"ראיתי את האמונה בעיניים של הרופאה שלי"

שום דבר לא הכין את דינה פרופס בן מנחם, 48, עורכת דין, גולשת גלים ואם לשתיים מתל אביב, לבשורה "יש לך סרטן שד מסוג טריפל נגטיב". היא גם לא האמינה שהבשורה הזאת של סרטן אלים תנחת עליה, כמה חודשים אחרי שהרגישה לפני ריצה לחץ בחזה שהתברר כאירוע לבבי שהוביל לצנתור שהיא חשבה שכבר מאחוריה.

בן מנחם מספרת על לילה שבו לא הצליחה להירדם. "התהפכתי מצד לצד ואמרתי לעצמי: סטטיסטית, אחת מתוך תשע נשים מאובחנת עם גוש בשד. אחר כך חשבתי: כל החברות שלי בריאות, אז איפה בדיוק מתבטאת הסטטיסטיקה? באותו רגע, כמעט בלי לשים לב, האצבעות שלי התחילו לטייל על החזה – ופתאום מיששתי את הגוש שבבדיקה התברר כסרטני".

היא לקחה שבועיים להתאבל ולהצטער על מר גורלה, ואז החליטה שהיא יוצאת מהמיטה ומשנה את התפיסה לכל מה שקרה לה. "החלטתי להגיד לעצמי ולכל מי שסביבי שאני אישה בריאה שאובחנה עם גוש בשד ושאני יוצאת מזה מחוזקת", היא מספרת. "לא הסכמתי לשמוע את המילה סרטן. בהתחלה חשבו שהשתגעתי, אבל לאט לאט כולם שיתפו פעולה עם הסיפור שבניתי לעצמי שכלל רק מחשבות חיוביות. אפילו את שם של המחלה שיניתי ל'טריפ אל פוזיטיב'", היא אומרת וכובשת את כולם עם החיוך המאיר שלה.

"ידעתי שהימים הראשונים של הכימותרפיה יותר קלים לי, אז ניצלתי אותם לצעדה ברגל מהבית לבית החולים וכך שילבתי פעילות ספורט מתונה גם בימי כימו. את הימים היותר קשים העברתי במנוחה בבית. חברות ארגנו לי משלוחי אוכל ביתי שלא אצטרך לבשל".

"אחרי סבבי הכימו הגעתי לכירורגית השד שלי ד"ר סוניה ודאוקר, במרכז לבריאות השד בבית החולים איכילוב, כדי לדבר על ניתוח שאני צריכה לעבור. "ידעתי לקרוא כל תו בפנים שלה ושאבתי תקווה מכל מצמוץ. כשישבתי מולה, בלי שהיא הייתה מודעת לזה ובלי שהיא נתנה לי שום הבטחה, ראיתי אצלה אמונה שאני אצא מזה. היא נתנה לי להרגיש שהכל יהיה בסדר. האנרגיות שהרגשתי ממנה, ואיך שהסבירה לי את הדברים גרמו לי להרגיש עטופה ובידיים הכי טובות שיש".

ד"ר סוניה ודאוקר, כירורגית שד: "אחרי שדינה סיימה את הטיפול הכימותרפי היא הגיעה אלי לשיחה לפני ניתוח. המקרה של שלה הוא מורכב הן בגלל הבעיה הלבבית והטיפול במדללי הדם שהצריכו התאמה אישית לטיפול בסרטן השד, הן מבחינת הטיפול הכימותרפי והן מבחינה ניתוחית.

דינה נשאית של מוטציה בגן BRCA 1 המעלה סיכון לפתח סרטן שד ושחלות, כך שבמקרה שלה יש צורך לטפל במחלה המאובחנת אך גם לבצע כריתת שד ושחלות להפחתת הסיכון. בגלל הבעיה הלבבית החלטנו בצוות רב מקצועי שכלל כירורגים,  אונקולוגים, פלסטיקאים,  קרדיולוגים, מומחי הדמיה ופתולוגיה לפצל את הניתוח שלה לשניים. לטפל קודם במחלה המאובחנת ולדחות במספר חודשים את הניתוח להפחתת הסיכון לאחר התאוששות לבבית. בניתוח עצמו כדי להחליט על היקף הניתוח,  שלחתי את הבלוטות לבדיקה פתולוגית בזמן אמת . כולנו בחדר ניתוח החזקנו אצבעות לדינה וכל כך שמחנו שהגיעה ההודעה שהבלוטות נקיות,  ממש מחאנו כפיים שם מאושר. אחרי שהיא התעוררה ובישרתי לה את הבשורה המשמחת היא אמרה לי 'ידעתי שזה יהיה נקי לא יכול להיות אחרת'".

ד"ר יניב ברגר, מנהל המרכז לבריאות השד: "המקרה של דינה מדגיש את עקרונות הטיפול שלנו במרכז השד באיכילוב. 'תפירת' תוכנית טיפול המותאמת לכל מטופלת, מעטפת מקצועית של צוות רב תחומי המורכב ממומחים מובילים בתחומם המשתפים פעולה באופן הדוק וליווי אישי של המטופלת לאורך התהליך. בנוסף, תמיד נשקיע מאמצים להגשמת השאיפות האסתטיות של כל מטופלת, כמובן ללא התפשרות על עקרונות הכירורגיה האונקולוגית, החיונית לצורך ריפוי המחלה ומניעת הישנותה".

פרופ' אמיר זוננבליק, מנהל יחידת סרטן השד: "המטופלת קיבלה מאיתנו לפני הניתוח טיפול מקדים שמטרתו ריפוי המחלה והקטנת הגידול כהכנה לניתוח. ככל שהתגובה לטיפול הזה טובה יותר עולים סיכויי הריפוי, כך קרה במקרה של דינה".

פרופ' יואב ברנע, פלסטיקאי: "המקרה של דינה מאתגר מכיוון שהיא נשאית BRCA 1 עם סרטן שד שצריכה לקבל טיפול כימותרפי. בנוסף, היא מטופלת על ידי תרופות מדללי דם וגם זקוקה לניתוח כריתה מפחית סיכון. כשאנחנו עושים את הניתוח יש בשד כלי דם גדולים ובהרבה מקרים יש דימום בזמן הניתוח. נשים שמקבלות מדללי דם יש להן נטייה לדמם יותר והגוף פחות מצליח לגרום לקרישה. היתרון שלי כפלסטיקאי הוא להמתין לסיום הטיפול לבעיית הלב ולבצע את הניתוח בהתייעצות עם הקרדיולוגים שלה כדי לא לפגוע בבריאות שלה".

ד"ר אורית גולן, מנהלת היחידה להדמיית שד: "המטופלת הגיעה אלינו עם אבחנה של סרטן שד. בבדיקה שערכנו ראינו גם בלוטות לימפה חשודות ולכן עשינו ביופסיה שאימתה את החשד. במהלך הטיפול והמעקב ההדמייתי שביצענו לא ראינו, למרבה השמחה, שאריות של מחלה".