תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

וידאו

נפרולוגיה ודיאליזה - מחלקה

יחידת הדיאליזה של המרכז הרפואי ת"א מטפלת כיום בלמעלה מ-200 מטופלים. הטיפול הכרוני בדיאליזה ניתן למטופלים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, כאשר התפקוד הכלייתי טרם התחלת טיפול נאמד בפחות מ-15% תפקוד.
הטיפול הניתן מתבסס על מכשיר ההמודיאליזה- המכשיר מחליף את פעולת הכליות לניקוי הדם וסילוק חומרי הפסולת והרעלים מן הגוף, דבר המצריך את חיבורו של המטופל למכונה למשך מספר שעות ומספר פעמים בשבוע. 


המודיאליזה (בלועזית: Hemodialysis)

הינה שיטה לסילוק חומרי פסולת או רעלים מן הדם כמו גם עודף נוזלים בחולים שכליותיהם אינן מתפקדות. התהליך מתרחש באמצעות כליה מלאכותית. דם הזורם מכלי דם של החולה עובר דרך הכליה המלאכותית בצד אחד של מחיצה חדירה למחצה, בעוד תמיסה בעלת הרכב שנקבע מראש זורמת בצידה השני של המחיצה. מים ותוצרי פסולת מדם החולה מסתננים דרך המחיצה, שנקביה קטנים מדי לאפשר מעבר של תאי דם וחלבונים. הדם המטוהר מוחזר אל גוף החולה דרך וריד.


המודיאליזה בלילה

במרכז הרפואי תל-אביב, קיים שירות יחיד מסוגו בארץ- דיאליזה המתבצעת בשעות הלילה. בניסיון למנוע עד כמה שניתן פגיעה בשגרת החיים של המטופלים, קיים במחלקה הנפרולוגית שירות להמודיאליזת לילה, שמטרתו להעניק למטופלים את הטיפול תוך כדי שינה, בפיקוח צוות רפואי. הטיפול בהמודיאליזת לילה, ממושך יותר מטיפול דיאליזה יומי ונמשך 6-7 שעות כל טיפול. מניסיון שנצבר במכון דיאליזה הפועל בצרפת ומאפשר דיאליזת לילה, עולה כי חולים שקיבלו המודיאליזת לילה הרגישו טוב יותר, השתמשו בפחות תרופות לאיזון מצבם מחולים שקיבלו דיאליזת יום ולחץ דמם היה מאוזן טוב.

מדוע מבוצעת הפעולה?

הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת השתן וממוקמים מאחורי חלל הבטן. תפקידי הכליות כוללים: שמירה על מאזן נוזלים ומלחים בגוף (ועל ידי כך שמירה על לחץ דם תקין), פינוי "חומרי פסולת" ורעלים וכן ויסות פעולות הורמונליות בגוף. כשל כלייתי הוא מצב שבו תפקוד שתי הכליות יורד בצורה משמעותית. מצב זה מכונה אי ספיקת כליות ומתחלק לשניים: אי ספיקת כליות חריפה ואי ספיקת כליות כרונית.


גורמים לאי ספיקת כליות חריפה

אובדן דם ניכר או איבוד נוזלים (כגון לאחר תאונות דרכים, פציעה בשדה קרב, כוויות קשות, התייבשות מסיבות שונות); הרעלת חומרים רעילים (כולל תרופות); זיהום קשה (ספסיס); חסימות בדרכי השתן; ורעלת הריון. מצבים אלו הינם ברובם הפיכים.


הגורמים לאי ספיקת כליות כרונית

סוכרת (זו הסיבה השכיחה ביותר לאובדן תפקוד כלייתי); יתר לחץ דם המלווה בטרשת עורקים; מחלות תורשתיות כמו כליות פוליציסטיות (כליות עם ציסטות רבות במקום רקמת כליה בריאה); דלקות של פקעיות הכליה ומחלות אוטו-אימוניות.
אי ספיקת כליות כרונית הוא מצב בו הפגיעה בתפקוד הכליות היא הדרגתית עד לחוסר תפקוד מוחלט (אי ספיקת כליות סופנית). הפגיעה היא בלתי הפיכה. משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצבו הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול. 


כיצד מבוצע תהליך הדיאליזה בפועל?

לאחר קבלת הסבר מפורט מהרופא אודות הטיפול, תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת. על מנת שדם המטופל יעבור ניקוי של דיאליזה במכשור של כליה מלאכותית, דרוש זרם דם חזק שנכנס למכונה. על מנת לקבל את זרם הדם הדרוש להמודיאליזה, המטופלים שזקוקים לדיאליזה כרונית, צריכים לעבור ניתוח של חיבור עורק לווריד (ניתוח הנקרא "פיסטולה לדיאליזה" או שאנט). הניתוח לביצוע שאנט (פיסטולה) עורקי ורידי בדרך כלל נעשה באיזור שורש כף היד או כפל המרפק. ניתוח זה מתבצע כמספר שבועות עד מספר חודשים טרם תחילת הטיפול בדיאליזה. לעתים, התהליך הנ"ל יכול להימשך גם זמן רב יותר. בדרך כלל ניתוחים מסוג זה לא ארוכים, והם מבוצעים בהרדמה מקומית. במקרים מסוימים בהם לא קיימים ורידים פריפריים מפותחים ביד, יש צורך בהכנסת צנתר לווריד מרכזי (בצוואר או בווריד שמתחת לעצם הבריח). בתחילת ההמודיאליזה עצמה יש צורך בהכנסת שני מחטים  ורידיים: אחד שיוציא את דם המטופל ויעבירו לסינון במכונת הדיאליזה ואחד שיחזיר את דם המטופל מהמכונה אל הגוף. במהלך הטיפול שנמשך מספר שעות, המטופל יכול לישון, לראות טלוויזיה או לקרוא.


כמה זמן אמור להימשך טיפול הדיאליזה?

4-6 שעות לכל טיפול. הטיפולים בדרך כלל מבוצעים 3 פעמים בשבוע, ויכולים להיות מבוצעים גם בשעות הלילה (תוך כדי שינה). 


מהם הסיכונים הכרוכים בדיאליזה?

סיבוכים שכיחים בזמן הטיפול בהמודיאליזה כוללים ירידה בלחץ הדם (הסיבוך השכיח ביותר), התכווצויות שרירים, דימום, זיהומים באזור השאנט, בחילות הקאות וכאב ראש. רוב התופעות קורות בפעמים הראשונות של ביצוע הדיאליזה וקשורות בהצטברות נוזלים ומלחים בין הטיפולים. סיבוכים של ניתוח השאנט לפני המודיאליזה כוללים פגיעה בעצב בזמן הניתוח, איסכמיה של היד, זיהום, חסימה ורידית ודימומים (בגלל הדקירות וחומר נוגד קרישה).



תפריט ניווט תחתון