בריאות הנפש של הנשים

מבוסס על ראיון עם ד"ר גבי אייזנברג, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת המכון לבריאות הנפש מבוגרים, מנהלת שירות בריאות נפש האישה, המערך הפסיכיאטרי בית החולים איכילוב

צילום: מיטל חדד

התחום שלנו נקרא "בריאות הנפש של האישה" ובאנגלית Reproductive Psychiatry (פסיכיאטריה של תקופת הרבייה) – הייחודיות שלו היא הממשק בין חיי הרגש לבין צמתים הורמונליים בחיי האישה. זאת ההתגלמות של הרפואה הפסיכוסומטית, של גוף ונפש. מדובר בכל הביטויים הרגשיים, הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים לשינויים הורמונליים שחלים אצל נשים לאורך מעגל הפריון.

הבריאות הנפשית של נשים עוברת לאורך החיים שורה של תחנות משמעותיות, המתכתבות עם שינויים הורמונליים, פיזיים ורגשיים. אף שהשירותים הניתנים בבתי החולים מיועדים לנשים מגיל 18, למעשה המסע מתחיל הרבה קודם – כבר בגיל ההתבגרות, עם הופעת הווסת, ונמשך עד גיל המעבר שבו הגוף עובר שוב תנודות הורמונליות בעלות השפעה על המצב הנפשי.

במרכז המסלול הנפשי של רבות מהנשים עומדות תקופות ההיריון והלידה, שבהן עשויות להופיע תופעות רגשיות ומצבים פסיכיאטריים חדשים או מוכרים.

מי פונה לטיפול

נשים עם רקע פסיכיאטרי מוכר – כמו הפרעה דו־קוטבית או דיכאון. עבורן, תקופת ההיריון דורשת התאמה מחודשת של טיפול תרופתי, כדי לשמור על יציבות האם ולדאוג לבטיחות העובר. השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים של ההיריון משפיעים גם על פירוק ויעילות תרופות, ולכן נדרש מעקב צמוד.

נשים ללא היסטוריה נפשית קודמת – שמגיעות בעקבות מצבי חיים מאתגרים. למשל נשים שעברו לידות שקטות, נשים בתהליכי פוריות, או כאלה החוות כאבים כרוניים, הפרעות שינה ומצבים גופניים המשפיעים על תחושתן הרגשית.

בהריון יש גם ממשקים עם מצבים כמו הפרעות שינה, סוכרת או כאבים כרוניים. הכל משולב זה בזה מכיוון שכל מצב נפשי ירוד עלול להחמיר תחלואה רפואית.

איך מאבחנים דיכאון סביב לידה

בישראל נפוץ השימוש בשאלון EPDS בטיפות החלב, שמטרתו לאתר תסמינים נפשיים כבר במהלך ההיריון. מחקרים מצביעים על כך שכמחצית מהנשים שיחוו דיכאון לאחר לידה מציגות סימנים מוקדמים עוד בשלב זה.

דיכאון סביב לידה יכול לנבוע משילוב גורמי סיכון – תורשתיים, הורמונליים ופסיכו-סוציאליים. נשים צעירות מאוד או מבוגרות מאוד, מצבים זוגיים מורכבים, רגישות לשינויים הורמונליים או היסטוריה פסיכיאטרית – כולם מעלים את הסיכון.

דכדוך או דכאון

בימים השלישי עד הארבעה־עשר שלאחר הלידה מופיע לעיתים "דכדוך לאחר לידה" – מצב נפוץ לחלוטין (עד 80% מהיולדות) שמאופיין בבכי, רגשנות ושינויי מצב רוח מהירים. זהו תהליך טבעי הנובע מירידה חדה בהורמונים, והוא לרוב חולף מעצמו.

כאשר התחושות אינן נרגעות לאחר שבועיים – ייתכן שמדובר כבר ב"הפרעה סב־לידתית דכאונית־חרדתית". מצב זה יכול להופיע מההיריון ועד סוף השנה הראשונה לאחר הלידה, עם תסמינים שמזכירים דיכאון מג'ורי: ירידה במצב הרוח, קושי לישון או לאכול, ירידה ביכולת ההנאה, קושי בקבלת החלטות, פגיעה בתפקוד ובקשר עם התינוק.

ההתייחסות היא למצב הרוח, ליכולת ההנאה של האישה, לתקשורת עם הסביבה, להפרעות בשינה או בתאבון, להפרעות בריכוז, קושי בקבלת החלטות ויכולת הטיפול בתינוק. רבות מהנשים ממשיכות לתפקד – אך התפקוד הופך טכני. הן עושות "כי צריך", ללא חיבור רגשי אמיתי.

ההשפעה על התינוק

תינוקות רגישים מאוד למגע, קול, מבט וחיוך אמיתי. מחקרים סוציולוגיים משנים קודמות מעידים על החיוניות של הקשר הרגשי בין האם לתינוק.

הקשר הראשוני בין האם לתינוק – שמבוסס על ציר האוקסיטוצין – הוא חיוני להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלהם. חלון ההזדמנויות הזה מגיע לשיא כשלושה חודשים לאחר הלידה. קשר רגשי שאינו מתפתח באופן מיטבי עלול להשפיע בהמשך.

דיכאון לאחר לידה שאינו מטופל עלול להיות מסוכן. הסיבה השכיחה ביותר למוות של נשים בשנה הראשונה לאחר לידה היא אובדנות. לכן כל אמירה של יולדת על מחשבות קשות מחייבת תגובה מיידית.

מצבים מיוחדים: פוריות ולידות שקטות

נשים בטיפולי פוריות חוות שילוב מורכב של עומס רגשי ושינויים הורמונליים, והן נמצאות בסיכון גבוה יותר לחרדה ודיכאון.
נשים שעברו לידה שקטה מתמודדות לעיתים עם תגובות פוסט טראומטיות, חרדות והפרעות מצב רוח.

אחרי השבעה באוקטובר: מציאות שמערערת את היסודות

תקופת המלחמה יצרה מצבים שלא תועדו בספרות המקצועית. נשים שילדו בזמן שבני זוגן מגויסים, נשים שישבו ימים בממ"דים, נשים שאיבדו את בתיהן או אנשי קהילה קרובים – כולן נמצאות בעומס נפשי קיצוני. המרפאות הקימו קבוצות ייעודיות לאוכלוסיות הללו, והרופאים נדרשו להתאים כלים חדשים להתמודדות עם טראומה מתמשכת.

מה קורה בגיל המעבר מבחינת השינויים הורמונאליים-נפשיים

בגיל המעבר שוב מופיעים שינויים הורמונליים חדים. נשים הרגישות לשינויים כאלה עשויות לחוות חרדה, תנודות במצב רוח, שינויים קוגניטיביים, בעיות שינה ופגיעה בתפקוד המיני. הטיפול כולל שילוב בין איזון הורמונלי דרך גינקולוגים ואנדוקרינולוגים לבין טיפול פסיכיאטרי במידת הצורך.

במרכזים הרפואיים מושם דגש על שיתוף פעולה בין כל הגורמים – בתי חולים לנשים, טיפות חלב ומרפאות קהילתיות – כדי להעניק מענה שלם, רגיש ומותאם.

__________________________________

השירות לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), בדומה למרכזים רפואיים מתקדמים אחרים בעולם, נועד לתת מענה מקצועי להערכה וטיפול בתסמונות נפשיות הקשורות במעגל החיים הנשי.

ההתמודדות עם שלבי חיים ייחודיים וקיומם של שינויים פיזיולוגיים ספציפיים בנשים, תורמים לעיתים קרובות לקושי נפשי עד לכדי מצוקה הדורשת התערבות וטיפול מקצועי. בשנים האחרונות הידע בתחום זה הולך וגדל ובמקביל גם המודעות לגבי הצרכים הייחודיים של נשים בתחום בריאות הנפש.

תחומי פעילות השירות לבריאות הנפש של האישה:

המרפאה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון - עוסקת בהערכה, אבחון, יעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בשלבים משמעותיים במעגל הפוריות של האישה, דוגמת טיפולי פוריות ותקופת קדם הריון, תקופת ההיריון, התקופה שלאחר הלידה, המחזור החודשי וגיל המעבר.

המרפאה להורה-תינוק - מיועדת לאבחן ולספק התערבות טיפולית במקרים של קושי או מצוקה הקשורים להתמודדות עם התינוק.

טיפול יום לנשים לאחר לידה - מסגרת המיועדת לנשים עד חצי שנה לאחר לידה, החוות קושי נפשי משמעותי וזקוקות לטיפול במסגרת יומית.