אנכונדרומה, כונדרוסרקומה
פעמים רבות, בשל תלונה על כאבים בגוף כדוגמת כאבים בגב התחתון, מופנה מטופל לבדיקת CT או MRI. כאשר הוא מקבל את התוצאות הוא מופתע לגלות בפענוח הבדיקה שיש לו גידול בעצם. לרוב מדובר בממצא עם מרכיב סחוס בתוך העצם וכתוב בפענוח ש״הממצא מתאים לאנכונדרומה אך לא ניתן לשלול כונדרוסרקומה״. ברור שמשפט זה מייצר בהלה ומתח רב למטופל שאינו בקיא בנושא והוא פונה לרופא.
מהו אנכונדרומה?
אנכונדרומה הוא גידול עצם שפיר רדום, בו יש אזור בתוך העצם המוחלף על ידי תוכן סחוס. תהליך זה מתרחש בגיל ההתבגרות ונשאר כך לשנים, רדום. הממצא מוגדר שפיר רדום, כלומר שאין לו פוטנציאל לגדול ולהשתנות. הוא מתאפיין בכך שאינו גורם לכאב ממוקד באזור הנגע, אין כאב לילי, לא רואים בצילום הרס עצם והממצא אינו משתנה על פני זמן.
מהו כונדרוסרקומה?
כונדרוסרקומה הוא סוג של סרטן עצמות. זהו גידול ממאיר בעצם ממקור של תאי סחוס. הוא גדל מהר, משנה והורס את העצם וגורם לכאב בפעילות ובמנוחה. ברור אם כן שאנכונדרומה וכונדרוסרקומה הם שני גידולים מאוד שונים שחשוב להבדיל ביניהם.
איפה אם כן הקושי להבדיל בין שני סוגי גידול אלו?
הקושי נובע מכך שרדיולוג אשר כותב פענוח של צילום רנטגן,CT או MRI אינו נפגש אף פעם עם המטופל. הוא אינו יודע שמדובר בממצא אקראי, כלומר כזה שנמצא רק בגלל שבוצעה סריקה מסיבה של כאבים באזור. בנוסף הוא אינו עוקב אחרי המטופל במרפאה ולכן לא יכול להבטיח שהממצא לא משתנה על פני זמן. רדיולוגים מציינים את הממצא במכתב הפענוח במשפט: ״אין לשלול כונדרוסרקומה״.
בשלב הבא כל רופא יבקש ביופסיה מהנגע, זהו המהלך הנכון במרבית המצבים, אולם לא באנכונדרומה וכונדרוסרקומה. הסיבה לכך היא שפתולוגים מתקשים מאוד להבדיל במיקרוסקופ בין שני המצבים ולכן גם הם כותבים תשובה פתולוגית שאינה מתחייבת. ״הממצאים מתאימים לאנכונדרומה אך לא ניתן לשלול כונדרוסרקומה״. משפט זה מוביל מיד את הרופא והמטופל לפעול בהתאם לחשד שייתכן כי מדובר בסרטן, על פי מה שכתוב בפענוח. כך מגיעים מטופלים עם אנכונדרומה לניתוח שהוא מיותר ב-9 מתוך 10 מקרים ולרוב רק מחריף את הכאב ממנו סובל המטופל.
מה נכון לעשות על מנת למנוע פעולה ניתוחית מיותרת?
פניה לאורתופדיה אונקולוגית, בה מטפלים שנים רבות במטופלים עם סרטן עצמות מסוג כונדרוסרקומה היא המהלך הנכון. האבחון המדויק במצבים אלה בהם נדרש להבדיל בין אנכונדרומה וכונדרוסרקומה הוא בראש ובראשונה קליני. ביופסיה ותשובה פתולוגית לרוב רק מקשות במצבים אלה. בדיקות הדמיה כמו צילום, CT ו- MRI חשובות מאוד, יחד עם זאת, חובה שתוצאותיהן תגענה למנתח מנוסה, על מנת שיבדוק וישמע גם את המטופל.
המחלקה הארצית לאורתופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי תל-אביב קיימת כבר שלושים שנים. בכל שנה פונים עשרות מטופלים מודאגים עם אנכונדרומה, כאשר בפענוח הצילום או ה- CT כתוב שיש חשש לגידול סרטני. כל מטופל מתקבל ונבדק ביסודיות. אכן חלק קטן מהמקרים של גידול סרטני בעצמות מסוג כונדרוסרקומה מתגלים ממש כך. למרבה השמחה, אצל מרבית המטופלים מדובר באנכונדרומה, גידול סחוס שפיר רדום, שמתגלה באקראי ומצריך מעקב תקופתי אחד בלבד.