אשכולות (BUNDLES) מניעת זיהומים בבית החולים

זיהום בצנתר מרכזי מוביל לתחלואה ותמותה וניתן למניעה באמצעות ביצוע התערבויות שכלולות באשכול מניעת אלח דם במטופלים עם צנתר מרכזי.

 האשכול למניעת אלח דם בצנתר ורידי מרכזי כולל את המרכיבים הבאים:

1. הצוות שמחדיר צנתר מרכזי יעבור הדרכה מעשית ויכיר את ההנחיות להחדרת צנתר מרכזי ותחזוקת צנתר מרכזי.
2.  ביצוע ההחדרה בטכניקה סטרילית מלאה ושימוש בערכה ייעודית.
3. אומדן תקינות הצנתר, כולל מוצא הצנתר וקיבוע, פעם במשמרת
4.  הערכה יומית לנחיצות הצנתר והוצאתו כאשר אינו נדרש.
5.  טיפול בצנתר, כולל החלפת חבישה (באמצעות שימוש בערכת החלפה חבישה ייעודית), החלפת סטים וחיבור צנרת ותמיסות בטכניקה אספטית.
6. ניטור היענות להנחיות לטיפול יומי בצנתר על ידי צוות המחלקה וצוות היחידה למניעת זיהומים ומתן משוב לצוותים.
7.  ניטור של אלח דם הקשור בצנתר ורידי מרכזי.
   
   

זיהום בדרכי השתן שקשור לצנתר שתן הוא הזיהום הנוזוקומיאלי השכיח ביותר ומוביל להארכת משך האשפוז, עלויות אשפוז גבוהות ותחלואה.

CAUTI   מוגדר כהימצאות חיידק בשתן בריכוז משמעותי בנוכחות תסמינים או סימנים שמיוחסים לזיהום בדרכי השתן במטופל שנושא צנתר שתן למעלה מיומיים.

ניתן למנוע זיהומים בדרכי השתן הקשורים לצנתר שתן באמצעות שימוש באשכול מניעת זיהומים.

אשכול למניעת זיהומים בדרכי השתן הקשורים לצנתר שתן כוללים:

1. צוות מכיר את ההנחיות להחדרת צנתר שתן.
2. הימנעות משימוש בצנתר שתן ללא התוויה מוצדקת, וביצוע הערכה יומית לנחיצות צנתר שתן.
3.  החדרה בטכניקה אספטית תוך שימוש בערכה מוכנה.
4. שימוש במערכת סגורה לניקוז שתן ושמירת השקית מתחת לגובה המותן.
5. ניטור של זיהום בדרכי השתן על פי הגדרות אחידות.
6. משוב היענות להנחיות ותוצאים לצוות המטפל.
   
   

VAP מוגדר כדלקת ריאות בחולה שמונשם למעלה מ- 48 שעות בשכיחות של כ- 20% מהחולים שמטופלים בהנשמה מכנית.

VAP  מלווה בתחלואה ותמותה גבוהים )עד 50% בחלק מהדיווחים).

ההערכה היא שחלק גדול ממקרי ה- VAP ניתנים למניעה על ידי שימוש בהתערבויות מבוססות ראיות ושימוש באשכולות למניעת זיהומים.

אשכול למניעת זיהום בחולה המונשם כולל את המרכיבים הבאים: 

1. צוות רפואי וסיעודי שעבר הכשרה מתאימה, בקיא בהיבטים של מניעת זיהומים.
2. תנאים פיזיים נאותים, כולל שטח מספק, לאשפוז וטיפול בחולים מונשמים.
3. השכבת המטופל המונשם כאשר ראש המיטה מורם בזווית של 30-45 מעלות (במקרה של התווית נגד - יש להקפיד על תיעוד, לחזור להשכבה מוגבהת כשמתאפשר).
4. שמירה על לחץ בלונית בגבולות 25-30 מ"מ כספית, כולל בדיקה ותיעוד פעם במשמרת (במקרה של התווית נגד - יש להקפיד על מתן הוראה רפואית ותיעוד.
5. שמירה על היגיינה של חלל הפה - טיפול פה פעם אחת בכל משמרת, כולל צחצוח שיניים פעמיים ביממה לפחות, תוך שימוש במברשת חד פעמית.
6. שימוש במים מעוקרים לטיפולי פה, שטיפות זונדה, ומתן תרופות.
7. יש לפעול על פי פרוטוקולים לגמילה מוקדמת והימנעות מחומרי הרדמה ככל הניתן.
8. התערבויות נוספות:
9. שמירה על לחץ בלונית תקין ע"י שימוש במערכת אוטומטית.
10. שימוש במערכת סקשין סבגלוטי - שאיבה עיתית של הפרשות תת-גלוטיות לפני כל פעולה שקשורה לריקון בלונית, לרבות אקסטובציה, שינוי מיקום של הטובוס.
11. ביצוע ניטור של זיהומים ריאתיים הקשורים בחולה המונשם.
    
    

זיהום בחתך הניתוחי שכיח בכ - 2-20% מהניתוחים ומוביל להארכת משך האשפוז ולתמותה.

ההערכה היא שלפחות מחצית מהזיהומים בחתך הניתוחי ניתנים למניעה.  

אשכול למניעת זיהומים בתר ניתוחיים כולל את המרכיבים הבאים:

1. הצוות המטפל מכיר את נהלי מניעת זיהום בתר ניתוחי.
2. טיפול אנטיביוטי מונע יינתן עד 60 דקות לפני החתך הניתוחי על פי נוהל אנטיביוטיקה מונעת לפני ניתוח.
3. יש להימנע מהסרת שיער ובמידה שיש צורך יבוצע שימוש בקליפר.
4.  אין לבצע הסרת שיער על מיטת הניתוח.
5. חיטוי העור בחדר הניתוח יבוצע באמצעות תכשיר מבוסס אלכוהול ועל פי פרוטוקול מובנה.
6. בחדר הניתוח ישהו אנשי צוות חיוניים לניתוח בלבד, ומספר היציאות והכניסות אל חדר הניתוח יישמר נמוך ככל האפשר.
7. הקפדה על כללי ההתנהגות אחרי פתיחה וסביב שדה סטרילי.
8. סיקור מקדים לנשאות ל staphylococcus  aureus - למטופלים לפני ניתוחים בתחום אורתופדיה, לב, נוירוכירורגיה. תהליך דה-קולוניזציה לחיוביים.
   

רכישה של חיידקים רב-עמידים כנשאות או כזיהום קליני מובילה לתחלואה ותמותה גבוהים.

בית החולים מהווה את המקור השכיח ביותר לרכישת חיידקים רב-עמידים. מניעת התפשטות חיידקים רב- עמידים בבית החולים היא מטרה בעלת חשיבות עליונה.
הדרך להשיגה כוללת מספר התערבויות להפחתת התפתחות של חיידקים רב-עמידים באמצעות שימוש מושכל באנטיביוטיקה, והפחתת העברה צולבת של החיידקים הרב עמידים בין המטופלים.

אשכול למניעת העברה של חיידקים רב-עמידים כולל את המרכיבים הבאים:

1. שמירה על היגיינת ידיים ואמצעי זהירות שגרתיים.
2. איתור מוקדם של מטופלים בסיכון מוגבר לנשאות על פי ההתוויות בקבלה לאשפוז, סקר מגעים, וסקר עיתי.
3. בידוד נשאי חיידקים רב-עמידים בתנאי בידוד על פי נוהל, בהתאם למחולל )מתחם, חדר בודד, בידוד מגע בחדר משותף).
4. הקפדה על ניקיון יומי שגרתי וניקיון יסודי לאחר שחרור, תוך בקרת איכות הניקיון.
5. שימוש מושכל באנטיביוטיקה.
6. דיווח רציף של הימצאות חיידקים רב-עמידים, מגמות לאורך השנים ורכישות באמצעות דשבורד ובאופן קבוע בוועדות מוסדיות וישיבות מצב של כלל המחלקות.