הביקור במרפאת טרום הרדמה הוא אחד השלבים החשובים ביותר בהליך ההרדמה
הביקור במרפאת טרום הרדמה הוא אחד השלבים החשובים ביותר בהליך ההרדמה. אחת ממטרותיו העיקריות היא להפחית את התחלואה הגופנית והנפשית הנובעת מהניתוח ובתקופה שלאחריו.
הרופאים המרדימים מרכזים את כל החומר הרפואי של המטופל/ת ועל סמך זאת קובעים האם יש צורך בבדיקות נוספות והאם המטופל/ת מוכן/ה לניתוח ולהרדמה מבחינת איזון מחלות הרקע.
המפגש במרפאת טרום הרדמה נערך מספר ימים עד שבועות לפני מועד הניתוח המתוכנן, תלוי בדחיפות הניתוח ובזמינות המערכת. הביקור כולל שיחה ובדיקה ע"י רופא מרדים ושיחה עם אחות, אשר יתנו לך מידע מלא אודות העתיד להתרחש לפני, בזמן הניתוח וההרדמה ולאחריהם. זאת גם ההזדמנות שלך לברר שאלות המטרידות אותך לקראת הניתוח, ההרדמה והטיפול בכאב לאחר הניתוח.
צוות רפואי
מטרות המפגש
מטרות המפגש במרפאת טרום הרדמה:
- לביקור בטרום הרדמה חשיבות רבה להבטחת הרדמה בטוחה ומהלך תקין של הטיפול בזמן הניתוח ובהתאוששות לאחר הניתוח. הביקור מאפשר לרופא המרדים לקבל תמונה מלאה על מצבך הרפואי הכללי וללמוד ממנה על סיכויים לסיבוכים בזמן הניתוח ולאחריו, ומכאן לתכנן אמצעים שיפחיתו את הסיכוי לסיבוכים. כמו כן, בהתאם למצבך הרפואי, מחלות הרקע והניתוח המתוכנן מתכנן הרופא המרדים את תהליך ההרדמה ואת מהלך ההתאוששות.
- חשוב למסור את כל המידע הרפואי לא רק לרופא המנתח אלא גם לרופא המרדים, היות שהרופא המרדים הוא זה שישמור על יציבות המערכות החיוניות של גופך בזמן שהכירורג יבצע את הניתוח, וגם בהתעוררות לאחר הניתוח.
- דיווח על קשיים שנמצאו בניתוחים קודמים, כמו תגובה לא שגרתית לתרופות, קושי בהחדרת הצינור לקנה הנשימה, בחילות והקאות לאחר הניתוח, קשיים בהתעוררות, ערנות בזמן הרדמה ועוד, יעזרו לרופא המרדים להיערך מראש על מנת למנוע הישנות של מצבים דומים.
- לעיתים, כשהמחלות מהן את/ה סובל אינן מאוזנות דיין (אי ספיקת הלב, יתר לחץ דם לא מאוזן, אסטמה וכדומה), יבקש הרופא המרדים תחילה לדאוג לכך טרם הניתוח. אם יש צורך – תופנה להערכה אצל מומחים נוספים.
- במסגרת הביקור תוכל/י לקבל תשובות לשאלות בנושאים הקשורים להליך ההרדמה, לבחור (במידת האפשר) בשיטת ההרדמה המועדפת עליך ובשיטת הטיפול בכאב לאחר הניתוח.
- קיימת חשיבות רבה להכנה לקראת הניתוח, להערכה המוקדמת של מצבך על-ידי הרופא המרדים במרפאה ולאמון שנוצר בינך לבין הרופא המרדים; הרופא המרדים שלך בחדר הניתוח במשך כל הניתוח, עד להעברה מסודרת להתעוררות, שם נמצא רופא מרדים אחראי.
מהלך הביקור
- הביקור מתחיל ברישום במזכירות מרפאת טרום הרדמה שם תקבל מספר שילווה אותך לאורך ביקורך לשם שמירה על פרטיות.
- לפני כניסה למרפאה תתבקש/י למלא שאלון. הרופא המרדים יעיין בשאלון וירחיב בשאלות נוספות.
- שיחה עם אח/אחות המרפאה – יחד איתך ובשבילך - הזדמנות לשאול שאלות בנוגע לניתוח והתהליך הנלווה לו, הבעת רגשות והפגת חששות וקבלת מידע. תינתן הדרכה כיצד להיערך לפני ואחרי הניתוח, מה להביא וכמובן תקבל/י מידע נוסף על-פי הצורך.
- פגישה עם רופא מרדים אשר יתשאל אותך לגבי הניתוח אותו אתה עומד לעבור וההיסטוריה הרפואית. כמו כן ימדדו מדדים חיוניים ותעבור בדיקה גופנית.
- בחלק מהמחלקות הביקור במרפאת טרום הרדמה משולב בביקורך במרפאת טרום ניתוח, במקרה זה תיפגש באותו יום בנוסף לאחות טרום הרדמה ורופא מרדים גם בצוות המנתח. ניתוב פגישותיך יקבע על פי זמינות הרופאים והאחיות ואנו שואפים שביקורך יתנהל ביעילות ככל הניתן, עם זאת התהליך נמשך כ- 4-5 שעות.
- בביקור תקבל גם הנחיות לגבי צום לפני ניתוח ושימוש בתרופות לפני הניתוח.
- בתום הביקור, תתבקש לחתום על הסכמה מדעת להרדמה.
גופך לקראת ניתוח
מדוע חשוב לך לשפר את תפקוד מערכות גופך לקראת הניתוח?
קיימים מספר גורמי סיכון הרדמתים משמעותיים הכוללים- מחלת לב פעילה, אי ספיקת לב שאינה מאוזנת, סוכרת מטופלת באינסולין, אי ספיקה נשימתית מכל סיבה כולל דום נשימה בשינה, אי ספיקת כליות ושבץ מוחי בעבר. גורמי הסיכון הללו מצטרפים לדרגת הסיכון והיקף הניתוח (הניתוחים בסיכון יתר הם ניתוחי כלי דם וניתוחים נרחבים וממושכים המערבים צריכת נוזלים מוגברת במהלכם) ויחד יוצרים תמונה של דרגת הסיכון הרדמתי והניתוחי.
תפקוד לקוי של מערכות שונות בגוף עלול להשפיע לרעה על מהלך הניתוח, ההרדמה ועל מהלך ההתאוששות. באופן כללי, ככל שהניתוח נרחב יותר (כגון ניתוחי חזה, לב, כלי דם, ניתוחי בטן וניתוחי עמוד שדרה נרחבים), יש בו סיכון גבוה יותר. במצבים אלה, גוברת החשיבות לשיפור מערכות הגוף השונות לקראת ההרדמה והניתוח.
הכנה מקדימה כוללת בין השאר, איזון לחץ הדם, איזון מדדי סוכרת, איזון אסטמה ומחלת ריאות כרונית, איזון של אי ספיקת לב, הפרעות קצב, חסר דם וכדומה. האיזון מושג באמצעות תרופות מתאימות, בייעוץ עם רופא המשפחה ורופאים מומחים למחלות הספציפיות.
על-מנת להימנע מבדיקות מיותרות או כפל בדיקות, אנא הבא/הביאי עמך את תוצאות ההערכה הלבבית שעברת, לפגישה עם הרופא המרדים.
חשוב לציין כי עישון פוגע בתפקוד הרירית בדרכי הנשימה, בפינוי ההפרשות מדרכי הנשימה ויש לו השפעה מערכתית על תפקוד הלב. במטופלים עם מחלת רקע נשימתית ובמעשנים קיימת שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים ריאתיים לאחר הניתוח דוגמת: דלקות ריאה, קריסת חלקים של אונות הריאה, צורך בהנשמה ממושכת. הפסקת עישון בטווח קצר לפני הניתוח, אינה מפחיתה מהסיכון לסיבוך ריאתי. במטרה להפחית את הסיכון בניתוח, יש לחדול מעישון למשך לפחות שמונה שבועות לפני הניתוח.
ככלל, מומלץ למטופלים הסובלים ממחלות כרוניות ועתידים לעבור ניתוח מתוכנן מראש, לפנות לרופא המטפל במחלה, על-מנת שישקול את הצורך באיזון מרבי של מחלתך לפני האשפוז בבית-החולים לביצוע הניתוח, זאת, על מנת להגיע במצב אופטימלי לניתוח.
אם חלית במחלת חום לאחרונה-נזלת/שיעול/כאב גרון או מחלת חום אחרת בחודש טרם מועד המתוכנן לניתוח– חובה עליך להודיע לצוות המרפאה, למען בטיחותך.
צום ואספירציה
מדוע עליך להיות בצום? מהי הסכנה של אספירציה?
צום מקטין את הסיכון של כניסת תוכן ממערכת העיכול לתוך הריאות. כניסת של תוכן קיבה- אוכל או מיצי קיבה לתוך מערכת הנשימה נקראה אספירציה והיא טומנת בחובה סיבוכים נשימתיים כמו דלקת ריאות ואי-ספיקה נשימתית ממושכת העלולה לגרום להנשמה ממושכת ונכות ריאתית.
לשם כך קיימות הנחיות אגודת ההרדמה הכוללות:
-
צום של 6 שעות מארוחה קלה.
-
עד שעתיים לפני ההרדמה ניתן ללגום כמות קטנה של מים או נוזל צלול.
-
תינוקות יונקים יכולים לשתות חלב אם עד 4 שעות טרם הפעולה.
אם אכלת או שתית בטעות שלא על פי ההנחיות, יש חשיבות רבה לדווח לרופא המרדים.
תרופות לקראת ניתוח
אלו תרופות עליך להמשיך לקחת לקראת הניתוח וההרדמה?
ככלל יש לקחת את התרופות הקבועות עד כולל יום הניתוח (בבוקר הניתוח עם לגימה קטנה של מים) אלא אם קיבלתם הנחיה אחרת ע"י הרופא המרדים או הרופא המנתח.
קיימות קבוצות תרופות הדורשות הנחיות מיוחדות כמו תרופות לשליטה על יתר לחץ דם, תרופות לטיפול בסוכרת ותרופות מדללות דם (נוגדות קרישה).
האם יש להפסיק טיפול במדללי דם לקראת הניתוח וההרדמה?
זהו נושא מורכב ותלוי בסיבה הראשונית עבורה קיבלתם את התרופות לדילול דם. אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה עליכם לבדוק גם עם הרופא המרדים וגם עם הרופא המנתח האם ומתי להפסיקם.
חלק מהתרופות עלולות לגרום לדמם רב מהרגיל אך הפסקתם עלולה אף היא לגרום לסיבוכים רפואיים כמו קרישיות יתר. בכל מקרה אין להפסיק תרופות אלו על דעת עצמכם ויש להתייעץ ברופא המטפל שרשם את התרופה.
מה להביא לביקור?
- סיכום רפואי מרופא המשפחה המטפל ו/או מרופאים מומחים, הכולל אבחנות של מחלות הרקע ורשימת תרופות עדכנית (מרשם וללא מרשם).
- תוצאות בדיקות דם שיש ברשותך (בתלות בגיל, מחלות הרקע וסוג הניתוח) נדרשים - ספירת דם, ביוכימיה כולל אלקטרוליטים, תפקודי כליה, ותפקודי קרישה.
- אם הנך סובל מהפרעות בבלוטת התריס – בדיקה לתפקודי בלוטת תריס.
- תרשים אק"ג עדכני (6 חודשים)- לכל מטופל מעל גיל 40.
- צילום חזה עדכני (6 חודשים)– לכל מטופל מעל גיל 60, או מטופל מעשן ו/או עם רקע של מחלת כבד או מחלת לב.
- אם הנך סובל ממחלות רקע עליך להביא מידע עדכני/ייעוץ/אישור רלוונטי, לדוגמה:
- אם הנך סובל ממחלת לב איסכמית, הפרעת קצב, אי ספיקה לבבית, מושתל קוצב – עליך להביא סיכום עדכני מקרדיולוג ובדיקות רלוונטיות כמו אקו לב, מיפוי לב, דו"ח צנתור.
- אם הנך סובל ממחלת ריאות משמעותית – עליך להביא סיכום עדכני מרופא ריאות ותוצאות תפקודי ריאה, אם בוצע.
- אם עברת ניתוח או אירוע מוחי בשנתיים האחרונות – אישור נוירולוג או נוירוכירורג. - כל מסמך רפואי – ייעוץ, בדיקות נוספות עדכניות שביצעת.
- רשימת שאלות שתרצה להבהיר עם הרופא המרדים.
- אוכל, שתייה וסבלנות.
מה עליך להביא לניתוח, אשפוז?
- טופס התחייבות לאשפוז/ניתוח מקופת החולים או סידור כספי אחר (אסמכתא תקציבית- צבא, אישור משרד הביטחון).
- תוצאות בדיקות דם, צילומים ובדיקות נוספות אחרות שברשותך והתבקשת להביא.
- תרופות קבועות שהנך נוטל בקביעות בבית.
- ציוד אישי - כלי רחצה, נעלי בית, בגדים נוחים, חלוק, תחתונים חד-פעמיים.
- יש להסיר בבית תכשיטים ולק מהציפורניים.
- שיניים תותבות, מכשירי שמיעה - יש להסיר לפני הכניסה לחדר הניתוח.
- אין להביא חפצי ערך לבית-החולים.