח חובה להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי.


מה יקרה אחרי הניתוח?

בסיום הפעולה יועבר המטופל להתאוששות של כשעתיים במחלקת ההתאוששות, כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. בהמשך, יועבר המטופל למחלקה. במחלקה יסייעו לו לרדת מהמיטה ולשבת בכורסה.
ניתוח לפרוסקופי כרוך באשפוז של יומיים, ואילו ניתוח בגישה פתוחה כרוך באשפוז של כחמישה ימים.
במידת הצורך, יוצעו למטופל אמצעי שיכוך כאבים.


ומה יקרה לאחר השחרור מביה"ח?

הקטטר יוצא כשהשתן של המטופל יהיה צלול ונקי, אם כי דימום קל עשוי להמשך עוד מספר ימים. לאחר הוצאת הקטטר ישוחרר המטופל לביתו.
ניתן לשוב לשגרה תוך כשלושה שבועות לאחר הפעולה.
כשבועיים עד חודש לאחר הפעולה מומלץ להמנע מפעילות פיזית מאומצת. במידה והמטופל סובל מתשישות או סחרחורת, מומלץ שימנע מנהיגה.
יש להקפיד לשמור את אזור החתכים יבש ונקי.
כחודש לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל המנתח במרפאת המחלקה.
בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות ניתן להתקשר למחלקה ולהתייעץ עם הרופא התורן. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון לצורך המשך בירור.


קישורים רלוונטיים באינטרנט

http://www.debakeydepartmentofsurgery.org/home/content.cfm?proc_name=adrenalectomy&content_id=274
http://www.sages.org/publication/id/PI14 
http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003900.htm

תפריט ניווט תחתון