אנמיה
אנמיה - רקע
פירושה חסר בכדוריות הדם האדומות והמוגלובין נמוך. כדוריות הדם האדומות נושאות את החמצן מהריאות אל המוח, איברים חיוניים אחרים ואל רקמות הגוף. ההמוגלובין, הוא חלבון עשיר בברזל המאפשר לכדרויות לשאת את החמצן מן הריאות לגופינו ולשאת את דו תחמוצת הפחמן מן הגוף בחזרה אל עבר הריאות.
חוסר בכדוריות הדם האדומות והמוגלובין נקרא אנמיה, והוא גורם לירידה בחימצון רקמות הגוף. התוצאה: פגיעה בתפקוד מערכות הגוף.
אנמיה היא משפחה נרחבת: עם תתי סוגים רבים, כשהשכיח בהם הוא אנמיה בשל חוסר בברזל. אנמיה מוגדרת כרמת המוגלובין הנמוכה מ-12 מיליגרם לדציליטר.
אנמיה - גורמים
אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל וממחסור בויטמינים. חוסרים בברזל, חומצה פולית וויטמין 12-B פוגעים בייצור של כמות מספקת של תאי דם אדומים ובריאים. תזונה לקויה עלולה להביא למצב של ירידה ביצירת תאי הדם האדומים. יתר על כן, ישנם בני אדם שגופם לא מסוגל לספוג את ויטמין ה 12-B בצורה יעילה.
נשים בגיל הפוריות נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר ללקות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל, יחסית לגברים, בשל איבוד דם בזמן המחזור החודשי שלהן.
אנמיה כרונית כתופעת לוואי של מחלה כרונית. ישנן מספר מחלות כרוניות שעלולות להשפיע לרעה על ייצור תאי הדם האדומים ולגרום למצב של אנמיה כרונית, למשל: סרטן, איידס, שגרון, מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות כרוניות נוספות
אנמיה אפלסטית. זן נדיר ומסכן חיים של אנמיה, הנגרם על ידי ירידה ביכולת של מח העצם לייצר את שלושת הסוגים של תאי הדם – תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם.
אנמיה כתוצאה ממחלה במח עצם. מחלות מח עצם המטואונקולוגיות כגון לוקמיה ומילודיפלאסיה (Myelodysplasia) כולות לגרום להתפתחות אנמיה. ההשפעות של הפרעות הסרטן ודמויי הסרטן הללו עלולות לנוע בין שינוי מתון מאוד בכמויות הייצור של תאי הדם ועד להשבתה מוחלטת ומסכנת חיים של ייצור תאי הדם.
אנמיה כתוצאה מהמוליזה של הדם. קבוצה זו של זני אנמיה מתפתחת כאשר תאי הדם האדומים מושמדים מהר יותר מייצור של תאי דם חדשים. אנמיה מסוג זה יכולה להתפתח מהפרעות במערכת החיסונית או מנטילת תרופות מסוימות.
אנמיה חרמשית. אנמיה חריפה העוברת בתורשה, אופייני אצלך מטופלים ממוצא אפריקני או ים תיכוני. זן זה של אמניה נגרם כתוצאה מפגם בהמוגלובין אשר גורם לתאי הדם האדומים להיות בעלי צורה חריגה הדומה לחרמש. צורה חריגה זו של תאי הדם האדומים גורמת לתאי הדם להתנוון ולמות בטרם עת, ולגרום למחסור כרוני בתאי הדם האדומים.
זני אנמיה נוספים: זנים נדירים יותר כגון תלסמיה (Thalassemia) וזני אנמיה הנגרמים כתוצאה מפגמים בהמוגלובין.
אנמיה בזמן הריון. נשים בהריון נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לסבול מאנמיה כתוצאה ממחסור בברזל,מאחר ומצבורי הברזל של נשים בהריון תומכים בנפח דם גדול עבור העובר.
אנמיה - אבחון
בדיקת דם נוספת מכונה "אנמיוגרם" ובה נמדדים, מספר כדוריות הדם האדומות, רמת ההמוגלובין, בדיקת רמות החלבון פריטין המהווה מדד למאגר הברזל בגוף ורמות החלבון טרנספרין הנושא את הברזל בנוזל הדם. בודקים גם רמות של ויטמין B12 וחומצה פולית, שחסר בהם עלול להעיד על אנמיה מקרוציטית הגורמת להופעת כדוריות דם גדולות מהרגיל, רמת רטיקולוציטים והפטוגלובין – מרכיבים בדם המהווים מדד להרס דם (המוליזה), קומבס – בדיקה לגילוי נוגדים לכדוריות הדם האדומות הגורמים להרס הדם, ובדיקה לאיתור תת פעילות של בלוטת התריס העלולה גם היא לגרום לאנמיה.
אנמיה - טיפול
הטיפול באנמיה תלוי בסוג ובחומרת האנמיה, לרוב מדובר בטיפול תזונתי ו/או תרופתי. במקרים חמורים ייתכן צורך בעירוי דם.
אם מדובר בדימום, יישלח המטופל לבדיקות הדמיה לאיתור מקור הדימום, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה הבודקות את מערכת העיכול.
טיפול תזונתי:
- הגברת צריכת מזונות עשירים בברזל: בשר אדום, הודו אדום, דגים, ביצים, קטניות, עלים ירוקים ופירות יבשים.
- הגברת צריכת מזונות עשירים בויטמין B12 וחומצה פולית: בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב. מזונות עשירים בחומצה פולית כוללים ירקות בעלי עלים ירוקים, פירות הדר וקטניות.
- שילוב מזונות עשירים בברזל וויטמין C המסייע בספיגת הברזל.
טיפול תרופתי:
- תוספי ברזל: בצורת כדורים או טיפות.
- זריקות ויטמין B12
- טיפול בתרופות המגבירות את ייצור תאי הדם: במקרים מסוימים, במיוחד במצבי אנמיה כרוניים.
- עירויי דם: במקרים חמורים של אנמיה.
טיפול במחלות רקע:
במקרים בהם האנמיה נובעת ממחלת רקע, יש לטפל במחלה הבסיסית