תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

מהות המחלה

כיס המרה הוא איבר קטן בצורת אגס, הנמצא בחלקו הימני העליון של חלל הבטן, מתחת לכבד. תפקידיו העיקריים של כיס המרה הם לאגור ולרכז את מיץ המרה ולהפריש אותו אל המעי הדק בזמן המתאים, כדי לסייע לפעולת העיכול.

כיס המרה מחובר אל הכבד ואל המעי הדק באמצעות תעלות, או מבנים דמויי-צינורות, שבהם עובר מיץ המרה. כיס המרה ומערכת צינורות אלה מכונים 'מערכת דרכי המרה'.
מיץ המרה הוא נוזל חום-צהבהב המיוצר על-ידי הכבד. הוא מכיל מים, כולסטרול, ופוספו-ליפידים (שומנים), מלחי מרה (דטרגנטים טבעיים המפרקים שומן) ובילירובין צבען (פיגמנט) המרה, המעניק למיץ המרה ולצואה את צבעם האופייני.
הכבד מסוגל לייצר מיץ מרה בנפח של כשלושה ספלים מדי יום, וכיס המרה מסוגל לאגור בכל רגע נתון מלוא הספל של מיץ מרה מרוכז.

אבני מרה הן גושים של חומר מוצק הנוצרים בכיס המרה. אבני מרה נוצרות כאשר החומרים המרכיבים את מיץ המרה, ובעיקר הכולסטרול וצבען המרה, יוצרים חלקיקים קשים דמויי-גביש.

20% מאבני המרה הן אבני צבען (פיגמנט), כלומר, אבנים קטנות בצבע כהה, המורכבות מבילירובין וממלחי סידן המצויים במיץ המרה. אבנים אלו שכיחות אצל חולי מחלות דם וכבד.
80% מאבני המרה הן אבני כולסטרול, שצבען בדרך כלל לבן או צהוב. בקרב הסובלים מהפרעת אבנים בדרכי המרה, שכיחות הופעת אבנים מסוג זה גבוהה ומגיעה לשעור של 85%.

גודלן של אבני המרה אינו קבוע. הן יכולות להיות קטנות מאוד, בגודל של גרגיר חול, אולם הן עלולות אף להגיע לגודל של כדור פינג-פונג.
לעתים מתפתחת בכיס המרה אבן גדולה יחידה, ולעתים מתפתחות אבנים קטנות רבות, שמספרן עלול להגיע עד כמה אלפים.

נוכחות האבנים אינן גורמות לסבל או בעיה רפואית ואינן דורשות טיפול כלשהו. אולם, לעיתים האבנים נודדות מכיס המרה אל דרכי המרה ויכולות לגרום להפרעה בזרימת המרה ואף חסימת דרכי המרה.


הגורם למחלה

אבני מרה נוצרות עקב שילוב של מספר גורמים:

  • תהליכים כימיים בכבד, עודף משקל, הפרעה בתנועתיות כיס המרה, נטייה משפחתית  והרגלי אכילה.
  • היווצרות אבני כולסטרול מתרחשת כאשר מיץ המרה מכיל כמות גדולה מדי של כולסטרול וכמות קטנה מדי של מלחי מרה.
  • התרוקנות לא מלאה של כיס המרה, המתרחשת באופן שאינו תכוף דיו עלולה לגרום לריכוז-יתר של מיץ המרה ולתרום להתפתחותן של אבני מרה. בנוסף, נוכחותם של חלבונים בכבד ובמיץ המרה, עשויה לעודד את התגבשותו של הכולסטרול לאבני מרה.

תסמיני המחלה

במרבית המקרים אין לנוכחות אבני מרה כל תסמינים. במקרים אלה מכונות אבני המרה 'אבני מרה שקטות' והחולים אינם זקוקים לכל טיפול. אולם, במידה והאבנים משנות את מיקומן וגורמות להפרעה או לחסימת זרימת מיץ המרה, עלולים להופיע סיבוכים כגון דלקת כיס המרה וצהבת. התקף של אבני מרה מתבטא בדרך כלל בכאב בבטן הימנית העליונה, כאב גב, כתף או חזה ולגרום לבחילות והקאות. בין התקף להתקף עשויים לעבור שבועות, חודשים או אף שנים.


הבדיקה לאבחון המחלה

אבני כיס המרה ניתנות בדרך כלל לאבחון על ידי בדיקת אולטרה סאונד פשוטה. אבנים בדרכי המרה לעומת זאת קשות לעיתים לזיהוי ודורשות אמצעי אבחון מתוחכמים יותר כגון אולטרה סאונד אנדוסקופי, צילום MRI או ERCP. בנוסף, בימים אלה מתווספת בדיקה חדשה שנקראת Spyglass – אנדוסקופ חדשני המהווה בשורה עבור מטופלים הסובלים מגידולים או אבנים בדרכי המרה. ה-Spyglass מאפשר לקבוע אם יש גידול בתוך צינור המרה או אם מדובר בדלקת בלבד. במידה שמדובר בגידול ניתן, באותה הזדמנות, לקחת ביופסיה. אם יש אבנים במרה, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לרסק את האבנים באמצעות לייזר, מה שמייתר את הצורך בניתוח מעקף קיבה לתריסריון.


הטיפול במחלה

הטיפול השכיח ביותר לחולים הסובלים מתסמיני אבני המרה, הוא ניתוח לכריתת כיס מרה, אשר מתבצע באמצעות ניתוח לפרוסקופי (ללא פתיחת בטן). טיפול חלופי הוא המסת האבנים על ידי שימוש בתכשירי מלחי מרה שניתנים דרך הפה.

להבדיל מאבני כיס מרה, האבנים אשר נדדו לדרכי המרה מהוות סכנה רפואית ודורשות טיפול גם כאשר אינן גורמות לסבל לחולה. הטיפול באבנים בדרכי המרה מתבצע בעזרת טיפול אנדוסקופי (ERCP) המאפשר לשלוף, להמיס או לרסק את האבנים כדי להבטיח זרימה תקינה של נוזל המרה מהכבד למעי.

תפריט ניווט תחתון