גמגום הינו אחת מהפרעות הדיבור הנפוצות ביותר (מופיע בקרב כ 1% מהאוכלוסייה) הפוגעת ביכולת להפיק דיבור שוטף. גמגום עלול להופיע בכל גיל, החל מגילאים צעירים (סביב גיל שנתיים-שלוש).
גמגום עלול להתבטא בחזרות על צלילים, עצירות, הארכות בלתי רצוניות, לחיצות, הוספה לא רצונית של צלילים, מילים ו/או תנועות לוואי של מצמוץ ותנועות גוף.
לעיתים קרובות ישנה השפעה של מעורבות רגשית על חומרת הגמגום ומאפייניו. החל ממצב כללי של התרגשות או מתח ועד מצבים רגשיים מורכבים יותר כגון חרדה, דחק, מבוכה, תסכול, בושה, כעס, מחשבות שליליות והימנעות מדיבור.
הטיפול בגמגום במבוגרים כולל עבודה על טכניקות לעיצוב שטף הדיבור, מיצוב הדימוי העצמי כדובר, התמודדות עם מצבי דיבור שונים ושיפור מיומנויות תקשורתיות.
