מחלת גבהים

מחלת גבהים עלולה להופיע בזמן טיפוס ושהייה בהרים שגובהם מעל 2,500 מ' מעל פני הים. סימני המחלה מושפעים ממהירות הטיפוס, מהגובה אליו הגעת, וממשך שהותך בגובה זה.
מחלת גבהים אינה שכיחה יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 50, אנשים הסובלים מיתר לחץ-דם, מחלת לב, מחלת ראות כרונית או סוכרת. היחידים שנמצאים בסיכון מוגבר הם אלו שסבלו בעבר ממחלת גבהים.

סימני המחלה

במקרים קלים יופיעו כאבי ראש, נדודי שינה, בחילה, עייפות, חוסר תיאבון וחולשה. אלו צפויים להופיע בתוך 6-10 שעות לאחר העלייה לגובה. במקרים קשים מתפתחת בצקת ראות וכתוצאה מכך קוצר נשימה הולך וגובר, המלווה בשיעול. תתכן הצטברות נוזלים ברקמת המח (בצקת מוחית) ועקב כך הפרעה בשיווי משקל ואף בלבול, הזיות וירידה במצב ההכרה (ישנוניות עד אבדן הכרה).

כיצד מונעים מחלת גבהים?

יש להכין את הגוף לתנאי חוסר חמצן באופן הבא:

• ביומיים שלפני הטיפוס לגובה שמעל 2,500 מטר מומלץ לשהות באזור שגובהו 1,800 עד 2,400 מ', ולעלות בהדרגה. מעבר לגובה של 2,500 מ' יש להקפיד שהתחנה הבאה בה תעבירו את הלילה לא תהיה גבוהה יותר מ-600 מ' בהשוואה לתחנת השינה הקודמת. 
  
• רצוי לשתות הרבה.
  
• יש להגביל את הפעילות הגופנית בגובה זה.

קיימות תרופות למניעה המחלה. יש לשקול נטילתה אם עליתם מגובה פני הים ל- 3000 מ' ומעלה ביום אחד או אם סבלתם בעבר ממחלת גבהים.

• דיאמוקס או אורמוקס (Acetazolamide): כדור של 125-250 מ"ג פעמיים ביום החל מיום לפני העלייה ועד יומיים לאחר שהגעתם לגובה המקסימלי. התרופה אסורה לאנשים עם תגובה מסכנת חיים לסולפה אך מותרת לשימוש באנשים עם תופעות לוואי קלות (דוגמת פריחה). 
  
• תרופה נוספת הינה ניפדיפין (Nifedipine). התרופה יעילה בהפחתת הסיכוי להופעה של בצקת ריאות כחלק ממחלת גבהים. מיועדת למבוגרים בלבד. השפעתה על התפתחות התסמינים אינה רבה, ולכן מיועדת רק לאלו עם מועדות משמעותית להתפתחות של בצקת ריאות בעליה לגובה, וכאמצעי נוסף לאמצעי מניעה אחרים. מינון: כדור אחד של 10 מ"ג כל 8 שעות. 
  

כיצד מטפלים במחלת גבהים?

במקרים קלים (כאב ראש, בחילה) יש לנוח וליטול תרופות נגד כאב ראש ובחילה. אפשר להוסיף דיאמוקס/אורמוקס במינון הנ"ל. במקרים קשים, יש צורך בחמצן ובתרופות הניתנות ע"י רופא, לכן יש לרדת ולהגיע בהקדם אפשרי לטיפול רפואי.

 יש לפעול תמיד לפי הכללים הבאים:

• אין להמשיך ולטפס לפני שחלפו כל הסימנים.
• כשאין תגובה לטיפול (למשל, כאב הראש או הבחילה לא חולפים) יש לרדת 500 מ' לפחות ולבלות את הלילה בגובה נמוך יותר.
• כשיש סימנים של בצקת ריאות או פגיעה מוחית, יש לרדת מיד לגובה נמוך יותר ולהזעיק עזרה רפואית.