סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם הוא גידול ממאיר המתפתח ברקמת צוואר הרחם — החלק התחתון של הרחם, המחבר בין חלל הרחם לנרתיק. זהו סוג הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם והשני בשכיחותו במדינות מתפתחות. בישראל השכיחות נמוכה יחסית עם זאת, מדובר בגידול שעלול להופיע בכל גיל.
המחלה מתפתחת לרוב באיטיות, במהלכה עוברים תאי צוואר הרחם שינויים טרום-סרטניים (דיספלזיה). אם שינויים אלה אינם מזוהים ומטופלים, עלולה להתפתח ממאירות חודרנית. בזכות מאמצי מניעה, בדיקות סקר מוקדמות וחיסונים, ניכרת ירידה עולמית בשכיחות המחלה.
הרחם - איור
ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. הודות להתקדמות באמצעי המניעה, אבחון מוקדם, טיפולים חדשים ועלייה במודעות — ניכרת עלייה בתוחלת החיים ובשיעורי הריפוי.
היחידות המובילות את הטיפול בסרטן הרחם: גידולים גינקואונקולוגיים, גניקולוגיה אונקולוגית
גורמי סיכון
הגורם המרכזי והכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם הוא נגיף הפפילומה האנושי (HPV). כ-80% מהאוכלוסייה נחשפת בשלב כלשהו לנגיף, אך לרוב הגוף מצליח להתגבר עליו. כאשר הנגיף אינו מנוקה מהגוף, עלול להתפתח תהליך סרטני.
גורמי סיכון נוספים:
- ריבוי בני זוג לקיום יחסי מין.
- קיום יחסי מין בגיל צעיר.
- עישון.
- מערכת חיסונית מוחלשת.
- לידות מרובות (וולדנות).
- חסר בוויטמינים A ו-C.
- שימוש ממושך באמצעי מניעה פומיים.
- רקע סוציו-אקונומי נמוך.
תסמינים
בשלביה המוקדמים, המחלה לרוב נטולת תסמינים. כאשר מופיעים סימנים, הם כוללים:
- דימומים לדניים לא סדירים, במיוחד לאחר קיום יחסי מין.
- הפרשות לדניות חריגות.
- כאבי אגן.
- כאב בקיום יחסי מין.
- דימומים לאחר הפסקת הווסת בנשים מבוגרות.
גילוי מוקדם ואבחון
הדרך היעילה ביותר לאבחון מוקדם היא ביצוע בדיקות סקר גינקולוגיות סדירות:
- משטח PAP: בדיקת משטח צוואר הרחם המזהה שינויים טרום-סרטניים.
- בדיקת HPV: לזיהוי זני הנגיף בעלי סיכון גבוה.
- קולפוסקופיה: בדיקה אופטית של צוואר הרחם תחת הגדלה.
- גרידת תעלת הצוואר: נטילת תאים מתעלת הצוואר להערכה פתולוגית.
- ביופסיה: נטילת דגימת רקמה לבחינה מיקרוסקופית.
בהמשך, מבוצעות גם בדיקות הדמיה לצורך קביעת שלב המחלה:
- MRI של האגן.
- PET-CT.
- בדיקות US, CT ובדיקות דם תפקודיות.
מניעה
- חיסון נגד נגיף ה-HPV: החיסון ניתן כיום לבנים ולבנות בכיתה ח', וכן ניתן להשלים חיסונים לנשים בגילאים מבוגרים יותר
יעילות החיסון: במדינות בהן קיימת תוכנית חיסון נרחבת (כגון אוסטרליה), ניכרת ירידה דרמטית בשכיחות המחלה וצפי להעלמותה בעתיד.
בטיחות: החיסון נחשב בטוח מאוד, לאחר שנבדק בעשרות אלפי נשים ולמעלה ממאות מיליוני מנות שניתנו בעולם.
- בדיקות PAP שגרתיות
- שילוב של PAP עם בדיקת HPV מעלה את רגישות הסקר.
אפשריויות הטיפול
בחירת הטיפול תלויה בשלב בו מאובחנת המחלה, גודלה, מעורבות בלוטות לימפה ושיקולי פוריות:
- ניתוח:
- כריתה רדיקלית של הרחם.
- כריתת צוואר הרחם בלבד במקרים מוקדמים ושימור פוריות.
- כריתת השחלות, החצוצרות ובלוטות לימפה.
- קרינה:
- קרינה חיצונית.
- ברכיתרפיה (קרינה פנימית).
- כימותרפיה:
- ניתנת לעיתים בשילוב עם קרינה לשיפור התגובה.
- טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים:
- אווסטין (Bevacizumab): חוסם יצירת כלי דם חדשים המסייעים להזנת הגידול.
- קיטרודה (Pembrolizumab): טיפול אימונותרפי מאושר בישראל כקו שני, ונמצא בהליכי הרחבה כקו ראשון.
שימור פוריות
בנשים צעירות המאובחנות בשלב מוקדם, מועמדות לניתוח ומעוניינות בשימור הפוריות, ניתן לשקול - על בסיס מיקום הגידול וגודלו - האם ניתן לבצע ניתוח משמר פוריות אשר אינו כולל את כריתת הרחם. כמו כן, בנשים צעירות מתחת גיל 45 המועמדות לטיפול קרינתי, יש לשקול "העלאת" השחלות לחלל הבטן וזאת על מנת להוציא אותן משדה הקרינה וכך לשמר את תפקודן.