במחצית מהחולים אשר עוברים צנתור בשל כאבים בחזה או תעוקת חזה או קוצר נשימה במאמץ, לא נמצאות היצרויות משמעותיות בעורקי הלב. בחולים אלו קיימת אפשרות שתסמיני התעוקה נובעים מבעיה בעורקי הלב הקטנטנים (מחלה מיקרווסקולרית) אשר לא ניתן להדגים בצנתור סטנדרטי.
בעיה במבנה או תפקוד כלי הדם הקטנטנים מגבילה את אספקת הדם הדרושה לשריר הלב בזמן מאמץ, דבר שיתבטא בכאבים בחזה או קוצר נשימה בעת מאמץ גופני.
חשוב לציין שבצנתור סטנדרטי אנחנו מצלמים את עורקי הלב הכליליים ומנסים לאתר בהם חסימות. המגבלה הגדולה של צנתור כזה היא שניתן לראות בעין רק עורקים שקוטרם מעל 400 מיקרון, ועל כן בקבוצת החולים הסובלים מתעוקת חזה בגלל מחלה של העורקיקים הקטנים, הצנתור יפוענח כתקין, והאבחנה הנכונה עלולה להתפספס.
בחדרי הצנתורים של המרכז הרפואי תל-אביב, נעשה שימוש בטכנולוגיה אשר מאפשרת הערכה של תפקוד כלי הדם הקטנטנים. לא מדובר במערכת שמצלמת את כלי הדם כמו בצנתור סטנדרטי, אלא בודקת ומודדת את איכות ומהירות זרימת הדם בעורקיקים. היא פועלת באמצעות תיל מתכת דק המוחדר לעורק כלילי גדול ועליו חיישנים עדינים הרגישים לשינויי לחץ וטמפרטורה של הדם הזורם בעורק. הבדיקה מתבצעת על ידי הזרקת נוזל פיזיולוגי בטמפרטורת החדר, ולפי המהירות של השינוי בטמפרטורה לאורכו של העורק, המערכת יודעת להסיק על איכות זרימת הדם בכלי הדם הקטנים.
כמו כן במקרים מסויימים אנחנו בוחרים להזריק תרופעה לעורקי הלב על מנת לזהות נטיה של העורקים להתכווץ, דבר שאף הוא עלול לגרום לכאבים בחזה, עם או בלי קשר למאמץ.
המשמעות של השימוש השגרתי במערכת זו, יחד עם טכנולוגיות הדמיה מתקדמות העומדות לרשותנו בחדר הצנתורים, היא שכיום אנחנו לא מוציאים נבדק מחדר הצנתורים עם סימני שאלה לגבי הסיבה לכאבי החזה שלו. אותם 50% מהנבדקים שבעבר היו יוצאים מהצנתור ללא אבחנה מדויקת של הסיבה לתלונתם, יוצאים היום עם אבחנה מדויקת לגבי תפקוד העורקים הגדולים והעורקיקים הקטנים של הלב.