תפריט ראשי עליון

תפריט עמוד

תפריט עמוד

תוכן עניינים

אינדקס המצבים הרפואיים

​רקע

מלנומה היא סרטן העור מהסוג הקטלני ביותר. הגידול נוצר מהתאים המלנוציטים, היוצרים את הפיגמנט הנותן לעור את הגוון האופייני. בשגשוג נורמלי של מלנוציטים, נוצרות שומות (נקודות חן), ואילו בשגשוג בלתי מבוקר נוצרת מלנומה. בישראל, הסיכוי לחלות במלנומה היא כ-2% לאורך החיים, כאשר השכיחות גבוהה יותר בגברים מבוגרים (מעל גיל 60), אך מלנומה עלולה להתרחש גם בצעירים וצעירות. בילדים, המחלה נדירה אך לא בלתי אפשרית. בעשורים האחרונים, חלה עליה משמעותית בתחלואה במלנומה בכל העולם, וכן בישראל, אך בשנים האחרונות המגמה בישראל מתייצבת (עם תנודות). הנתונים העדכניים ביותר הינם משנת 2013 - אז התגלו בישראל מעל 1,600 מקרי מלנומה, מתוכם מעל 1,100 מלנומות חודרניות וכ-500 מלנומות ממוקדות (אינסיטו). הגורמים לעליית שכיחות המלנומה בארץ ובעולם אינם ברורים, אך מקובל לייחס זאת להתפתחות של תרבות פנאי המערבת חשיפה לשמש,  ולהופעת החור באוזון. יתכן גם כי אבחון טוב יותר של המחלה, מתבטא בעליית השכיחות. רמז לכך הוא מגמה עולה של מלנומות ממוקדות ו"דקות" יותר, שלשם אבחנתן נדרשת מיומנות שלא הייתה זמינה בעבר. 


גורמי סיכון

גורמי הסיכון למלנומה כוללים שילוב של גורמי תורשה וסביבה, כאשר חלק מהגנים המעורבים התגלו בשנים האחרונות. הנטייה המולדת מתבטאת בעור בהיר הנצרב בקלות, נטייה לנמשים, ריבוי נקודות חן, שיער בהיר ועיניים בהירות. בג'ינג'ים, המחלה שכיחה אף יותר. גורמים סביבתיים או התנהגותיים כוללים כוויות שמש, ובעיקר כאלו שהופיעו בילדות (לפני גיל 20), וכן חשיפה מצטברת לאורך השנים שלאו דווקא כרוכה בכוויות. גורם סביבתי נוסף הוא שימוש במיטות שיזוף, אשר הוכח כמעלה את הסיכון למלנומה בצורה מובהקת. לאחרונה, נאסר בישראל השימוש במיטות שיזוף מתחת לגיל 18, ואילו ארגון הבריאות העולמי מגדיר מיטות שיזוף בקטגורית סיכון דומה לטבק ואזבסט.


תסמינים

החשד למלנומה עולה, כאשר נצפה נגע הנראה שונה מן הנגעים האחרים של המטופל. במרבית המקרים, מדובר בנגע בעל מראה אסימטרי, בעל גבול לא סדיר ומספר צבעים, אך קיימות גם מלנומות סימטריות וסדירות, שהן  בעיתיות יותר לזיהוי. חשוב לזכור, כי מלנומה היא דינמית ועשויה להתבטא בנגע חדש או בנגע קיים אשר שינה את צורתו, צבעו או מרקמו. כאשר מטופל מגלה על גופו נגע שכזה, עליו לפנות לבדיקה. רצוי שמטופל יכיר את נגעי העור הקיימים אצלו ויוכל להצביע על נגעים חדשים, או כאלו שהשתנו, וכן רצוי לבצע הערכה כל גופית שנתית אצל רופא עור.


טיפול

אנשים אשר להם אחד או יותר מגורמי הסיכון שהוזכרו לעיל, צריכים להיות במעקב רציף של רופא עור. בבדיקת המעקב, רופא העור יסתכל בצורה יסודית על נגעי העור וישתמש במכשיר הדרמוסקופ, שהוא מכשיר ידני המאפשר צפייה במבני העומק אשר אינם גלויים לעין הערומה. השימוש במכשיר הדרמוסקופ מוכח כמעלה משמעותית את הדיוק האבחנתי. לעיתים, בעיקר במטופלים מרובי שומות, נעזרים בצילומים כל-גופיים לצורך איתור שינויים ונגעים חדשים. כאשר נגע נחשד למלנומה הוא נשלח להסרה כירורגית. המשך המעקב והטיפול ייקבעו לפי תוצאות הביופסיה. אם התגלתה מלנומה, יידרש ניתוח נוסף להרחבת השוליים, בתלות בעומק הגידול. לעיתים, במלנומות עמוקות יותר, תדרשנה בדיקות נוספות דוגמת בדיקת קשריות הלימפה, או בדיקות הדמיה לאיתור גרורות. רוב המלנומות הן שטוחות, ולאחר הסרתן אחוזי הריפוי גבוהים. במקרה של מחלה עמוקה יותר, ובעיקר כזו שהתפשטה לקשריות הלימפה או שלחה גרורות, אחוזי ההישרדות צונחים. במחלה גרורתית, הטיפול הוא אונקולוגי. בשנים האחרונות, היו פריצות דרך משמעותיות בטיפולים במלנומה גרורתית וההישרדות עולה, אך התמותה ממחלה גרורתית עדיין גבוהה.


מניעה

מניעת המחלה מתחלקת למניעה ראשונית ומניעה שניונית. מניעה ראשונית של המחלה, פירושה צמצום השפעת המרכיב הסביבתי: הימנעות מחשיפה מרובה לשמש, והימנעות מוחלטת מכוויות שמש וממיטות שיזוף. חשוב לצמצם את החשיפה לשמש בשעות בהן רמת הקרינה האולטרה-סגולה היא מרבית (10:00-16:00).  כאשר נחשפים, יש להקפיד על לבוש מגן, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש. כמו כן, יש להשתמש בקרם הגנה בעל מקדם 30 לפחות, בעל טווח הגנה רחב הכולל חסימת קרני UVA וUVB. את התכשיר יש למרוח כ-15 דקות טרם היציאה לשמש, לחדשו כל שעתיים, וכן לאחר כניסה למים או הזעה מרובה. מניעה שניונית של המחלה פירושה גילוי מוקדם, בשלבים בהם אחוזי הריפוי גבוהים. לכן, יש לבצע בדיקה עצמית ובדיקה שגרתית אצל רופא העור. למעשה, מניעה וגילוי מוקדם הן הדרכים הטובות ביותר להפחתת התמותה מן המלנומה.

יחידות ומרפאות

תפריט ניווט תחתון