ד"ר גבי שפר, מנהלת המעבדה לאנדוקרינולוגיה, המכון לאנדוקרינולוגיה, המרכז הרפואי תל-אביב
מהו אוסטיאופורוזיס?
אוסטיאופורוזיס היא מחלה מטבולית של העצם שבה תהליך השחלוף מתנהל בצורה לא תקינה, מה שבא לידי ביטוי במסת עצם נמוכה ובשינוי במבנה קוריות העצם, שינוי המלווה בעלייה בסיכוי לשברים. העצמות בגוף האדם עוברות תהליך שיחלוף מתמיד, במהלכו מסולקים מרכיבי עצם ישנים או בלתי תקינים באמצעות תאים הורסי עצם, הנקראים אוסטיאוקלסטים. בד בבד מופיעים תאים בוני עצם, הנקראים אוסטיאובלסטים; תאים אלו אחראים על ייצור עצם חדשה ובריאה במקום זו שסולקה. זהו תהליך חיוני, וכל עוד קיים איזון בין תהליכי הבניה והפירוק, נשמרת מסת העצם.
הגורמים לאוסטיאופורוזיס והטיפול בו
במצבים בהם מטבוליזם העצם לא תקין, יש הפרעה של המאזן בנייה-הרס לטובת התהליך ההורס, מה שמביא לאיבוד עצם.
מחלת האוסטיאופורוזיס שכיחה ביותר בקרב נשים בגיל המעבר, כאשר פעילות השחלות נפסקת ועמה גם ייצור האסטרוגנים והפרשתם. בתקופה זו חל תהליך מואץ של איבוד מסת עצם הנמשך כמה שנים. גם גברים מועדים לפתח באוסטיאופורוזיס, אולם בשכיחות נמוכה יותר: עד לא מכבר על כל עשר נשים החולות באוסטיאופורוזיס אובחן רק גבר אחד. עם זאת, בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת במספר הגברים המאובחנים כחולי אוסטיאופורוזיס.
אוסטיאופורוזיס יכול להופיע גם במחלות אנדוקריניות ומטבוליות דוגמת פעילות יתר של בלוטת התריס, תת פעילות בלוטת יותרת המוח, יתר פעילות של בלוטת הפרא-תירואיד, מצבים הכרוכים בעודף קורטיזול, טיפולים כרוניים בקורטיקוסטרואידים, אלכוהוליזם, מחלת פאג'ט וכן מחלות אחרות כמו מיאלומה וגרורות סרטניות בעצם. הדרך לאתר נשים וגברים הסובלים מאוסטיאופורוזיס היא באמצעות מדידה ישירה של צפיפות העצם. הטיפול באוסטיאופורוזיס הוא תרופתי, הכוול בין השאר:
- טיפול בביספוספונטים- המעכבים את פעילות אוסטיאוקלסטים
- מפעיל קולטני אסטרוגן בעצם, הנקרא אוויסטה
- הורמון הפרא-תירואיד, המסוגל לעודד בניית עצם
- טיפול חלופי הורמונלי בנשים פוסט-מנופאוזיות, הזקוקות לטיפול זה מטעמים אחרים (כמו גלי חום) עשוי אף הוא לשפר את מבנה העצם.
*במהלך הטיפול, חשוב לבצע מעקב אחר השפעתו באמצעות מדידה של סמנים לשחלוף ובנייה של עצם.
בדיקות מעבדה
לצד הטיפולים החדשים באוסטיאופורוזיס, הולכות ומתפתחות גם בדיקות חדשות, העוקבות אחר יעילותו של הטיפול. שלוש בדיקות מוצעות ומבוצעות במכון האנדוקריני באיכילוב:
בדיקת DPD
כ-90% מהעצם בנוי מחלבון הנקרא קולגן מסוג 1, חומר המיוצר ברובו בעצם. את חוזקה מקבלת העצם מ-Crosslinks – מולקולות שונות, ובהן חומר הקרוי דאוקסיפירידינולין (DPD - Deoxypyridinoline), המחברות בין מולקולות הקולגן. כיוון שבתהליך פירוק העצם ה-DPD משוחרר ומופרש בשתן, הוא מהווה סמן מתאים למעקב אחרי תהליך זה.
לבדיקה נדרשת דגימה של השתן הראשון של הבוקר, ויש להביא אותה למעבדה כשהיא מכוסה בנייר כסף, כדי למנוע חשיפה לאור, העלול לפרק את החומר. הבדיקה מתאימה לנשים וגברים כאחד ומבוצעת במעבדה בתדירות של פעם בשבועיים. יצוין כי נוכחות בילירובין והמוגלובין בשתן מפריעות לביצועה.
בדיקת בטא- CTX
בחילוף חומרים תקין של העצם, הקולגן מסוג 1 מתפרק לחלקים קטנים, העוברים לזרם הדם ומופרשים דרך הכליות. במצבים של פירוק עצם מוגבר, כמו באוסטיאופורוזיס, גם פירוק הקולגן מתגבר וריכוז החלקים הקטנים בדם גבוה מהרגיל.
בדיקת ריכוז חלקי הקולגן (β-CrossLaps) מומלצת למעקב יעילות הטיפול באוסטיאופורוזיס או מחלות עצם אחרות. זוהי בדיקת דם, המבוצעת בתדירות של פעם בשבוע, ומתאימה לנשים וגברים.
בדיקת P1NP
בעוד המדדים הקודמים מספקים מידע על עוצמת תהליך הפירוק הפעיל בעצם, בדיקת P1NP, מהווה סמן לבניית רקמת עצם. P1NP, קיצור של המונח Total Procollgen Type 1 Amino-Terminal Propeptide. זהו חלק ממולקולת הקולגן מסוג 1, אשר רמתו בדם עולה ככל שבניית העצם מואצת.
היכולת להעריך גם את מידת פירוק העצם הפעיל, וגם את שיעור בניין העצם בהווה, מסייעת לרופא המטפל באוסטיאופורוזיס לכוון נכון את סוג הטיפול ואת משכו ולהעריך את יעילותו.
לסיכום,
למרות החידושים הבלתי פוסקים באבחון ובטיפול באוסטיאופורוזיס, כמו תמיד מניעת המחלה היא קלה יותר ובטוחה יותר. אורח חיים בריא, המבוסס על שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון ומשתייה כבדה של אלכוהול, הוא הדרך הטובה ביותר למנוע אוסטיאופורוזיס ולהקטין את הסיכון להתפתחותה.
