"ניתוחי סרטן השד ייעלמו מהעולם"

ראיון עם ד"ר יניב ברגר, מנהל המרכז לבריאות השד בבית החולים איכילוב

1. איזה מסר הכי חשוב לך שייצא מכתבה כזאת?

"המסר הכי חשוב מבחינתי הוא שכדי לשמור על בריאות השד כל אישה חייבת להיות במעקב, כל אחת לפי התוכנית שהרופא.ה הכינו לה באופן אישי. ברגע שאישה נמצאת במעקב הולם, בין אם בקהילה או בבית חולים, נוכל לגלות סרטן שד בשלבים המוקדמים; גילוי מוקדם הוא קריטי מכיוון שמאפשר לרפא את המחלה".

2. אילו מקרים אתה רואה במרפאה של מטופלות שלא במעקב נכון?

"אנחנו רואים במרפאת השד באיכילוב מקרים של נשים שיש להן היסטוריה אישית או משפחתית משמעותית שלא נמצאות כלל במעקב או שהן לא במעקב מתאים – הן מבצעות בדיקות בתדירות לא נכונה, מגיעות באיחור או מבצעות בדיקות לא נכונות".

3. אתה מרגיש לפעמים פספוס?

"יש בהחלט מקרים כאלה, לא הרבה למרבה המזל, אבל קיימים. לפעמים אנחנו רואים נשים צעירות בסיכון מוגבר שלא ביצעו מעקבים כמו שנדרש ומגיעות עם מחלה מפושטת ובמצב שלא ניתן לנתח".

4. באיזה גיל צריך להגיע פעם ראשונה לבדיקת כירורג שד?

"אין לכך המלצות חד משמעיות, ישנם מספר ארגונים בינלאומיים שמוציאים הנחיות שונות. אני מבחינתי מעדיף את ההנחיות המחמירות יותר וממליץ לאישה בסיכון רגיל לעבור בדיקה גופנית של כירורג.ית שד החל מגיל שלושים פעם בשנה".

5. לפני גיל 30 אין סיבה להגיע לבדיקה?

"רק נשים בסיכון מוגבר צריכות להיבדק לפני גיל 30 – כולל נשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית, שקיבלו הקרנות בעבר לבית החזה (למשל כטיפול ללימפומה) או ידועות כנשאיות של מוטציה פתוגנית בגן הקשור לסרטן שד. אצל נשים ללא הנ"ל שגרת המעקב שאני ממליץ עליה היא כזאת: כל שנה בדיקה גופנית אצל כירורג.ית שד ומגיל 40 להתחיל ממוגרפיה פעם בשנה עד גיל 120 (כל עוד האישה בבריאות טובה)".

6. מתי נדרש להוסיף בדיקת אולטרה סאונד כהשלמה?

"אם השד צפוף, ואת זה יראו בבדיקת הממוגרפיה הראשונה שתעשה – יש להוסיף בדיקת אולטרה סאונד שד".

7. מה זה שד צפוף?

"זה סוג של מבנה שד שמאופיין ביותר רקמת שד ובפחות שומן. אישה שעוברת בדיקת ממוגרפיה לפעמים תופנה לבדיקת אולטרה סאונד כהשלמה. שד צפוף מאוד הוא אחד מגורמי הסיכון להתפתחות סרטן שד. בנוסף, מבחינה טכנית קרני הרנטגן של בדיקת הממוגרפיה לא חודרות כמו שצריך את השד ולכן יש צורך בבדיקה משלימה נוספת. אגב, צפיפות השד משתנה עם הגיל ורקמה צפופה יכולה להפוך בהמשך החיים ליותר שומנית".

8. איך אישה יודעת שהיא בקבוצת סיכון?

"ברגע שאישה מגיעה למעקב בפעם הראשונה אצל כירורג.ית שד תחושב לה דרגת הסיכון המדויקת והאישית שלה לפי פרמטרים ומחשבונים קבועים. אישה בסיכון היא בעיקר אישה שיש לה היסטוריה משפחתית של סרטן שד או שחלה, של קרובת משפחה שחלתה בגיל צעיר או עם מחלה דו צדדית (בשני השדיים) או של מחלת שד אצל גבר קרוב – בכל המקרים האלה שיש במשפחה כדאי להיבדק מגיל 25".

9. מה הכוונה היסטוריה משפחתית, כמה רחוק זה הולך?

"הכוונה שיש לציין בפני הרופא כל קרובת משפחה שחלתה בסרטן שד או שחלה, כולל סבתא, דודה או בת דודה. ככל שיש יותר קירבה – בעיקר מדרגה ראשונה (כמו אמא או אחות שחלתה) ושנייה, הסיכון לסרטן תורשתי עולה".

10. באיזה גיל נדרש לעשות בדיקת BRCA?

"בדיקת דם כסקר לזיהוי מוטציה בגן BRCA שמעלה את הסיכון לסרטן השד והשחלה נדרש לעשות מגיל 25, לנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, ולאחרונה נמצאו גם מוטציות ייחודיות בנשים ממוצא אתיופי שהובילו לבדיקת סקר נפרדת עבור אוכלוסייה זו".

11. מי שאינה ממוצא אשכנזי או אתיופי שלא תיגש להיבדק?

"הבדיקה הבסיסית בודקת את המוטציות השכיחות רק באוכלוסיות שצוינו, ולכן בנשים ממוצא שאינו אשכנזי או אתיופי פחות מתאימה לביצוע בדיקה כזאת, אבל אם יש היסטוריה משפחית ענפה כדאי להתייעץ עם כירורג.ית השד לגבי ייעוץ גנטי אחר"

12. אתה לא חושש מנזקי קרינה של בדיקת ממוגרפיה?

"זאת חשיפת קרינה שמקבילה בערך לטיסה לניו יורק ואכן זאת בדיקה לא הכי נעימה, אבל היא בדיקה מצילת חיים. בכל מקרה התועלת של הבדיקה עולה בהרבה על הנזקים ואני אישית ממליץ לבצע את הבדיקה הזאת פעם בשנה מגיל 40. צריך לזכור שהשכיחות של סרטן שד מאוד גבוהה".

13. מהו הסיכוי לחלות בסרטן שד?

"מאוד גבוה לצערי. 1 מתוך 8 או 9 נשים יחלו במחלה הזאת, זאת אומרת שאישה ללא סיפור משפחתי הסיכון שלה לחלות בסרטן שד לאורך חייה הוא 12%. זה מספר גבוה ולכן אנחנו כל הזמן מדברים על הצורך במעקבים מצילי חיים. אל תקראו את הכתבה ותגידו – אין לי סיפור משפחתי אז אני פטורה ממעקבים – ממש לא".

14. מהם הגילאים הצעירים שאתה רואה של סרטן שד?

"אנחנו רואים שהגיל יורד, יש יותר מקרים אצל נשים צעירות, אך קשה לומר אם מדובר בעלייה בתחלואה או במודעות. נדיר לראות נשים שחלו לפני גיל 30 אבל זה קורה, בדרך כלל על בסיס גנטי".

15. מה הגיל הממוצע לסרטן שד?

"המחלה מופיעה בדרך כלל בעשור השישי או השביעי לחיים (אחרי גיל 50)".

16. מה דעתך על בדיקת שד עצמית, שנשים עושות לעצמן?

"האישה מכירה את הגוף שלה יותר מכל רופא ואם היא ממששת משהו או מרגישה תחושה שונה – חשוב להגיע להיבדק. מעבר לכך, הסיכוי של הבדיקה הגופנית (עצמית או ע"י רופא.ה) לגלות ממצא הוא לא גדול מכיוון שהרבה מהגידולים קטנים וקשה לגלות אותם במישוש. אני בדעה שבדיקה גופנית חשובה כבדיקה משלימה לבדיקות ההדמיה, גם כדי לזהות שינוים בעור, בצורת השד או בבלוטות לימפה מוגדלות. רק לא לוותר על המעקב הרפואי כמובן".

17. מה בנוגע לכאב בשד?

"כשיש כאב זה ברוב המקרים סימן מרגיע, כי רוב הגידולים לא כואבים. אבל לפעמים קורה שגידול מגיע עם כאב, ברפואה יש תמיד יוצאים מהכלל".

18. מה הם הסימנים הגופניים המחשידים?

"גוש חדש בשד, שינוים בעור כמו שינוי במרקם העור, שקיעת העור או הפיטמה, דלקת לא ברורה שאינה קשורה לתקופת הריון או הנקה, גוש בבית השחי, הפרשה או אודם באחד השדיים".

19. מתי נדרש לבצע MRI שד?

"אצל נשים בסיכון מוגבר הבדיקה הזאת חשובה מאוד, בשאר המקרים – כסקר לנשים בסיכון רגיל - הבדיקה מיותרת לחלוטין. אני לא תומך בביצוע בדיקות מיותרות שעלולות להוביל לחרדה מיותרת".

20. באיזה גיל מסיימים את המעקב אחר השד?

"כל עוד האישה בבריאות טובה, אין סיבה להפסיק את המעקבים בשום גיל. אנחנו מנתחים לפעמים נשים מאוד מבוגרות, כל מקרה לגופו".

21. מה התחדש בכירורגיית שד?

"יש פה בשורות מצוינות לנשים. לשמחתי הכירורגיה של השד הולכת ומצטמצמת עם השנים. עד לפני 50 שנה הטיפול היחידי לסרטן שד היה ניתוח רדיקלי של כריתת כל השד עם העור מעל והשרירים שמתחת וכל בלוטות הלימפה בבית השחי. זה ניתוח שהציל את הנשים החולות אבל גרר גם תחלואה נלוות כמו כאבים כרוניים ופגיעה בדימוי הגוף, הגבלה בתנועת היד ועוד. עם השנים הכירורגיה האונקולוגית שד השד הולכת ומצטמצמת ועוד כמה עשורים ייתכן שכבר לא יכרתו שדיים. כבר היום הניתוחים קטנים ויותר ממוקדים. מוציאים פחות בלוטות לימפה, לא מוציאים כל נגע בשד, נותנים טיפול מקדים שלפעמים מעלים את הגידולים, דואגים יותר לשימור השד, עוברים לגישות זעיר פולשניות – אנחנו באיכילוב ראשונים בניתוחים החדשים האלה. יש גם טיפולים לא ניתוחיים חדשים (למשל הקפאת הגידול) כאשר המטרה היא להתערב כמה שפחות שלא לצורך".

22. ספר על הניתוח האנדוסקופי החדשני של הוצאת השד.

"בשנים האחרונות הכירורגיה כולה הופכת לזעיר פולשנית, ניתוחים כמו כריתת כיס מרה ואחרים באזור הבטן נעשים כבר עשורים בעזרת טכניקה זעיר פולשנית. גם בשד יש מגמה דומה. בשנים האחרונות, בעיקר באירופה, הגישה לניתוחי שד מתחילה להיות יותר זעיר פולשנית. אנחנו באיכילוב הראשונים בישראל שביצעו כריתת שד בגישה אנדוסקופית. כרגע

הניתוח הזה מתאים לכריתה מלאה, במקרים של שד קטן ורק במקרים שניתן לשמר את העור והעטרה. במקום להוציא את השד בחתך שהוא גדול יחסית, מוציאים אותו עם חתך קטן של בערך 3 ס"מ במקום נסתר".

23. איזה יתרונות יש לניתוח הזה?

"היתרונות הם כריתה מדויקת יותר בזכות גישה טובה יותר של המנתח.ת לשדות האנטומיים של השד, שימור תחושה בשד וכמובן גם יתרונות אסתטיים בגלל שהחתך קטן יותר. ישנם יתרונות נוספים פוטנציאליים - זה ניתוח די חדש, אנחנו עוד אוספים נתונים, אבל מאוד מרוצים מהכיוון של הניתוחים האנדוסקופיים. זה עולם חדש ומרגש שלמדנו להכיר אותו יחד עם מומחה עולמי מצרפת בשם ד"ר בנימין צרפתי שיש לו ניסיון של מאות מקרים ומלווה אותנו בתהליך".