מאת: ד"ר אמנון זינגר, מנהל המרפאה לשיקום הפה, המרכז לרפואת שיניים, פה ולסת המרכז הרפואי ת"א
השתל הדנטלי מהווה אמצעי נוסף עבור רופא השיניים לטיפול ולהשלמת חסר שיניים. השתל אינו מטרה בפני עצמה. אם מטרתו של המטופל היא פה מלא שיניים תקינות ומתפקדות, הרי שזכותו לקבל יותר מאשר הצעת טיפול אחת.
רופא השיניים מחויב להציג בפני המטופל את כל הנתונים, ולהמליץ על הדרך שלדעתו המקצועית היא המתאימה ביותר לשיקום פיו של המטופל, ולא בהכרח באמצעות שתלים.
מחקרים קליניים בנושא שתלים דנטליים ושיקומם, מראים כי אין הבדל בשרידות השתלים בין היצרנים השונים: חברות שתלים שונות מתהדרות בייחודיות שתליהן ובאחוזי הצלחה גבוהים, אך התוצאות של כולן זהות. יחד עם זאת, מומלץ לבחור שתל של אחת החברות המוכרות בתחום, שכן להן ודאי תהיה שקיפות לגבי תהליכי הייצור, הבקרה, העיקור והמחקר, וסיכוייהן לשרוד ולספק תמיכה למוצריהן לאורך זמן, גבוהים יותר. שתלים של יצרנים עלומים, כאלה שאין להם אישור FDA ,CE או משרד הבריאות, אינם מומלצים בכל מקרה.
הצלחת הטיפול בשתלים דנטליים
בשנה הראשונה לאחר ההשתלה, עומדת הצלחת הטיפול בשתלים על כ-95%, נתון המתקבל בשתלים מסוגים שונים ובאופני שיקום שונים (כתרים, גשרים ותותבות על גבי שתלים).
שרידות השתלים יורדת עם השנים, ומקובל להעריך שהיא עומדת על כ-80% לאחר 10 שנים.
למעשה, ייתכן כי השתלים והשיקום שורדים מעבר לכך, אולם לפי שעה, אין מספיק נתונים סטטיסטיים כדי להציג תוצאות לטווח ארוך יותר.
למי מתאים הטיפול בשתלים דנטליים?
כאשר דנים באפשרות של שיקום על גבי שתלים אין קשר או חשיבות לגיל המטופל. האפשרות לביצוע שתלים תלויה במצב הבריאות הכללי ובמצב עצם הלסת של המועמד לביצוע שתלים. קיימים מצבים רפואיים שונים בהם החדרת שתלים אינה מומלצת ולעתים אף מסוכנת. לעומת זאת, על מצב של חסר נפח עצם, שהיווה עד לפני מספר שנים, התוויית-נגד, ניתן להתגבר כיום באמצעות טכניקות שונות של השתלת עצם. הטענה "אני מבוגר מדי לביצוע שתלים", הנשמעת לעתים קרובות, אינה נכונה וגורמת עוול, שכן שיקום באמצעות שתלים תורם רבות לאיכות החיים ולתחושת ביטחון ובכך טמונה רווחה גדולה.
מהו פרוטוקול הטיפול בשתלים?
מקובל להניח, שדרושה תקופת המתנה לקליטת השתלים, שאורכה תלוי בלסת בה בוצעו: בלסת תחתונה, זמני המתנה בין ביצוע השתלים לבין ביצוע השיקום הוא 3 חודשים, ואילו בלסת העליונה, נהוג להמתין 6 חודשים לפני התקנת השיקום. זהו הפרוטוקול המקובל ב-20 שנה האחרונות. באחרונה, קיימת נטייה לצמצם את תקופות ההמתנה האלה. ועדיין, ייתכנו זמני המתנה נוספים אם בוצעו השתלות עצם מסוגים שונים.
העמסה מיידית, הוא מונח המתייחס למצב בו ניתן להתקין את השיקום: כתר, גשר או תותבת, מייד לאחר ביצוע השתלים. יש לקחת בחשבון שגישה זו מתאימה רק בחלק מהמקרים, ודרוש בירור מדוקדק ומסודר של טיב עצם הלסת, מיקום השתלים המיועד, מצב החניכיים, מצב שאר השיניים (אם קיימות) והשיניים בלסת הנגדית. הרצון לקצר תהליכים תוך התעלמות מעובדות אלה, עלול לגרום לכישלון הטיפול.
בתקופה האחרונה, מתפרסמות בתקשורת שיטות שיקום שונות, כשהבולטת בהן היא טכניקה לבניית קשת שיניים שלמה בלסת אחת, תוך הישענות על ארבעה שתלים בלבד. גישה זו, המתבססת על החדרת שתלים בזווית, רווחת זמן קצר בלבד. למרות שמפתח השיטה מדווח על תוצאות יפות בטווח הקצר, ראוי לזכור שבעולם הרפואה וברפואת השיניים מקובל להסתמך על עדויות מבוססות כמותית ולאורך זמן.
כל עוד אין תמיכת רחבה בספרות המקצועית לכך, צריך להתייחס בזהירות לגישה המוצעת. הנסיון האחרון להחדיר שיטה של שיקום לסת שלמה באמצעות שלושה שתלים בלבד, נמצא לא יעיל, משום שכאשר שתל אחד לא נקלט - כל הטיפול נכשל.
השיטה הנוכחית עלולה להגנז בדומה. מהניסיון המצוי כיום בידי רופאי השיניים נראה, שרצוי לא לצמצם את מספר השתלים.
מי מבצע את הטיפול ומהו המעקב הנדרש?
בתחילת הדרך של שיקום על גבי שתלים דנטליים, נחלקה משימת השתלים ושיקומם בין שני צוותי רופאים: הכירורג, שהחדיר את השתלים, תוך שיתוף פעולה עם הרופא המשקם, והרופא ששיקם על גבי השתלים. כיום ישנם רופאי שיניים כלליים רבים, המבצעים גם את החדרת השתל וגם את השיקום. במרבית המקרים, רופא מנוסה יכול להתמודד עם מטלות אלה. אולם, בעידן של הרחבת היריעה הטיפולית ותחום השתלות עצם מאפשר ביצוע שתלים גם במקומות בעייתיים מבחינת נפח עצם זמינה, ראוי שתהליכים כירורגיים אלה ייעשו על-ידי רופאים מיומנים בכירורגיה ובידי רופאים משקמים היודעים להעריך את מורכבות השיקום.
בחירת תוכנית הטיפול המתאימה ממנה נגזרים מספר השתלים, מיקומם והצורך בהשתלות עצם, דורשים ניסיון מרבי של הרופא המשקם.
הצלחת השיקום על גבי שתלים בשנה הראשונה, המוערכת, כאמור ב-95%, היא נתון הלקוח מהספרות הדנטלית ומבוסס עובדתית. אולם ראוי להבין שמקורו בטיפולים ובמחקרים שנעשו על ידי רופאים מיומנים באוניברסיטאות ומכוני מחקר, תוך הקפדה רבה על בחירת מקרי השיקום והליכי ביצוע נאותים. ובכל זאת, על רופאי השיניים להיזהר כאשר הם מצטטים נתונים אלה, ועל המטופלים לזכור שביצוע שתלים ושיקומם, הוא הליך טכני מדויק ומורכב. כמו בכל ביצוע מטלה טכנית ישנה עקומת לימוד וטבעי הדבר, שיכולתו של רופא שביצע 20-10 שתלים אינה דומה לרופא שביצע 1,000 שתלים ויותר.
מעבר לביצוע המדויק של הכתרים או התותבות, אורך חיי השיקום על גבי השתלים, תלוי בתחזוקה השוטפת, במיוחד לנוכח העובדה שהחניכיים הסמוכות לשתלים רגישים להיגיינה ירודה, יותר מאשר בשיניים טבעיות.
מומלץ על ביקורות תקופתיות אצל רופא השיניים מדי שישה חודשים, כמו גם על ביקורים אצל השיננית. עם כל שינוי בתחושה סביב השיקום על- גבי השתלים, כדאי לפנות לרופא השיניים ולהיבדק, בין אם לצורך חיזוק בורגי השיקום או הידוק מאחזי התותבת. טיפול מונע מוקדם יכול לחסוך בעיות רבות בהמשך.
