בדיקות גמישות כלי דם במכון האנדוקריני

Pulse Wave Velocity

 

נמדדת מהירות התקדמות גל לחץ הדם בעורקים הגדולים. מהירות גל הלחץ נמדדת באמצעות חיישנים באזור עורק הקרוטיד (עורק צוואר) והעורק הפמוראלי (עורק המפשעה). ככל שהעורקים קשיחים יותר וגמישים פחות כך גבוהה יותר מהירות התקדמות גל הלחץ. במילים אחרות, מהירות גבוהה של גל הלחץ משקפת עורקים מרכזיים בלתי גמישים, ואילו מהירות איטית משקפת אלסטיות של העורקים. אנו יודעים היום שגמישות ירודה של העורקים הגדולים מבטאת הפרעה חשובה במבנה כלי הדם העורקיים הגדולים והיא סמן לבעיות רפואיות עתידיות במערכת כלי הדם, ללא קשר לגורמי סיכון אחרים כמו כולסטרול גבוה, סוכר או יתר לחץ דם. כאשר מתגלית הפרעה כזו, אנו יכולים להשפיע עליה באמצעות מגוון אמצעים תרופתיים ובלתי תרופתיים גם יחד.

מדד ההגברה, או (Augmentation index (AIx

מבוסס על רישום מפורט של תבנית גל לחץ הדם תוך ניתוח ממוחשב של מרכיביו הסיסטוליים. אחת הנגזרות החשובות של חישוב זה נקראת "פרמטר המשקף את עוצמת גל ההדף העורקי הראשוני בתגובה לזרימה הסיסטולית". מערכת עורקית בלתי גמישה תיצור גל הדף מוגבר. זהו מדד משלים, אם כי שונה מאשר מדד מהירות גל הלחץ. בגלל מורכבות מבנה עץ העורקים ופעולת הלב, מערכת עורקים בלתי גמישה עשויה להתבטא בהפרעה גם במהירות גל הלחץ (סעיף קודם) וגם ב"מדד הגברה" גבוה, או רק באחד משניהם. מדד ההגברה עולה באופן טבעי עם הגיל, אבל כאשר מוצאים ערך מוגבר, בתחום ה"זקן", אצל איש צעיר, הדבר מחייב תשומת לב רפואית משום שגם מדד ההגברה, ממש כמו מהירות גל הלחץ, היא סמן בלתי תלוי של תחלואה עתידית בכלי הדם ובלב.

מדידה לא ישירה של הלחץ הדם

אנו רגילים למדוד את לחץ הדם בזרוע וכאשר לחץ הדם נמצא גבוה, נהוג לטפל בתרופות המורידות את לחץ הדם. והנה מתברר, כי בעוד שתרופות מסוגים שונים יכולות להוריד את לחץ הדם באותה מידה של יעילות כאשר מודדים אותו בזרוע, לחץ הדם המרכזי, אותו לחץ הדם הנמדד בעורקים הגדולים ואשר מולו פועלים הלב, המוח והכליות, איננו יורד באותה מידה. קיבלת טיפול נגד יתר לחץ דם? ברצונך לדעת אם אתה באמת מאוזן יפה? עדיף לדעת אם גם לחץ הדם המרכזי שלך ירד לתחום הרצוי. אף על פי שהבדיקה מודדת, בעקיפין, את לחץ הדם המרכזי, זה הקיים בעורקים הגדולים, זוהי בדיקה לא-פולשנית, "נעשית מבחוץ", אפילו ללא דקירה במחט.

אנו יודעים היום כי לשונות בלחץ הדם המרכזי, ישנן השלכות חשובות על מערכת כלי הדם והלב. למעשה, לחץ הדם המרכזי עשוי להוות גורם מכריע בהשגת שיפור בריאותי ולכן, חשיבותו עולה למול לחץ הדם הנמדד בזרוע, כפי שהדבר נעשה בדרך כלל. לחץ דם המרכזי הינו כלי חדש וחשוב במאבק שלנו ביתר לחץ דם, המסייע לנו להבדיל בין נורמליזציה אופטימלית של לחץ הדם, כזו המפחיתה גם את הלחץ המרכזי, לבין נורמליזציה מדומה, כזו הפועלת יותר על המדידה בזרוע.

כושר הקיבולת של העורקים הגדולים (C1) ו העורקים הקטנים (C2)

מבוסס על רישום מפורט של תבנית גל לחץ הדם תוך ניתוח ממוחשב של מרכיביו הדיאסטוליים. כושר הקיבולת נמדד באמצעות חיישן באזור עורק הרדיאלי בכף היד. כאן אנו מבדילים בין גמישות כלי הדם העורקיים הקטנים והגדולים, והדבר עשוי לסייע לרופא לא רק בהערכת מצב מערכת כלי הדם, אלא גם בתכנון בטיפול ביתר לץ דם.

עובי האינטימה-מדיה בעורק הקרוטי (IMT)

הציפוי הפנימי של דופן העורק חשוף לסביבה "עוינת", הנגרמת על ידי עליה ברמת סוכר, כולסטרול, עליה ביתר לחץ דם, חשיפה לחומרים מחמצנים או חומרים מעוררי דלקת או נסיבות אחרות הגורמות לטרשת העורקים. בתגובה לפעולה השלילית של גורמים אלה, מתחולל בדופן הפנימי של העורק שגשוג של תאים מיוחדים, הנקראים "תאים מיואינטימליים". אלה הם תאים שעברו שינוי פנוטיפי ומקורם בעיקר בתאי שריר, המהווים חלק מהשכבה המרכזית של העורק. עם השתנותם, בתגובה לכוחות השליליים הפועלים על העורק, לא זו בלבד שתאים אלה מתרבים אלא גם מתחילים לנדוד לכיוון הציפוי הפנימי של העורק. בסופו של דבר אנו מקבלים התעבות של האינטימה, הלא היא שכבת הציפוי הפנימי של העורק. מכיןן שהתאים הגורמים להתעבות מקורם מהשכבה המרכזית של הדופן, הקרויה מדיה, אנו קוראים לעובי המשולב של הציפוי הפנימיה הפנימי - "עובי האיטימה- מדיה" או, Intima Media Thickness (ובקיצור - IMT). כאשר קיים IMTמוגבר, הדבר משקף התחלת טרשת עורקים. למעשה, ככל שהעובי מוגבר יותר, כך גדל הסיכון העתידי לארועי לב, לאירועים מוחיים ולפגיעות אחרות הנובעות מטרשת עורקים. ואופיו של תהליך פתולוגי התחלתי ביותר וביכולתו לנבא אירועים לבביים ומוחיים עתידיים. חשווב מאוד לדעת כי ה-IMT נסוג בתגובה לטיפול הולם בגורמי סיכון כדוגמת: כולסטרול מוגבר או יתר לחץ דם. על כן, IMT משמש כלי לאבחון העתידי ללקות במחלות קרדיווסקולריות, וכן משמש כלי מעקב חשוב אחר יעילות הטיפול בגורמי הסיכון.

Flow Mediated Dilation - FMD

 

הציפוי הפנימי של דופן העורק התקין מורכב באדם הבריא רק משכבה אחת של תאים מיוחדים, "תאי אנדותל". לתאים אלה יכולת מופלאה להשפיע על התנהגות כל העורק, לגרום לו הרפיה ולהגביר פעילות נוגדת טרשת. פעולה הגנתית רחבה זו של העורק נעשית על ידי הפרשת חומר פשוט יחסית, חנקן חמצני (nitric oxide - NO). אנו יכולים לבדוק את יכולת של העורקים להתרחב באופן בריא תוך שימוש בתבחין פשוט יחסית. לאחר חסימה זמנית של אספקת הדם לעורק, תאי האנדותל מגבירים את ייצור החנקן החמצני וגורמים להתרחבותו של העורק. יכולת זו נבחנת בעזרת תבחין הנקרא Flow Mediated Dilation, המבוסס על מידת התרחבות עורק הזרוע, הנמדדת בעזרת אולטרסאונד-דופלר, לאחר חסימה חולפת של זרימת הדם לאמה. עורק בעל תפקוד אנדותליאלי תקין מגיב לאיסכמיה ביצור מוגבר של NO, המוביל להתרחבותו. FMD בלתי תקין הינו בגדר סנונית המבשרת את בואם של יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, סוכרת, הפרעה בתפקוד המיני וכו'. בקרב האוכלוסייה ידוע כי התפקוד האנדותליאלי משתפר כאשר גורמי סיכון קלאסיים כגון: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת וכו' מטופלים כהלכה.

קצב חילוף חומרים במנוחה

 

קצב חילוף חומרים במנוחה (Resting metabolic rate - RMR) או גם צריכה קלורית, היא האנרגיה הנדרשת כדי לבצע תפקודי גוף חיוניים כגון: נשימה וקצב לב בזמן שהגוף נמצא במנוחה. כ- 50% עד 75% מההוצאה האנרגטית היומית של אחד יכולים להיות מיוחסים לקצב חילוף חומרים במנוחה. RMR הוא ביטוי לקצב שימוש החמצן בגוף כאשר הגוף נמצא בצום ובמנוחה מוחלטת. השמנת יתר מוגדרת כהצטברות של שומן עודף בתאי שומן. היא נגרמת על ידי חוסר איזון בין הוצאת אנרגיה (EE) וצריכת אנרגיה. על מנת להקטין את אחסון השומן בגוף, נדרש להעריך את דרישות אנרגיה מדויקות על ידי המדידה של EE ובהתאם לכך לקבוע את הצריכה הקלורית המדויקת.

המדידה של EE מסופקת על ידי calorimeter ונמדדת בצורה לא ישירה (Indirect calorimetry). הערכה של EE מבוססת בעיקר על כמות המסוימות של O2 שנצרך (VO2) וכמות CO2 שיוצר (VCO2) והיחס בין השניים מחשבים את מנת הנשימה (Respiratory quotient RQ) ו-RMR. RMR ו-RQ נקבעים על ידי calorimeter ממעגל פתוח לא ישיר נמדד במשך 25-35 דקות על ידי ניתוח גז נשימה באמצעות מערכת מכסה מנוע המאוורר (canopy או חופה). הבדיקה מתבצעת בשכיבה ובמנוחה מוחלטת בטמפרטורת חדר קבועה.

הנחיות לקראת בדיקת צריכה קלורית

יש להגיע לבדיקה אחרי צום הלילה בן 12 שעות. מותר לשתות מים.

ביום הבדיקה:

אין לבצע כל פעילות גופנית מאומצת.

אין לעשן.

אין לשתות קפה.

אין ללעוס מסטיק.

תרופות יש ליטול כרגיל, מלבד תרופות להן דרוש מזון אחריהן מאחר ויש להגיע בצום.