מחלות לב בגיל צעיר

גורמי הסיכון הקלאסיים להתפתחות התקף לב בצעירים, דומים במהות לאלו שבמבוגרים וכוללים נטייה משפחתית, ערכי שומני דם גבוהים, יתר לחץ דם, עישון, סוכרת וכו'. מבין אלה מהווה העישון סיבה עיקרית להתקף לב בגיל הצעיר. העישון מסוכן במיוחד בנשים צעירות הנוטלות גלולות נגד הריון ופוגע באופן משמעותי בחסינות היחסית שיש לאישה בגיל הפריון בהשוואה לגבר מבחינת הסיכוי להתקף לב. גורם חשוב שמשקלו הולך ועולה בגרימת התקפי לב הוא שימוש בסמים (כל הסמים ובכל הצורות). הסמים גורמים להתכווצות השתנקות וחנק של כלי הדם המובילים דם ללב והתוצאה תהיה התקף לב גדול ובד"כ קטלני (ובזה יתרונו שכן הוצאות קבורה נמוכות יותר למערכת הבריאות מאשר תמיכה ארוכה – ובד"כ כושלת, בצרכן סמים פעיל וחי). 

בשני העשורים האחרונים, עם העלייה במודעות השיפור באבחנה ובאמצעים הטיפוליים\ עלתה לאין ערוך ההישרדות לאחר התקף לב בכל הגילאים אולם רק בשלב האישפוזי ולאחריו. הסיכוי של אדם צעיר להשתחרר בחיים היום מביה"ח לאחר החלמה מהתקף לב עולה על 90%. מאידך, לאחר התרחשות התקף הלב שלו סיכוייו להגיע בחיים לבית החולים הם פחות מ 70% (שבעים אחוז !).
לממד הזמן תפקיד מכריע לאופן ההישרדות של הלוקה בליבו ולכן מרגע שהתקף הלב מתרחש מתחילה "הספירה לאחור". ככל שיפנה לעזרה רפואית מקצועית בשלב מוקדם יותר (חברים, שכנים קוראים בקפה, פותחים בקלפים ורואים בכוכבים במקרה זה הם יועצים רעים, אלא אם הם רואים שחורות), הסיכוי שיאובחן ויטופל מהר גדול יותר ומימלא גם סיכויו להחלים ולהישרד טובים יותר. ולבסוף, הגורם המכריע והחורץ את גורלו של החולה הוא 'זמן ההחלטה' דהיינו, פרק הזמן החולף מרגע הופעת התלונה הרפואית או ההרגשה הרעה ועד לרגע שהוא אמנם מחליט לפנות לעזרה. לכן, לאופן בו יכול התקף הלב להתבטא חשיבות עליונה וזה הרגע להזכיר אפוא כי כל מצב של כאב בלתי מוסבר פתאומי בקדמת החזה במיוחד אם הוא לוחץ (תופעה שכיחה בצעירים של דקירות פתאומיות הנמשכות שניות קשורות או לא בנשימה, בד"כ לא נובעות מהלב), נמשך מעל 5 דקות ברציפות, יכול להיות מלווה בהקרנה לכתפיים, גב, לסת תחתונה ובמיוחד אם הוא גם מלווה בהזעה רבה) מחייב פנייה מיידית לעזרה. 
מתברר כי אלו הקשורים בשירותי אבחון וטיפול טרום-אישפוזיים (שח"ל מד"א וכו' ) הם בעלי המודעות הגבוהה ביותר להתראה מוקדמת ואכן זמן התגובה קצר אצלם. ולבסוף, חשוב לזכור כי כיוון שסיכויו של הצעיר הלוקה בליבו להחלים טובים אין סיבה שדיכאון כתוצאה מהאירוע ינחה אותו וכשל תפקודי במערכות חייו השונות ישתלט עליו. לכן, לאחר תקופת החלמה ראויה ותוך שהוא במעקב שיגרתי וסדיר עלידי רופאו האישי הוא יכול להמשיך בחייו הרגילים תוך ביצוע התאמות הזמניות והראויות כמתבקש ממצבו (למשל, מבחינת יחסי מין, כדאי שיסתפק במה שהבית מציע – לפחות בתחילה).

מחלות שריר הלב (קרדיומיופטיה)

קיימות מחלות ראשונית של שריר הלב (קרדיומיופטיות) אשר אינן נגרמת כתוצאה מהפרעה באספקת דם ללב אלא מפגם תורשתי ועם השנים בהתאם לחומרת המחלה בתחילתה ובהמשך, בכפוף ל"תכנות הגנטי" (האלוהי...?!) שלה, היא יכולה להתבטא באופנים שונים ובכל גיל. החל ממוות פתאומי במגרש משחקים בגן, במהלך טיול או בכיתת ביה"ס, קריסה בעת מאמץ גופני בצבא או קבל עם ועדה באצטדיון כדורגל וכלה במוות תוך שינה. 
הסיבה לכך כל פי רוב הפרעה קטלנית בקצב הלב הנובעת ממבנה שריר הלב, מערכת החשמל שלו ויחסי הגומלין בינם. מצב דרמטי זה הופך באופן טבעי לשיחת היום כאשר צעיר בריא לכאורה בנוי לתלפיות וספורטאי מצטיין, קורס ומת במהלך פעילות טבעית.
חקירה מדוקדקת ובדיקות מעבדה מקיפות של החולה ובני משפחתו תעלה לא פעם פגם גנטי ביותר מבן משפחה אחד אם אירוע דומה בעבר או שתזהה את זה העלול לעבור אירוע דומה בעתיד והיום יש כבר בידי הרפואה המודרנית אמצעים למניעה וטיפול במצב זה. לטובת הקורא הצעיר והנפחד הקורא את הדברים האלו כרגע, חשוב להדגיש כי תנוח עליו דעתו שכן למרבה המזל מחלות תורשתיות אלו נדירות למדי. מאידך, אין בידי להבטיח לו אריכות ימים שכן עתה לאחר שנרגע מסיכוייו הקלושים למות ממחלת לב תורשתית הוא יכול להמשיך ולהשתולל בכביש הסואן ותוך ליהוג בלתי פוסק של דברי הבל בטלפון הסלולרי שלו, להרוג ולהיהרג בעצמו. לסיכומו של פרק זה מן הראוי להכניס כאן מילה אחת של זהירות הקשורה למחוללי מחלת השפעת.
וירוסים שונים הקשורים בשפעת, כסיבוך עלולים לתקוף גם את הלב ולגרום מחלה (מיוקרדיטיס). בעצם רוב מקרי המוות שמתרחשים בצעירים במהלך פעילות ספורטיבית מקורם ב"שפעת לב" זו. ולכן ההמלצה היא להימנע מפעילות גופנית מתישה עד יעבור זעם השפעת.

מחלות מסתמי הלב

בלב 4 מסתמים (שסתומים) וכמו בכל משאבה תפקידם לווסת את זרימת הדם ולכוונו באופן הרצוי. גם כאן למרכיב התורשתי יש מה להגיד וייתכן מצב בו נולדים עם שסתומים פגומים. הרפואה המודרנית נותנת פתרון סביר וברוב המקרים פעולה פולשנית הכרוכה בצנתור ו/או ניתוח לתיקון או החלפת השסתום בשסתום טבעי (חזיר, עגל וכו') או מלאכותי ומתן טיפול תרופתי מסייע ותומך, יביאו מזור לחולה לטווח ארוך.
אולם נתח גדול יותר של חולים מהווים אלו שהופיע אצלם מחלה ופגיעה במסתם במהלך גיל ההתבגרות כתוצאה ממחלת פרקים ראומטית (מחלה זו מלטפת את הפרקים אך נושכת את הלב). כאן המסתם הפגוע נפגע בתפקוד ומהווה אתר משיכה לביקור, התיישבות ושגשוג של מושבות חיידקים הפולשים לדמינו בכל פרוצדורה בה נגרם דמם קל החל מניקוי שיניים המשך בהזרקת סמים (אופנתית) וכלה בכך פרוצדורה כירורגית.

הפרעות בקצב הלב

אלו קיימות בכולם בצעירים כבמבוגרים. הפרעות אלו הן בטווח רחב של ביטויים החל מאי מודעות של החולה לקיומן, דרך הרגשה של דפיקות לב, הרגשה שהלב כאילו מדלג על פעימה או כאילו גל עולה לגרון, הרגשת פרפורים בחזה, וכלה בהרגשה כללית רעה של לב דוהר בקצב מטורף, הרגשת סחרחורת, עילפון ולעיתים עלול להתרחש גם מוות פתאומי.
גם כאן, הרקע יכול להיות מולד או נרכש (מחלת לב, מחלת בלוטות וכו') אולם לגורמים חיצוניים יש השפעה רבה על שכיחות ועיתוי הופעת הפרעת הקצב. יתרה מזו, בין הפרעות הקצב ישנו כאלה במיוחד מבין המולדות, שפגיעתן רעה ומחייבות אבחנה וטיפול (יש היום טיפול יעיל למדי – תרופתי ו/או אחר) כדי להפסיקן. 
בהפרעות קצב אחרות (מדובר בגיל הצעיר, זוכרים ?) הצורך בטיפול נקבע לפי בחירתו של המטופל בכפוף למידת סבלו. כדאי לדעת שההפרעות מהסוג השני – מעשה שטן, שכיחותן עולה ככל ששמים לב אליהן יותר. בין הגורמים להפרעות קצב שעצם מניעת החשיפה אליהם יש בה כדי להפחית באופן משמעותי את הפרעות הקצב ניתן למנות: עייפות, התרגשות, התרגזות, מצבי מתח וחרדה, התייבשות, קפה, תה, סיגריות, אלכוהול, שוקולד, קוקה -קולה לסוגיה, סמים מכל הסוגים כל המינים ובכל הצורות.
למותר לציין, שכל מה שיעול לתרום להרגעה של הפרט (כגון מוזיקה תרבותית, נוף אהוב, סרט טבע וכו' ), יש בו כדי להפחית בצורה משמעותית את הפרעות הקצב. לדעת הכותב גם הימנעות מקריאת דברי בלע בעיתונים, מצפייה בהסתה בלתי פוסקת בערוצי החדשות והסתלקות שיטתית מהאזנה לתכניות מלל מגמתיות וחד צדדיות יש תועלת טיפולית וערובה לבריאות הלב.