דימום מדרכי העיכול

מה יש לי?
דימום מדרכי העיכול יכול להיות עליון (מקיבה, ושט או תריסריון) או תחתון )מהמעי הדק, המעי הגס או הרקטום).

דימום מדרכי עיכול עליונות מתבטא בהקאה דמית ("קפה שחור") או צואה שחורה (מלנה).
דימום מדרכי עיכול תחתונות מתבטא בדם טרי או קרישי דם ביציאה ולעיתים גם בשינוי צבע הצואה לאדום כהה.

גורמים שכיחים לדימום עליון:

• כיב קיבה או תריסריון
• קרעים ברירית הוושט (קרע על שם מלורי-וייס)
• דליות בוושט (לרוב במטופלים עם מחלת כבד)
• דלקת חריפה בקיבה (גסטריטיס)

גורמים שכיחים לדימום תחתון:

• טחורים או פיסורה אנאלית
• דיברטיקולוזיס
• פוליפים או גידולים במעי
• מחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית)

מה צפוי לי במהלך האשפוז?

• מעקב ובדיקות – ניטור רמות המוגלובין, תפקודי קרישה ובדיקות נוספות להערכת הדימום.\
• עירוי נוזלים ודם (אם נדרש) – בהתאם לרמת הדימום וחומרת האנמיה.
• גסטרוסקופיה – אם יש חשד לדימום ממערכת העיכול העליונה, תבוצע בדיקת גסטרוסקופיה לזיהוי מקור הדימום ולעצירתו במידת הצורך (באמצעות צריבה, הזרקה או קליפסים).
• קולונוסקופיה – במקרה של דימום ממערכת העיכול התחתונה, תבוצע בדיקה להערכת מקור הדימום, ולעיתים ניתן לעצור אותו במהלך
  הבדיקה.
• טיפולים נוספים – אם הדימום נמשך או חמור, ייתכן צורך באנגיוגרפיה לצורך צנתור כלי דם מדמם או ניתוח במקרים חריגים.
  
  

מה צפוי לי לאחר השחרור?

• טיפול בגורם לדימום – התאמת טיפול למניעת הישנות (למשל, הפסקת נוגדי קרישה או שינוי תרופתי).
• מעקב אחר המוגלובין – ייתכן צורך בבדיקות דם חוזרות לוודא התאוששות מהדימום.
• קולונוסקופיה במידת הצורך – אם לא בוצעה במהלך האשפוז, תוזמן בדיקה להמשך בירור.
• המלצות תזונה והימנעות מגורמי סיכון – הימנעות מאלכוהול, עישון ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAIDs) במקרה של כיב מדמם.