כבד שומני

מאת: פרופ' אורן שבולת, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, ד"ר שירה זלבר-שגיא, דיאטנית קלינית, יחידת הכבד

מחלת הכבד השומני שאינה כתוצאה מאלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease - NAFL) הוכרה בשנים האחרונות כנטל רפואי רב משקל. חשיבות המחלה נובעת הן משכיחותה הגבוהה באוכלוסייה הכללית והן מהיותה גורם סיכון משמעותי להתפתחות נזק כבדי, החל מדלקת Nonalcoholic Steatohepatitis) NASH) דרך שחמת, אי ספיקה כבדית ועד סרטן הכבד. יתרה מכך, ידוע כיום כי NAFLD הינו הביטוי הכבדי של הסינדרום המטבולי.
סינדרום זה המשלב סכרת, יתר-לחץ דם, השמנה והפרעה בשומני הדם, ונחשב לאחד מגורמי הסיכון המוקדמים למחלת לב איסכמית. 

שכיחות המחלה

NAFLD מוכרת כיום כמחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, עם שכיחות מוערכת של 20%-30% באוכלוסיה הכללית. שכיחות NAFLD בבעלי עודף משקל ושמנים מגיעה ל-70-80%  ובחולי סוכרת מסוג 2 ל-50%.  מדאיגים במיוחד הם הנתונים שמראים כי NAFLD הפך למחלת הכבד השכיחה ביותר בקרב ילדים.

שכיחות NAFLD בקרב ילדים הוערכה ב- 2.6% לפני עשור ולאחרונה הוערכה ב-5% בילדים במשקל תקין. השכיחות גבוהה הרבה יותר בקרב ילדים שמנים - 38% וילדים עם סוכרת מסוג 2 עד 48%. באחד המחקרים הבודדים בהם נעשתה הערכה של מבנה הכבד (היסטולוגיה) בילדים נמצא כי ל-23% מהילדים עם כבד שומני יש כבר מצב מתקדם של דלקת  ומתוכם ל- 9%  יש צלקת משמעותית או שחמת.

הגורמים לכבד שומני

השמנה הינה גורם הסיכון העיקרי ל-NAFLD, אך ישנם גורמים התנהגותיים נוספים כגון דיאטה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית. קיימת הסכמה כי גורמים התנהגותיים מעורבים בהתהוות כבד שומני כשההיבטים החשובים ביותר הנם צריכת אנרגיה מופרזת והרכב תזונה לקוי. בנוסף, מחקרים הראו כי אורח חיים הכרוך בישיבה (לדוגמא עבודה במשרד) מהווה גורם סיכון בפני עצמו לכבד שומני.

השפעת הפעילות הגופנית

במחקר שבוצע בישראל על תת מדגם של סקר הבריאות והתזונה הלאומי הראשון מב"ת (350 איש), נמצא כי אנשים שאובחנו כסובלים מ- NAFLD ביצעו פחות פעילות גופנית בשעות הפנאי. ניקוד גבוה יותר של ביצוע פעילות גופנית, נמצא בקשר הפוך עם NAFLD, ובמיוחד הקשר עם פעילות אנאירובית (אימון התנגדות). 

אין בממצא זה משום הפתעה, כיוון שמחקרים קודמים הראו כי פעילות גופנית באה לידי ביטויי באופן מיוחד בהפחתת רקמת השומן בבטן (השמנה אבדומינלית - בטנית), שהוכחה כגורם סיכון משמעותי ל-NAFLD.

פעילות גופנית עשויה לסייע בטיפול ב- NAFLD גם דרך מנגנונים אחרים. פעילות גופנית, ללא ירידת משקל או שינוי הרכב גוף, משרה רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז. בנוסף, פעילות גופנית משפרת גם חילוף חומרים של חומצות שומן על ידי השריית פרוקן. 

פעילות אנאירובית אף מעלה מסת שריר באופן משמעותי יותר מפעילות אירובית. הגדלת מסת שריר מאפשרת ניצול יעיל יותר של גלוקוז ב"עלות" נמוכה יותר של הפרשת אינסולין.

בניסוי שהוצג לאחרונה בכנס הכבד האירופאי, נבדקה השפעת אימון גופני אנאירובי (אימון התנגדות) של 8 שבועות על כבד שומני. האימון הפחית את כמות השומן בכבד ושיפר את רמות הגלוקוז בסרום גם ללא ירידת משקל.

איגוד הלב האמריקאי ממליץ על שילוב אימון אנאירובי בסך הפעילות הגופנית המומלצת, בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות. אימון התנגדות כולל כל פעילות המפעילה ומחזקת את השריר מהרמת משקולות ועד יוגה.

מחקר שנערך ביחידת הכבד השומני שבמרכז הרפואי ת"א, בדק את השפעת אימון גופני אנאירובי על כבד שומני וכולל אימון מודרך בחדר כושר, בליווי של מאמן כושר ופיזיולוג ובדיקת אולטרה-סאונד כבד משוכללת, המספקת גם את כמות השומן בכבד.

יעילות ויטמין E

ויטמין E הוא ויטמין נוגד-חימצון מסיס שומן טבעי, הנמצא בפירות וירקות דוגמת ברוקולי, קווי וכן באגוזים, בוטנים, שקדים ושמן חמניות. מספר מחקרים קטנים הדגימו יעילות מתן במינון גבוה של ויטמין E (של 800 יח' ביום), בהורדת אנזימי כבד ובמניעת נזק כבדי.

לאחרונה פורסם מאמר גדול שהראה ירידה משמעותית במדדי נזק כבדי בביופסיה וירידה באנזימי כבד בחולי כבד שומני ללא סוכרת, שטופלו בוויטמין E מול אינבו, במעקב שנמשך כשנתיים. מחקר נוסף בילדים ומתבגרים עם מחלת כבד שומני, הראה ירידה בסימני נזק כבדי אך לא הגיע למשמעות סטטיסטית לעומת אינבו.

מחקרים קודמים שבדקו יעילות הטיפול בוויטמין E במחלות לבביות ובסוכרת, הראו עליה קטנה בתחלואה ובתמותה בחולים שטופלו ברמות גבוהות של ויטמין E, לכן הטיפול היום אינו מומלץ באופן גורף, ואינו מומלץ בחולי סכרת או בחולים עם שחמת. 

חומצות שומן אומגה 3 (Omega 3 fatty acid)

חומצות שומן אומגה-3 הוכחו כיעילות במניעת מחלות דלקתיות ומחלות לב.

בניסוי קליני שנערך לאחרונה והוצג בכנס הכבד האירופאי האחרון, נמצא שתוספת של 3 גר' אומגה 3 ביום, במשך שנה, הפחית את כמות השומן בכבד ללא קשר לירידת משקל, אך לא שיפר צלקת או דלקת בכבד.

גם בניסויים קודמים בבני אדם, נצפתה תועלת בתוספים של 1-3 גר' שמן דגים ליום, בהפחתת השומן הכבדי וכן בהורדת אנזימי כבד. עבודות רבות בבעלי חיים הדגימו, כי שמן דגים מסייע לכבד "להיפטר" מעודפי השומן בכבד וכן מסייע בהפחתת הדלקת בכבד. מקורות טובים לחומצות אלו, הם דגי מים עמוקים כמו סלמון, בקלה טונה וסרדינים. איגוד הלב האמריקאי ממליץ על אכילת דגי מים עמוקים, לפחות פעמיים בשבוע, למניעת מחלות לב.

גדילן מצוי (Milk thistle)

גדילן מצוי, הינו קוץ הצומח בטבע בארץ. הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים והנחקרים ביותר בטיפול במחלות כבד והוא נחקר הן בבעלי חיים והן בבני אדם.

הרכיב הפעיל בצמח נקרא silymarin. הוא פועל כנוגד חמצון ודלקת, כמעכב את תהליכי התפתחות הצלקת בכבד ומעודד את תיקון של הרקמה הכבדית. כמו כן, הוא נמצא מועיל בהפחתת תנגודת לאינסולין, המהווה את אחד מהגורמים העיקריים להתהוות כבד שומני. סילימרין נמצא יעיל גם בהורדת אנזימי כבד (ALT, AST).

למרות התוצאות המבטיחות, אין כרגע המלצה של חברות מקצועיות לחקר מחלות כבד, לתת גדילן מצוי באופן גורף לחולי כבד שומני, כיוון שדרוש מחקר נוסף ויש לבדוק שאינו מגיב עם תרופות אחרות שנוטל המטופל. יש להתייעץ עם הרופא המטפל, טרם נטילת התוסף.

קפה

קפה הוא חומר טבעי בעל תכונות אנטי-חימצוניות חזקות. לאחרונה מתרבים המחקרים המראים, ששתיית קפה (במינון של 2-3 כוסות ליום), קשורה לירידה בסיכון להתפתחות סרטן הכבד, מחלת כבד אלכוהולית ועליה באנזימי כבד.

מחקר בחיות הראה, שתוספת קפה (במינון שווה ערך ל-2 כוסות ליום), הקטינה בצורה משמעותית את כמות השומן בכבד וכן את כמות הדלקת והנזק הכבדי. במחקר, שכלל 245 אנשים (חולי כבד שומני וקבוצת ביקורת), הודגם ששתיית קפה הייתה קשורה לירידה בהשמנה, ירידה בתנגודת לאינסולין וירידה בסימני נזק כבדי. כיום, אין המלצה גורפת לשתיית קפה בחולי כבד שומני, כיוון שדרוש מחקר נוסף.

טיפול בחומצת מרה (Ursodeoxycholic acid)

זוהי חומצת מרה הנמצאת בריכוז נמוך במלחי המרה בגוף. מתן החומצה משמש כטיפול במחלות כבד של דרכי המרה, כמו לדוגמה שחמת מרתית ראשונית (Primary Biliary Cirrhosis-PBC).

לאחרונה, נעשה שימוש בחומצת מרה זו לטיפול במחלת הכבד השומני עם תוצאות משתנות. מספר מחקרים לא הראו יעילות של שימוש בתרופה לעומת אינבו. לעומת זאת, מחקר אחרון הראה ירידה בסימני דלקת בחולי כבד שומני, שטופלו במינון גבוה של חומצת מרה. שילוב של חומצת מרה עם ויטמין E הראתה אף היא יעילות בהורדת סמני דלקת בחולי כבד שומני.

לסיכום

מחלת הכבד השומני, על דרגותיה השונות, הינה מחלה שכיחה ביותר באוכלוסיה בעולם המערבי.  בעוד שבעבר היא נחשבה למחלה שפירה, היום ידוע שהיא עלולה להתקדם לדלקת, צלקת, שחמת, ואף לכשל כבדי וסרטן כבדי

עוד נמצאה המחלה קשורה להתפתחות סכרת ומחלות לב. כיום, אין תרופה יעילה המונעת התקדמות או התפתחות המחלה, ולכן יש עניין רב בהשפעת תכשירים טבעיים ושינוי הרגלי חיים על התפתחות המחלה.

בסקירה הנוכחית סקרנו את המידע הקיים לגבי השפעת התכשירים הטבעיים העיקריים ופעילות גופנית, על התקדמות והתפתחות המחלה.