עצירות

​

מהות ההפרעה

עצירות מוגדרת כמצב בו יש יציאות קשות ולא תכופות.
כאשר יש מרווחי זמן ארוכים בין פעולות המעיים, עלול תוכן המעיים להתקשות, ועשויה להיווצר תחושת קושי ואף כאב בעת היציאה.
במקרים מסוימים עלולים להופיע התקשות של הצואה ויציאות קשות גם כאשר יש מרווחי זמן קצרים יותר בין פעולות המעיים.
קיימות אמונות שגויות רבות בכל הנוגע לפעולת המעיים. אחת הטעויות הרווחות היא כי חשוב לרוקן את המעיים לפחות פעם ביום. בקרב אנשים בריאים קיימים הבדלים אישיים גדולים בכל הקשור לתדירות פעולת המעיים. אמונה שגויה זו גורמות לשימוש ניכר ומוגזם במשלשלים. בארה'ב למשל, מוציאים מדי שנה  725 מיליון דולר על משלשלים, שמרביתם אינם נחוצים כלל, ומקצתם אף גורמים נזק.

הגורם להפרעה

עצירות נחשבת לתסמין, ולא למחלה. בדומה לחום, העצירות יכולה להיגרם בשל הפרעות שונות. מרבית בני האדם חווים באופן מזדמן עצירות למשך זמן קצר, הנעלמת מאליה.

להלן כמה מהגורמים הרווחים ביותר לעצירות:

• הרגלי אכילה לא נכונים
• גורם שכיח לעצירות הוא משטר תזונה עתיר-בשומן מן החי (בשר, מוצרי חלב, ביצים) סוכר לבן (קינוחים וממתקים), מזון דל סיבים. ממחקרים עולה כי משטר תזונה עתיר-סיבים (ירקות, פירות, דגנים מלאים) תורם ליציאות בעלות נפח גדול יותר, מעלה את תכיפות פעולת המעיים, ובכך מסייע בהפחתת מקרי העצירות.
  
  

מחלות
עצירות יכולה להיגרם גם בגלל מחלות מערכתיות, כגון סקלרודרמה או זאבת (לופוס), או בשל מחלות שרירים או מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון ושבץ, גידול הלוחץ על המעיים ועוד. תסמונת המעי הרגיש (IBS) למשל, מהווה את אחד הגורמים השכיחים ביותר לעצירות. עוויתות של המעי הגס מאיטות את מהירות הולכת תוכן המעיים, ובעקבות כך מתפתחת עצירות. כמו כן, איבוד מלחים דרך הכליות, בהקאה או בשלשול עלול לגרום לעצירות. הרגלי יציאה שגויים התעלמות מן הדחף הטבעי לרוקן את המעיים עלול לגרום לעצירות. יש אנשים המתאפקים כדי להימנע משימוש בשירותים ציבוריים, ואחרים מתאפקים פשוט משום שהם עסוקים מדי. לאחר זמן מה עלול האדם להפסיק לחוש את הצורך, דבר הגורם לעצירות מתקדמת.

שימוש מוגזם במשלשלים
שימוש קבוע במשלשלים עלול לגרום להתפתחות תלות במשלשלים, במינונים גדלים והולכים.  בסופו-של-דבר עלול המצב להגיע לכך שהמעיים הופכים בלתי רגישים לחלוטין ואינם מתפקדים כשורה.

נסיעות
לעתים קרובות מתפתחת עצירות במקרה של נסיעה למקום רחוק. ייתכן שהגורם במקרה זה הוא השינוי בסגנון החיים, השינוי בשעון הביולוגי, בהרגלי האכילה או בטיבם של מי השתייה.

הפרעות הורמונליות
הפרעות הורמונליות מסוימות, כגון תת-פעילות של בלוטת התריס, עלולות לגרום לעצירות.

הריון
בזמן הריון הרחם הופך לכבד יותר ולוחץ על המעיים. כמו כן, השינויים ההורמונליים הגדולים שעובר הגוף בזמן הריון עלולים לגרום לעצירות.

תרופות
תרופות שונות עלולות לגרום לעצירות.

הבדיקה לאבחון הבעיה

בנסיון לאמוד את הגורמים לעצירות, יברר הרופא את הרגלי התזונה של המתלונן, צריכת הנוזלים שלו, פעילותו הגופנית, והאם הוא נוטל תרופות. במקרי עצירות קשים ומומשכים, יברר הרופא האם ההפרעה נוצרת עקב פתולוגיה או חסימה במערכת העיכול.  נוסף לבדיקות דם, שתן וצואה, עשוי הרופא להמליץ על בדיקות אנדוסקופיות לאיתור בעיות בחלחולת ובמעי הגס, צילום רנטגן (חוקן בריום), מדידת לחץ ותנועתיות במעי הגס ובדיקת שרירי הסוגר.,

הטיפול בהפרעה

במרבית המקרים ניתן לטפל בעצירות באמצעות בקרת הרגלי תזונה וסגנון חיים: מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת, הכוללת מזונות עתירי-סיבים ושתייה מרובה ולעסוק בפעילות גופנית שכן, פעילות גופנית מסייעת בגירוי המעיים לפעילות. כמו כן, רצוי לפתח הרגלי פעולת מעיים על ידי הקצות זמן לביקורים נינוחים בשירותים, ולא להתעלם מן הצורך לרוקן את המעיים.
במידה והעצירות הינה תסמין למחלה אחרת, יש לטפל בבעיה הראשונית. העצירות תחלוף עם העלמות המחלה.

השימוש בחומרים משלשלים מהווה מוצא אחרון לפתרון בעית העצירות. הרופא יקבע האם השימוש במשלשלים נחוץ, וימליץ על סוג המשלשל המתאים ביותר לחולה.