עובר במצג עכוז והיפוך עובר

דואר אלקטרוני וואטסאפ לינקדאין פייסבוק

רקע

הכוונה למצב בו בחלק הסופי של ההריון החלק המקדים (פונה למטה) הינו העכוז ולא הראש. רק 3-4% מסך ההריונות יגיעו למועד הלידה במצג עכוז, בשלבים מוקדמים של ההריון זהו מצג שכיח. כ-90% מהעוברים יהפכו ממצג עכוז לראש לבד עד שבוע 36.

אבחנה וטיפול

במידה והעובר לא מתהפך למצג ראש, במרבית המרכזים הרפואיים ההמלצה הינה ללדת בניתוח קיסרי, זאת בעקבות מחקר גדול מתחילת שנות ה-2000 שהדגים תחלואה ותמותה מוגברים בלידות עכוז. במחקר נמצא כי הסיכון לנזק פי 3 מאשר לידה בניתוח קיסרי (4.5% לעומת 1.5%). עיקר הנזק בשל קושי בחילוץ הראש לאחר יציאת הגוף. סיבה נוספת היא שעם הזמן שעובר קטנה המיומנות ליילד מצג עכוז בשל מיעוט לידות אלו.

ניתן לנסות לבצע היפוך חיצוני של העובר, מדובר בפעולה חיצונית הנמשכת מספר דקות, הרופא בעצם מפעיל לחץ על הבטן בניסיון להפוך את העובר, פעולה זאת תתבצע רק לאחר שבוע 36-37.

הסיכוי לסיבוכים קטן ביותר ועומד על 0.2%, הסיבוכים המשמעותיים הם היפרדות שלייה או מצוקה עוברית וזאת הסיבה להשגחה של מספר שעות לאחר הפעולה.

סיכויי ההצלחה עולים עם מספר הלידות, בלידות חוזרות הסיכוי עומד על מעל 90%, בלידה ראשונה לעומת זאת עומד על 50-40%. וגם נתונים שונים כמו משקל האישה, כמות מי השפיר ומיקום השליה משפיעים על סיכויי ההצלחה. לא מבצעים ניתוח קיסרי באופן מידי כי גם לניתוח יש סיכונים שונים כמו כל ניתוח, וגם הסיכוי לניתוח קיסרי חוזר בהריון הבא עולה, וקיימת עליה בשכיחות של שליית פתח שלייה נעוצה ועוד בהריון הבא.

שיטות נוספות להיפוך הן: רפלקסולוגיה, דיקור, הליכה על 4, עמידת נר, מוקסה ועוד.

יש לזכור שמרבית העוברים (90%) יתהפכו לבד עד שבוע 36, עובדה זו מקשה לבדוק יעילות שיטות היפוך לפני שבוע זה.

מהו היפוך עובר?

ברוב המוחלט של הלידות, ראש העובר נמצא מעל פתח תעלת הלידה. בכ- 3-4% מן המקרים אין המצב כך והעכוז של העובר הוא זה שאמור להיוולד קודם. עד לפני כ 20 שנים היה מקובל ליילד את העוברים במצגי עכוז בלידה נרתיקית שהיתה מורכבת מן הרגיל ודרשה מיומנות וניסיון אך משנת 2001 ההנחיות שונו. בשנה זו פורסם מחקר גדול שהצביע על סיבוכים בשיעור גבוה יותר לעוברים במצג עכוז בלידה נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי. לידות עכוז נרתיקיות הפכו נדירות וברבות השנים המיומנות ליילד לידת עכוז חלפה מן העולם. כיום, ליולדת אשר עוברה במצג עכוז נותרו 3 אפשרויות: האחת, ללדת אותו במצג זה ביודעה שהתוצאות עלולות להיות עגומות עבור הילוד בעיקר לנוכח חוסר הניסיון של המיילדים. השנייה, ללדת בניתוח קיסרי. האפשרות השלישית הינה לנסות ולבצע היפוך של העובר ממצג עכוז למצג ראש בהליך הנקרא היפוך חיצוני.

איך ומתי מתבצע היפוך?

הליך ההיפוך מתבצע במסגרת בית חולים לאחר הזמנת תור להיפוך ועל ידי רופאים מנוסים. היולדת מגיעה לאחר צום של לילה ותוך כדי שכיבה פרקדן על המיטה, הרופא ההופך מנסה לחלץ את העכוז העוברי מהאגן של היולדת תוך שימוש בידיו על פני בטנה של היולדת. לאחר חילוץ העכוז מהאגן, יד אחת של ההופך תומכת בעכוז על פני הבטן ההריונית ויד שנייה מוליכה את ראש העובר לאגן. הפעולה מתבצעת בהנחיית אולטרסאונד ובסיומה יבוצע ניטור דופק העובר טרם השחרור. העיתוי האידיאלי לביצוע ההיפוך הוא בשבועות 36-38 משני טעמים עיקריים: האחד, רוב העוברים יתהפכו ספונטנית עד שבוע זה ולכן מיותר לבצע היפוך על עובר שבכל מקרה יתהפך. השני, בשבוע זה העובר מספיק בשל בכדי ליילד במקרה סיבוכים של ההיפוך (ראה דיון על סיבוכי ההיפוך) ומספיק מוקדם בכדי שהעובר לא יתבסס בתעלת הלידה, דבר שיוביל לכישלון ההליך. 


מהם סיכויי ההצלחה ובמה הם תלויים?

סיכויי ההצלחה משתנים בהתאם לבחירת המועמדות להיפוך והם נעים במחקרים שונים בין 30%  ל 70%. הצלחת ההיפוך תלויה במספר גורמים עיקריים: 
  • מספר הלידות בעבר – היפוך בלידה ראשונה מצליח רק ב 20-30% מן המקרים ואילו בלידות חוזרות שיעור ההצלחה עולה ל 70-80%. 
  • מידת ההתבססות של העכוז באגן היולדת – עובר שעכוזו נמצא נמוך בתעלת הלידה יישאר במצג עכוז. מידות הביסוס ניתנת להערכה על ידי אולטרסאונד ובבדיקה של ההופך בתחילת התהליך. 
  • כמות מי השפיר שסביב העובר – כאשר כמות המים נמוכה ההיפוך נדון לכישלון. אין דרך טובה להשפיע על כמות המים. 
  • גורמים נוספים שמשפיעים על ההצלחה אך מידת השפעתם קטנה יותר הינם: עובי דופן הבטן של היולדת, המצאות ראש העובר מתחת לקשת הצלעות של היולדת, משקל העובר, מיקום השליה (שליה קדמית מקשה על הליך ההיפוך).

האם ההיפוך מסוכן?

הליך ההיפוך נחשב לפעולה בטוחה לאם ולעוברה. בספרות המקצועית מתוארים סיבוכים נדירים של היפוך חיצוני כמו כריכת חלב הטבור סביב גוף הילוד (קורה גם באופן עצמוני, ללא היפוך), הפרדות שליה, ירידת מים ולידה, האטות בדופק. למרות שסיבוכים אלה הינם נדירים וברובם הגדול אינם מסוכנים הם מטרידים את בני הזוג בבואם להחליט על היפוך וזה המקום להרגיע ולומר שאנו מבצעים את ההיפוך תוך כדי שמירה על בטיחות האם ועוברה.  אין זה נדיר לחוש צירים ואפילו לראות האטות בניטור לאחר ניסיון היפוך אך מצבים אלה לרוב אינם ברי משמעות לבריאותם של האם ועוברה. 

האם ההיפוך כואב?

מידת אי הנעימות או הכאב הכרוך בפעולה משתנה מאדם לאדם ותלויה בקלות ההיפוך, מידת הביסוס של העכוז בתעלת הלידה ובגורמים אינדיבידואליים נוספים. חלק מהפעולות כרוך בכאב ואז ניתן לחדול את הפעולה. בחלק אחר, אי נעימות באזור האגן והבטן. ישנן גם פעולות היפוך שאינן כרוכות בכאב כלל אך על בני הזוג להתכונן מנטלית לפעולה שעלולה לגרום לכאב.


יצירת קשר ותיאום תור

אז מה עליי לעשות כדי לבצע היפוך?
אם הנך מועמדת להיפוך חיצוני, קרי, בשבוע 36-37 עם מצג עכוז ומעוניינת בלידה נרתיקית, עלייך לשלוח הודעת ווטסאפ למתאמת ההיפוכים בבית החולים "ליס" בטלפון: 052-5568272 ולקבוע מועד להיפוך. ניתן לבצע היפוך גם בשבועות מאוחרים או מוקדמים יותר וגם לאחר ניתוח קיסרי בודד בעבר. 
אז....שיהיה בהצלחה ולהתראות בקרוב בחדר לידה.