כל האמת על ממוגרפיה
ראיון עם ד"ר אורית גולן, רדיולוגית בכירה, מנהלת היחידה להדמיית השד, אגף דימות, איכילוב
למה נשים שונאת את המכשיר הזה?
"חלקן חוששות כי שמעו שהבדיקה כואבת או מציקה וחלקן עברו את הבדיקה בעצמן והייתה להן חוויה פחות טובה. לבדיקה הזאת יש באמת יחסי ציבור גרועים, אבל ממה שאני רואה בשטח רוב הנשים לא באמת שונאות אותה, נשים מגיעות אחת לשנה או שנתיים לבדיקה – נכנסות ויוצאות ממנה בלי לעשות עניין. נכון שהיא לא הכי נעימה, אבל זאת אי נוחות שאורכת כמה דקות – מרגע הכניסה לחדר ועד היציאה. כל שד מצולם בשני מנחים כשכל צילום נמשך שניות מועטות. זאת בדיקה ממש קצרה. הזמן שהשד לחוץ ומעוך הוא לא ארוך".
מה בדיוק קורה בבדיקה הזאת?
"ממוגרפיה היא מכשיר ייעודי לצילום רנטגן של השד. בעזרת המכשיר תופסים את השד בזווית מסוימת ולוחצים עליו כדי לבצע את הצילום".
למה לוחצים על השד?
"לוחצים עליו כדי לפתוח את הרקמה וכדי שתהיה כמה שפחות חפיפה בין הרקמות. אם לא תעשה הלחיצה והפריסה של הרקמה כמו שצריך אנחנו עלולים לפספס גידולים ולסכן חיים. ללחץ הזה יש תפקיד חשוב כדי שהבדיקה תהיה מדויקת".
כמה שנים קיימת הבדיקה הזאת?
"הטכניקה והבסיס למכשיר הממוגרפיה הומצאו בשנות החמישים של המאה הקודמת על ידי אדם בשם רוברט איגן (כן, כן זה גבר שהמציא את המכשיר). בהמשך השנים המכשיר פותח לשימוש קליני עד שבשנות התשעים הבדיקה נכנסה במדינות רבות בעולם וגם בישראל כבדיקת סקר חשובה לכל אישה".
למה משתמשים במכשיר כזה ישן?
"רק נדמה שמדובר במכשיר ישן, אבל הטכנולוגיות סביבו כל הזמן מתפתחות. הממוגרפיה היום דיגיטלית וגם איכות התמונה מאוד השתפרה. אצלנו באיכילוב עושים את כל הממוגרפיות בתלת מימד – מקבלים צילום של פרוסות שמאפשרות לראות כל פרוסת שד בנפרד. יש גם ממוגרפיה עם חומר ניגוד שעדיין לא נכנסה לסל הבריאות בארץ שטובה לנשים עם מבנה שד צפוף".
עד כמה הבדיקה מדויקת?
"זה תלוי במבנה השד. השד מורכב משילוב של רקמת שד (בלוטה) ושומן. ככל שיש לאישה יותר שומן בשד הצילום של הממוגרפיה יראה יותר טוב והגידולים יהיו בולטים יותר. עיקר הבעיה היא אצל נשים עם שד צפוף, הממוגרפיה תראה פחות טוב ויש חשש שנתונים מסוימים לא יראו ונבקש בדיקת אולטרה סאונד כבדיקה משלימה".
איך יודעים אם השד שלי צפוף?
"בבדיקה הראשונה של הממוגרפיה מיד מעדכנים אם נדרש אולטרה סאונד כבדיקת השלמה או לא".
באילו עוד מקרים תבצעו בדיקת אולטרה סאונד שד?
"אצל נשים צעירות מאוד לרוב לא נעשה ממוגרפיה, אלא אם יש ממצא ממש ברור. השד אצל נשים צעירות השד מאוד צפוף והשכיחות לסרטן השד נמוכה".
אולטרה סאונד לבד מספיק?
"אף אחד לא הוכיח שהבדיקה הזאת לבדה טובה כבדיקת סקר. אלה בדיקות שמשלימות אחת את השנייה".
אם נראה גוש בממוגרפיה?
"במקרים האלה תמיד נבצע אולטרה סאונד כדי להגדיר טוב יותר את הממצא. אני יכולה לראות גוש בממוגרפיה ולהעריך את רמת החשד שלי, אבל אני לא יכולה לדעת אם זה ממצא ציסטי (נוזלי) או מוצק (סולידי). האולטרסאונד מסייע לי לאפיין את הממצא".
מתי עושים ביופסיה?
"הוצאת דגימה של רקמה כדי לקחת למעבדה נעשית הרבה בתחום שלנו, אבל רוב הביופסיות חוזרות שפירות. לרוב לרופא שממליץ על הביופסיה יש כבר כיוון אם הממצא שפיר או לא. אנחנו נבצע ביופסיות גם לגושים שפירים בהתאם לגילה של האישה, דרגת הסיכון שבה היא נמצאת, עד כמה הממצא חדש וגם בגלל שלפעמים ממצא שפיר עלול להתגלות כלא שפיר".
קורה לך שאת מופתעת ממצא?
"לא קורה הרבה, אבל לפעמים יש הפתעות. ממצא חשוד יוצא שפיר וההיפך. מדי פעם אני חושבת שממצא יהיה תקין והוא לא".
מה מיוחד במכון שלכם באיכילוב?
"הצוות שלנו פה באמת נהדר. החל מהמזכירה שיודעת לשאול בעדינות את המידע מהמטופלת ולקחת את האינפורמציה, זה ממשיך עם הדימותניות (הרנטגנאיות) – יש חשיבות גם לגישה האנושית שלהן וגם לטכניקה של ביצוע הבדיקה - חשוב שכמה שיותר מרקמת השד תהיה בצילום ושום מידע לא ילך לאיבוד. את האולטרסאונד אצלנו מבצעים רק רופאות ורופאים ולא טכנאים ואם ימצא ממצא הרופא כבר ידבר עליו בסוף הבדיקה".
עד כמה חשוב להתמיד במכון ממוגרפיה אחד?
"עד כמה שמתאפשר כדאי להיות להתמיד במקום אחד, ואם מבצעים כל פעם בדיקה במקום אחר חשוב לשמור על הדיסקים והפענוחים ולהגיע איתם. ההשוואה לבדיקות קודמות ממש קריטית".
יוצא לך לראות נשים שהזניחו את הבריאות שלהן?
"כן, יש נשים שאומרות שלא שמו לב או ששכחו להיבדק. יכולה להגיע אישה עם גוש שנראה לי ממש גדול והיא תגיד שהבחינה בו רק לפני שבועיים. יש פה גם אלמנט של הדחקה וחשש, זה ברור לי והרבה פעמים נשים מצטערות על כך. יש לי דוגמה של אישה בת 50 ומשהו שעשתה בדיקה לפני שנתיים במקום אחר וכתבו לה שיש ממצא וצריך לחזור ולהשלים את הבדיקה כי הבדיקה לא גמורה. היא לא עשתה את זה וכשהגיעה אלינו היא כבר עם ממצא משמעותי, סרטני".
מה יכול היה להיות שנתיים קודם לאישה הזאת?
"ממצא יותר קטן. גילוי מוקדם זה לא סלוגן הוא באמת מציל חיים. אגב, אצלנו במכון לא הייתה יוצאת תשובה כזאת. היינו מתקשרים לאישה, מחזירים אותה ולא משאירים תשובה פתוחה כזאת באוויר".
עד כמה חשוב להתקשר טלפונית לאישה כשמוצאים ממצא?
"אם קרה ואישה עשתה רק ממוגרפיה ואנחנו רואים משהו, נתקשר אליה ונגיד לה להגיע להשלמת הבדיקה, זאת האחריות שלנו וכך צריך להיות בכל מכון רציני".
כל כמה זמן צריך לבצע את הבדיקה?
"ההמלצות הרשמיות של משרד הבריאות לנשים שלא בקבוצת סיכון היא לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. כששואלים רדיולוגים של שד או כירורגים ההמלצה היא לבצע את הבדיקה אחת לשנה מגיל 40. היום קופות החולים מאפשרות לנשים להתחיל ממוגרפיה גם בגיל 45 אחרי דיון עם הרופא המטפל".
את עצמך פוחדת מממוגרפיה?
"מהבדיקה או מהממצאים שלה?" (צוחקת). "האמת שמסרטן השד אני פחות פוחדת כי אפשר לטפל ולהחלים אם בודקים בזמן".
מה לגבי הקרינה?
"כמות הקרינה שונה בין נשים מסוימות כתלות ברקמת השד שלהן. למכשיר יש גלאי שמחליט כמה קרינה לתת. לשד צפוף הוא ייתן יותר קרינה ועדיין עם השנים וההתקדמות המכשור מנות הקרינה ירדו. כמו בכל דבר יש בזה יותר תועלת מנזק".
אם מישהי רוצה להיבדק כל חצי שנה?
"אין צורך, אלא אם הרדיולוג.ית ראו ממצא שנראה שפיר והמליצו על מעקב בעוד חצי שנה".
מתי יש לבצע מעקב MRI?
"את הבדיקה הזאת נבצע כבדיקה נוספת ומשלימה לנשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית וגם לנשים שנחשפו לקרינה בבית החזה בגלל מחלות אחרות כמו לימפומה ובגיל צעיר בדרך כלל. זה נעשה כמעקב לנשים בקבוצת סיכון, כל פעם יתנו להן לבצע בדיקה אחרת, מין סבב בדיקות כזה. בנוסף, MRI היא בדיקה מצוינת להערכת היקף מחלה אצל נשים שאובחנו עם סרטן שד ולהערכת תגובה לטיפול כימותרפיה אצל חולות סרטן. הבדיקה מבוצעת גם לנשים עם שתלי סיליקון, כאשר יש חשד לדלף".
מה תגידי לנשים שטוענות שהקופה מסרבת לאשר להן MRI?
"מחקרים מראים שלנשים עם שד צפוף מאוד יש יתרון לביצוע MRI על ממוגרפיה אחת לכמה שנים. אני מאמינה שבעתיד התוויה זו תכנס לסל הבריאות ונשים בעלות שד צפוף מאוד יוכלו לעשות מעקב MRI אחת לשנתיים שלוש. כמובן שנשים עם רמת סיכון של 20% ומעלה לא צריכות להתווכח עם הקופה, הן יקבלו את הבדיקה אחת שנה".