תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

מהות המחלה

בתסמונת המעי הרגיז (או: תסמונת המעי הרגיש) המעיים בריאים מבחינה אורגנית אולם תפקודם פגום והם אינם עובדים כראוי. דפנות המעי בגופנו, מרופדות בשרירים העוברים תהליך של כיווץ והרפיה בזמן העברת המזון מהקיבה, דרך המעיים, אל החלחולת.
במצב תקין, מתכווצים השרירים האלה ומתרפים בקצב מתואם. בחולים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש, התכווצויות השריר בדופן המעי בעלות עוצמה חזקה יותר ונמשכות זמן רב מהרגיל. שינויים אלו מאיצים את מעבר המזון במערכת העיכול, ומביאים לידי ריבוי גזים, תחושת נפיחות ושלשול.
במקרים מסוימים קורה ההפך: המזון עובר לאט יותר, והצואה נעשית קשה ויבשה. תסמונת המעי הרגיש, בשונה  ממחלות מעיים אחרות, אינה גורמת לדלקת או לשינויים ברקמת המעי, ואינה מגדילה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

הגורם למחלה

הסיבות לתסמונת המעי הרגיש אינן ידועות.  יש חוקרים המייחסים את ההפרעה לשינויים בעצבי השרירים במעי, או במערכת העצבים המרכזית המשפיעה על תפקוד המעי הגס.  חוקרים אחרים מייחסים את התסמונת למחלה אחרת (כמו התקף חריף של שלשול זיהומי) או לשימוש באנטיביוטיקה הפוגעת באוכלוסיית החיידקים הקבועה של המעיים.  כמו כן, גם שימוש יתר במשלשלים או בתרופות מסוימות נגד שלשול עשוי לתרום להיווצרות הבעיה.

שכיחות המחלה בנשים גבוהה פי שלושה מאשר בגברים.  יש הרואים בעובדה זו רמז לחלקה של המערכת ההורמונלית בגרימת התסמונת.  נמצא גם כי נשים רבות סובלות מתסמינים קשים יותר סביב ימי הווסת.


תסמיני המחלה

תסמיני המחלה משתנים מאדם לאדם. התסמינים הנפוצים הם:

  • כאב בטן או עווית
  • תחושת נפיחות
  • ריבוי גזים
  • שלשול או עצירות - לעיתים קרובות סובל החולה משתי התופעות גם יחד לסרוגין
  • צואה רירית

אצל רוב החולים, תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני. תיתכנה תקופות בהן עוצמת התסמינים גבוהה ואיכות החיים נפגעת. אולם, תתכנה גם תקופות בהן עוצמת התסמינים נמוכה ותדירות הופעתם נמוכה.

החולים בתסמונת המעי הרגיש מוצאים לעתים קרובות שעוצמת התסמינים נוטה להחמיר בעת לחץ נפשי. אולם ראוי לציין כי מתח, גם אם הוא מחמיר את התסמינים, איננו גורם להם.


הבדיקה לאבחון המחלה

אבחון תסמונת המעי הרגיש נעשה, במידה רבה, על פי ראיון רפואי במסגרתו מתקבלת ההיסטוריה הרפואית של הנבדק ובדיקה גופנית. מכיוון שאין לתסמונת המעי הרגיש סימנים פיזיים, מבוסס האבחון בדרך כלל על תהליך השליליה.

הרופא עשוי להמליץ על ביצוע בדיקות הכוללות בדיקת צואה לברור נוכחות זיהום או הפרעות בספיגת מזון במעי, ובדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול התחתונה: סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה. סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת הסתכלות ישירה אל חלקו הסופי של חלל המעי הגס. הבדיקה מתבצעת באמצעות אנדוסקופ- צינור דק וגמיש הבנוי מסיבי זכוכית ומסביבו מעטה פלסטי. קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית המאפשרת הסתכלות לאורך כל המעי הגס. בדיקות אלו מסייעות בשלילת  מחלות חמורות כמו קרוהן, קוליטיס כיבית וסרטן המעי הגס. במקרים מסויימים יומלץ על ביצוע בדיקת סבילות ללקטוז. לקטאז הוא אנזים במעי הדק שתפקידו לפרק את הסוכר שבמוצרי החלב ולסייע בספיגתו. חסר חלקי או מלא באנזים זה עלול לגרום לתסמינים דומים לאלו של תסמונת המעי הרגיש, כגון כאב בטן, גזים או שלשול.
על פי 'קריטריוני רומא' (קריטריונים שפותחו לאבחון התסמונת המעי הרגיש ולמחלות מעיים תפקודיות אחרות בהן נראה המעי תקין אבל אינו מתפקד בצורה תקינה), הוחלט על אבחון התסמונת במקרים בהם קיים כאב בטן, שלשול או עצירות במשך שלושה חודשים לפחות ובנוכחות שניים מהתסמינים הבאים למשך שלושה שבועות או יותר:

  • שינוי בתדירות או במרקם הצואה. לדוגמא: מעבר מהפרשת צואה תקינה פעם ביום לצואה דלילה כמה פעמים ביום או לצואה קשה פעם אחת כל 3-4 ימים
  • מאמץ בעת הפרשת צואה, תחושת דחיפות או תחושה של העדר התרוקנות מלאה
  • הפרשת ריר בצואה
  • תחושת נפיחות או התנפחות של הבטן

הטיפול במחלה

שינויים פשוטים בתזונה ובאורח החיים עשויים להקל באופן משמעותי את תסמיני המחלה. חשוב לא להתייאש במידה וההקלה אינה מידית שכן הופעתה לרב הדרגתית:

  • צרכו סיבים תזונתיים: לחולים בתסמונת המעי הרגיש יש בסיבים התזונתיים ברכה וקללה כאחד.  הסיבים עוזרים למנוע עצירות, אך עלולים להחמיר שלשול, גזים או עוויתות. רצוי להתחיל עם נטילת כמות קטנה של סיבים ולהעלותה בהדרגה במשך שבועות אחדים.  אם התסמינים לא משתנים, או מחמירים היוועצו ברופא וביועץ תזונה.  במידה והנכם משתמשים בתוספי סיבים, כגון אבקת פסיליום או מטאמוציל, עשו זאת בהדרגה ושתו 8 עד 10 כוסות מים ביום כדי להפחית למינימום היווצרות גזים, נפיחות ועצירות.  במידה וצריכת הסיבים התזונתיים מקלה על התסמינים, תוצאות יעילות תושגנה בצריכה קבועה.מזונות עשירים בסיבים, ושתיית נוזלים רבה.
  • המנעו ממזונות בעיתיים: יש להמנע ממזונות המחמירים את התסמיני המחלה.  מזונות הידועים כבעייתיים: אלכוהול, שוקולד, קפאין (מצוי בקפה, קולה ובתרופות מסוימות, ואף בקפה נטול קפאין !), מזון מתובל, מיצי פירות, פירות וירקות לא מבושלים, מוצרי חלב, ברוקולי, כרוב (ומזונות אחרים שגורמים להיווצרות גזים) וממתיקים מלאכותיים כמו סורביטול ומניטול. עם זאת היזהרו מצמצום יתר של התזונה כדי להימנע מחסרים תזונתיים. פנו ליעוץ תזונתי.
  • היזהרו במוצרי חלב אם יש לכם רגישות ללקטוזה, נסו להחליף חלב במוצרי חלב דלים בלקטוז, או להשתמש באנזימי עיכול כגון לקטאייד או לקטזין. מומלץ לצרוך מוצרי חלב בכמות קטנה או בצירוף עם מזונות אחרים, כדי להאט את העיכול. לעיתים מוטב להפסיק לגמרי את צריכת מוצרי החלב. במקרים אלן, היזהרו מצמצום יתר של התזונה כדי חהימנע מחסרים תזונתיים. פנו ליעוץ תזונתי.
  • הרבו בשתיה: נסו לשתות לפחות 8 עד 10 כוסות נוזלים ביום. הטוב ביותר הוא לשתות מים. אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין עלולים לגרות את המעיים ולהחמיר תסמיני שלשול. משקאות מוגזים עלולים לגרום לגזים.
  • אכלו בזמנים קבועים: כדי להסדיר את פעולת המעיים, אל תדלגו על ארוחות ונסו לאכול כל יום בשעות קבועות. אכילת ארוחות קטנות ותכופות עשויה להקל תסמיני שלשול, ואכילת ארוחות גדולות ועשירות בסיבים, תקל תסמיני עצירות.
  • עסקו בפעילות ספורטיבית באופן סדיר ספורט מסייע בהקלת דכאון ומתח, מעודד התכווצויות תקינות של המעיים ועשוי לגרום לכם להרגיש יותר טוב. נסו לעסוק בפעילות ספורטיבית כחצי שעה, בכל יום. אם אינכם עוסקים בפעילות סספורטיבית, החלו זאת באופן הדרגתי.

התמודדות עם מתח נפשי
התמודדות עם מתח נפשי באמצעות שיטות שונות, עשויה לסייע מאוד בהקלת התסמינים. בשל שכיחות ועוצמת התסמינים הנובעים ממתח, מומלץ להשתמש באחת מהשיטות הבאות להורדת הלחץ הנפשי:

  • ייעוץ פסיכולוגי - טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי המקנה הפחתת מתח על ידי בחינת אופני תגובה לארועים ותרגול לשינוי צורת התגובה.
  • ביופידבק - טכניקה המסייעת בהפחתת מתח השרירים והאטת קצב פעולת הלב במטרה להשיג הרפיה.לשם השגת השינוי הפזיולוגי יעזר המטופל במכשיר הביופידבק.  עם הזמן ילמד הגוף לחולל שינויים אלה באופן עצמאי.
  • התעמלות, יוגה, מסאז' ומדיטציה.
  • נשימות עמוקות - רוב המבוגרים נושמים באמצעות בית החזה. נשימה סרעפתית עוזרת להרגעה ולהרפיה. יש לכוון  את השאיפה לאזור הבטן ולאפשר לבטן להתרומם. בזמן הנשיפה, הבטן תרד מעצמה.נשימה עמוקה עוזרת גם להרפיית שרירי הבטן, דבר שעשוי להועיל לפעולת מעיים תקינה.
  • היפנוזה - מחקרים מראים שניתן להפחית כאב בטן ונפיחות באמצעות היפנוזה. המהפנט ילמד כיצד להיכנס למצב של הרפיה, וינחה לדמיין את שרירי המעיים חלקים ורגועים.
  • טכניקות אחרות - 20 דקות ביום של פעילות מהנה כמו פעילות ספורט, האזנה למוזיקה או אמבטיה חמה וריחנית, עשויות לספק רגיעה לכל היום ולהקל על תסמיני המחלה.

טיפול תרופתי
אם התסמינים הנם בחומרה בינונית או קשה, לא יספיקו שינויים באורח החיים לבדם ויוצע טיפול תרופתי. אם תסמיני המחלה כוללים כאב בטן או דכאון, עשוי הרופא להמליץ על טיפול בתרופות ממשפחת התרופות נוגדות הדיכאון הטריציקליות, או תרופות הפועלות במנגנון של עיכוב ברירני של ספיגת סרוטונין.  תרופות אלו עוזרות בהקלת הדכאון וגם מעכבות את פעילות תאי העצב השולטים במעיים. להקלה על עוויתות מעיים מכאיבות יוצע שימוש בתרופות המשפיעות על מערכת העצבים (אנטיכולינרגיות).

תפריט ניווט תחתון