תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

​מאת ד"ר ליאן רבינוביץ'

אינדקס המצבים הרפואיים

מחלות כבד נגיפיות (ויראליות) גורמות לדלקת ולנזק לכבד. קיימים מספר סוגים של וירוסים הפוגעים בכבד, כולל הפטיטיס A, B, C, D ו- E. 

במקרה של הפטיטיס A  ו- E  המהלך האופייני הוא של דלקת חריפה של הכבד. בעוד הוירוסים האחרים יכולים לגרום לדלקת חריפה אך גם למהלך כרוני ונזק כבדי מתקדם.

יחידת הכבד של ביה"ח איכילוב, מתמחה בטיפול במחלות כבד נגיפיות ובעלת ניסיון רב שנים בטיפול במחלות אלו כולל היכרות עם מגוון הטיפולים והתרופות המקובלים בעולם והמתקדמים בתחום וכן במסגרת מחקרים קליניים. אנו מציעים טיפול ומעקב גם לאוכלוסיות מיוחדות ומורכבות כגון במקרה של הדבקה משולבת בוירוס HIV והפטיטיס D (HDV) וכן לחולים עם מחלת כבד מתקדמת.

HBV (הפטיטיס B)

וירוס ההפטיטיס B  גורם לדלקת ולנזק לכבד. הוירוס פולש לתאי הכבד, ומשתמש במערכות התא על מנת לשמר את ההדבקה ולהדביק תאי כבד נוספים. ההדבקה בוירוס מתרחשת במגע עם נוזלי גוף, בעיקר דם וזרע. מסיבה זו יש חשיבות רבה גם לסקר של בני הבית וחיסון קרובים של נשאים. מנגנון נוסף להדבקה בילדים הוא העברה מהאם סביב הלידה.

ההדבקה בוירוס יכולה להסתמן באופן חריף (אקוטי). במקרה זה נמשכת המחלה לרוב מספר שבועות. מרבית המבוגרים וילדים מעל גיל 5 יכולים להחלים מההדבקה באופן עצמאי.

בחלק מהמקרים, ובעיקר כאשר ההדבקה היא בילדות, המחלה הופכת לכרונית, כלומר הוירוס נותר במשך שנים ברקמת הכבד. הביטוי הכבדי הוא רחב, ונע בין נשאות ללא תסמינים לבין דלקת פעילה בכבד. במקרים כאלה הפגיעה הכבדית יכולה לגרום לצלקת של הכבד ואף להתפתחות של שחמת הכבד. ההדבקה עלולה גם להעלות את הסיכון לסרטן של הכבד ודורשת מעקב. בנוסף, לעיתים קיימים גם ביטויים מחוץ לכבד, באיברים כמו הכליות, עור וכו'.

ההחלטה להתחיל טיפול תרופתי לוירוס ההפטיטיס B כוללת מגוון שיקולים: מידת הפגיעה הכבדית והיוצרות צלקת, מידת הדלקת בכבד, ורמות הוירוס בדם, כמו גם ביטוי של המחלה בבני משפחה אחרים במידה ויש.

HCV (הפטיטיס C)

וירוס ההפטיטיס C גורם לדלקת כרונית ולנזק בכבד. במרבית המקרים ההדבקה החריפה אינה באה לידי ביטוי קליני והמטופלים מתגלים עם מחלה כרונית. ההדבקה בוירוס היא במנגנון של חשיפה לדם- לדוגמה בשימוש במחטים (אצל אלה שמזריקים סמים), טיפולים רפואיים ומנות דם (כיום מנות הדם נסקרות וקיימים סטנדרטים עולמיים לניקוי ציוד רפואי), קיום יחסי מין אנליים. פחות שכיחה הדבקה ביחסי מין או בהנקה.

הדבקה כרונית בוירוס יכולה להיות ללא ביטוי קליני במשך שנים. אולם, ככל שמצטבר נזק כבדי נוצרת בכבד צלקת היכולה להתקדם בסופו של דבר לשחמת הכבד ואי ספיקה. בנוסף יחד עם היוצרות השחמת עולה גם הסיכון לפתח סרטן הכבד.

האבחנה נעשית בבדיקת דם לנוגדנים לוירוס (anti-HCV antibody) וניתן לאשר מחלה פעילה בעזרת מדידה של רמות RNA  של הנגיף בדם (PCR). את מידת הנזק הכבדי ניתן לקבוע בעזרת בדיקות דם ובסיוע מכשיר הפיברוסקאן המודד את מידת ההצטלקות.

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש בעולם ובישראל תרופות יעילות ביותר לטיפול בוירוס. בניגוד לטיפולים בעבר- מדובר בטיפול בכדורים שמשכו כ- 2-3 חודשים, בעל יעילות מצוינת, ועם תופעות לוואי מינימליות. 

תפריט ניווט תחתון